תגובות-גולשים
תגובות גולשים
מעוניינים לכתוב בספר האורחים של נועה?
אנא מלאו את הפרטים ושלחו 

אני, זה מה שאני חושב שאחרים חושבים שאני'' (פרוייד) לא נראה לי. אם אני אקרין אנרגיות חיוביות מן הסתם אני אהיה בן-אדם חיובי.
 
 

השנאה ? מיותרת... חשוב לזכור שהיא בעצם לא מובילה לשום דבר. היא מעיקה,מעצבנת–שלילית...

 
 

אנרגיות שליליות תופסות יותר מקום בגוף. הן משאירות צלקות וכידוע, צלקות הן סימן מגעיל שנשאר לתמיד

תמיד...

 




יש מיליון (אולי קצת יותר) דרכים להפריח אנרגיות שליליות ולאו דווקא בדרכים רעות.

הדרך המועדפת עליי היא: מודעות ושליטה עצמית. להכנס אל ה-אני שלך, לשמוע מה שיש לגוף ול לב להגיד.

זה לא מסובך. באמת.
 




לקום עם חיוך על הפנים. בלי כעס, אפילו אם המקום שאליו אני מועד אינו הכי מלבב בעולם.
גם שם, יש את הדבר היפה הזה, שעושה נחמד. וכל העולם מלא בכאלה דברים. פשוט צריך לפקוח את העיניים ולהסתכל, זה נמצא שם וזה קיים רק צריך לראות. להעריך את הדברים הקטנים. כי הדברים הקטנים האלה בעצם כל-כך גדולים והם מה שעושים את ההבדל.


 


 

לא להסתכל על האחר ולשאוף להיות הוא. תסתכל על עצמך ותגיד תודה... תודה על האנשים שמסביב, על הדברים שמסביב. החברים, העבודה והמשפחה...

והמשפחה היא ערך עליון

היא לא ניתנת להחלפה כמו עבודה. היא שם מהתחלה ועד הסוף ! אסור לזלזל בה. אסור אסור אסור !

 



אי אפשר לקנאות. זה לא בריא. לכל אחד יש את הבעיות שלו, את הכעסים וה''קריזות'' שלו אבל זה, בעצם, מה שעושה אותנו בני-אדם.

מה שקנאה גורמת זה קטנוניות, אפילו תלות. צביעות שגורמת לנו להיות משהו שאנחנו לא באמת.

 




ותמידתיהיה אתה! כי מי שאתה אנשים יאהבו – אם אתה תאהב.

 



 

להיות משהו אחר זה יכול להיות נחמד, בשביל זה הקדישו יום שלם... זהו יום ה- י''ג באדר. בשאר הזמן, בדיוק כמו ביום הזה, נחשף הפרצוף האמיתי. יורדת התחפושת. השאלה היא, כמה טוב אתה מתחפש כמה אתה מוכן להשקיע ואיפה עובר הגבול הזה של מי אני באמת ?!

ואני באמת זה, איך שחונכתי, הדרך שגדלתי כי הכל מתחיל בגיל קטן, אפילו עוד לפני שאתה זוכר את עצמך.

 



אתה לא נולד עם אופי. נולדים עם דף ריק – לאט לאט הוא מתמלא, מתגבשות תכונות ואנרגיות.

 



 

ועד שיוולד האדם המושלם, כל מה שיש לשאוף אליו הוא

כמעט שלמות.

כי להיות מושלם זה לא מושלם. צריך לקבל את הרע כמו שהוא כי בכל רע יש טוב והטוב הוא יותר ''טוב''. 

 


 

ספר האורחים של נועה

  • אמרי שוורץ - 19.7.2021

    תוכן ההודעה: נועה היקרה שכלכל חסרה לנו הייתי איתך בכיתה ואת זה לא אשכח לעולם. כל יום שאלת את כולם משפט לחיים שתוכלי לכתוב ביומן היית כל כך נחמדה לכולם ונתת לכולנו הרגשה שאנחנו החברים הכי טובים שלך ( כל הבית ספר ) לא יכולת לראות מישהו שלא מחייך אחרת היית גורמת לחיוך כל רגע בחיים וכל יום שנכללת בתוכו הכיל אושר לא יכול לדמיין אותך עצובה. ואני שואל למה!?? איך אפשר לקחת כזה אושר מהעולם שלנו. 18 שנה אחרי ועד היום לא הכרתי אדם שדומה לך בתכונה הזאת כנראה שגורלך היה להיות המלאך ששומר עלינו היית טובה מידי ותמימה מידע לעולם הזה. שניה של עצב ושנאה לאף אדם אני או כל מי שהכיר אותך לא זוכר ממך אהבת כל אדם כמו שהוא תמיד נזכור אותך.
  • מישהו שעבד בקניון איתך 27/04/2020

    איזה ילדה יפה היית
    מה תרצו לכתוב בספר ?: אלוהים יודע למה אבל היום חזרת אלי פתאום. את עבדת בבורגראנץ' בקניון ואני עבדתי ליד, היינו מדברים הרבה. איזה ילדה מדהימה היית, איזה ענווה ויופי. 18 שנה הדחקתי את האסון הנורא הזה. הלב כואב. תודה על מי ומה שהיית.
  • 18 שנים לרציחתך - עומרי 18.3.2020

    בדיוק היום לפני 18 שנים הובאת למנחות בבית העלמין נורדאו בכפר סבא יום שנרצחת בפיגוע ירי בכפר סבא.
    18 שנה הגיל בו נהרגת טרם התגייסת לצה"ל.
    עומרי
  • אני מתגעגת אלייך - 30.4.2017

  • טרוף!! 30.11.2016

    מה תרצו לכתוב בספר ?: אורבך, ארבע עשרה שנים ותשעה חודשים כמעט... היינו בנות 18 והיום 32. רק ה' יודע איך הזמן עף, ממש חיים אחרים כאילו כל מה שקרה היה בגילגול אחר ולפעמים רק לפעמים המוח משחזר לפרטי פרטים ואני חיה שוב את השיבעה עשר במרס 2002.. ואז איזה טלפון, הודעה או צפצוף מהרחוב מחזירים אותי באיבחה אחת ל2016 למציאות הזו. כמעט 15 שנים עברו ולפעמים אני בהלם מכמות הזמן מאז כבר השתנו סדרי עולם. אבל מבחינתך הזמן קפא, עומד מלכת ואת לעולמי עד תהי בת 18 ולעולם תהי נערה ואני לעולם אשאל מה היה קורה אילו...מן מילה מסוכנת שכזו שטומנת בחובה את כל האופציות שקיימות ביקום. טרוףףף טרוףף זה מה שזה. עדין נושאת אותך עימי עדין מתגעגעת הזמן מטשטש אך הכמיהה נשארת. אנחנו הרי ניפגש מתישהו ואז אז נשלים פערים. אוהבת אותך STILL AND ALWAYS 
  • יובל בן קיקי - 25.9.2015

    נועה היקרה . לא הכרנו האמת . אני רק זוכר את אותו היום שהמקרה הנוראי הזה קרה ומכיר את חברך דאז גיל . היום הוא כתב שהוא הודה לאביב גפן הזמר ששר לך שיר לפני 13.5 שנים . וזה גרם לי להתגלגל באינטרנט ולהגיע לפה ולהיזכר באותו היום שם בכפר סבא . נשארת ילדה לנצח ואצלנו השנים חולפות. חבל שלא הכרנו . יהי זכרך ברוך יובל 
  • אסף אבוקדו חיזקוב - 1.2.2015

    מתגעגע. מתגעגע לשבת איתך פנית האוכל בקניון ערים כל שבוע איתך עם נועה הררי וחברים כמו שהיינו עושים לפעם לפני שנים תקופה מדהימה. עכשיו אין נועה אין פינת אוכל בקניון. אבל הזכרונות לנצח ישארו. 
  • דורון

     נועה יקרה. לא הכרתיך. אבל הטקסט שפורסם פה,גרם לי לקרוא אותו לפני כל בני הקהילה שלנו. איזה,תום,יושר,ואהבה יש בך. הלימוד בערב מוקדש לעילוי נשמתך הטהורה. ולהורייך,ולבני משפחתך,אין לי מילים לכתוב בהם את צערי! 

    דורון
  • האזכרה של נועה

    האזכרה של נועה - ביום שישי, ד' בניסן, 4.4.14
    בשעה 12.00 

    ‏יום רביעי ‏26 ‏מרץ ‏2014
     
  • שלומי

    הלואי, הלואי וילדי ישראל ידרשו יום אחד ללמוד בע"פ את הטקסקט המקודש שנשא אביה של נועה ביום הזיכרון.
    הכל כתוב שם, ואידך זיל גמור.

    שלומי 

    ‏יום שישי ‏13 ‏מאי ‏2011
  • היי אורבך

    מזל טוב? כן. מזל טוב.
    חושבת עלייך בכל שניה שחולפת עדין,תמיד.
    9 שנים עוד רגע חלפו בדהרה, במחשבות,בטירוף, בריקנות, בשמחה,הבנה, עצב, צער, כעס,אהבה, בגעגועים...
    באלף ואחת מחשבות.כולן מכילות אותך.

    מתגעגעת אלייך כמו תמיד.לעולם איני שוכחת.
    מקווה שהיכן שאת נמצאת טוב לך.
    אוהבת,מתגעגעת מחבקת אותך הלוואי והיית פה... 

    ‏יום חמישי ‏17 ‏פברואר ‏2011
  • אורית ב.

    אני משתתפת בצער המשפחה.
    אני חייה כבר 4 שנים באוסטרליה ברחתי מהטרור שניצח אותי, חולמת על ישראל אחרת. מידי פעם בודקת מה השתנה, אולי כבר אפשר לחזור הביתה.
    בביקורי האחרון בארץ הבאתי לי גיליון של "לאישה" מהארץ כדי שיהיה לי נחמד לקרוא בעיברית.
    וכך הגעתי לסיפור של אח של נועה, וקראתי על המשפחה המדהימה הזאת והחזקה הזאת.
    שיהיה לכם רק טוב! 

    ‏שבת ‏26 ‏יוני ‏2010
  • אויי נועל'ה איפה את???
    איפה אני?
    החיים האלה מתישים.. אנחנו כבר מותשים..
    הכל רגיל זורם ,שגרתי זה טוב או רע לא החלטתי..
    ואת כהרגלך חסרה לי כל יום כל היום אמרו הזמן מרפא ..
    זה לא יפה לשקר,הזמן עבר ממזמן..ומרפא לא נמצא בשבילי..
    אין מילה טובה לנחם..אולי עוד קצת זמן אני כאן אחכה....


    ‏יום ראשון ‏13 ‏יוני ‏2010
  • רק עוד קצת עוד טיפ טיפה חכי...
    רק עוד חיוך רק עוד מבט רק עוד רגע קט...
    עוד חודש או חודשיים שנתגייס יחד לצבא שניסע עוד קצת באוטו ונשמע בויאקה..
    רק עוד שנה או שנתיים לטיול הארוך שנצא לראות את העולם להתפעל מהנוף ומקסמיו..
    ואחר-כך עוד עוד קצת ארבע שנים שנתחתן ותזכי להביא ילדים ..ולגדל...
    ומשם לא הרבה עוד טיפ טיפונת שנגיע לסוף ביחד שנזדקן ונראה איך עברו החיים כך...
    אז רק עוד טי טיפטיפונת לא יכולת להחזיק עוד דקה אחת ...
    בת 18.
    18 לתמיד. 

    ‏יום ראשון ‏16 ‏מאי ‏2010
  • 17.3.10

    ועוד שנה חולפת.
    עוד שנה למאגר.
    ישבתי אתמול בלילה וחשבתי לעצמי איפה אני ואיפה את. הרבה דברים השתנו בתקופה הזאת, בכל זאת - 8 שנים. היינו נערות כשהלכת. 
    מעניין אותי מה היית היום. איפה היית משרתת בצבא? מה היית רוצה ללמוד באוניברסיטה? מי היה החבר שלך?

    זה מוזר, כי למרות שנשארת בת 18, אני מרגישה שאת כבר בגילי. שגדלת איתי. 

    אני מתגעגעת. 

    ‏יום רביעי ‏17 ‏מרץ ‏2010
  • 16.2.10

    יומולדת שמח, דודה נועה.
    ד"ש לסבא טל. 

    ‏יום שלישי ‏16 ‏פברואר ‏2010
  • ......

    חלפו להן שמונה שנים וכבר כיביתי לא מעט עוגות, ריסים נפלו והתחלפו בחדשות.
    אלוהים חייב לי כמה משאלות..

    השתחררתי, טסתי הלוך ושוב ולא מצאתי גם בפינות הכי צרות.
    עד סוף העולם נדדתי בין יבשות בין אוקינוסים גדולים בין מרחבים אדירים בין המדבר טיפסתי על הר
    אף לא זיכרון דל.

    ראיתי מפלים ונחלים זורמים..גורדי שחקים אנשים שונים פנים דומות ממש כמעט
    אך לא אותך.

    שמעתי קולות יפים ילדים צחקו בגני שעשועים..חיילים נהרגו בשדות ירוקים ותינוק שנולד
    ואת?!

    העולם לא חייב לנו דבר הוא היה כאן לפנינו הוא כאן ממזמן
    חיפשתיך בכל העולם כולו ולא מצאתי זכר ולו הקטן ביותר...

    ופתאום בדרך לשומקום שמעתי את קולך... הסתכלתי בראי ידעתי תמו החיפושים..את אינך ולא תחזרי לעולמים....

    רק הזיכרונות ממך נשארו לכל מי שזכה בכך הקולות החיוכים הנשיקות החיבוקים..את לא בשום מקום אחר בעולם ,את כאן פה בתוך ליבי הקטן שנשבר לרסיסים ומתאחה לאט ומשאיר קווים לדמותך.



    ‏יום רביעי ‏10 ‏פברואר ‏2010
  • "would you know my name
    if i saw you in heaven..
    will it be the same...
    if i saw you in heaven..

    i must be strong and carry on
    cause i know i dont belong
    hear in heaven",,,

    with love forever yours
    me...... 

    ‏שבת ‏26 ‏דצמבר ‏2009
  • ...

    "אני,זה מה שאני חושב שאחרים חושבים שאני"

    גם לי לא נראה....

    מתגעגעת עד עמקי נשמתי....... 

    ‏יום חמישי ‏26 ‏נובמבר ‏2009
     
  • לנצח שלך

    והגעגוע הזה אינו פוסק וכבר עברו שבע השנים הרעות אז כנראה שלנצח זה ימשך..
    שבע שנים מאז מגיל 18 וכבר סיימתי תיכון בלעדייך והתגייסתי לצבא והשתחררתי בלעדייך וטסתי וחזרתי ולימודים ופגשתי הרבה חברות טובות ...
    אבל את נועה יחידה ומיוחדת במינה והחוסר נועה החוסר... ולכן זה כואב כל כך.
    ואשליות עוברות בי מידיי פעם אם היית כאן היום ומדמיינת...
    וכל דבר שקורה בחיים מתגמד ונכנס לפרופורציה כי מה כבר נורא יותר??
    מילים לא יוכלו כלל לתאר אבל מה שרציתי לומר ..שאני כל כך מתגעגעת שזה כואב..
    אהבתי אותך אז..אוהבת אותך היום..אוהב אותך לנצח.... 

    ‏יום רביעי ‏20 ‏מאי ‏2009
  • שיר לנועה אורבך

    היום ראיתי את פסלך
    בגן שעשועים ניצב
    חיפשתי שם את דמותך
    ובלב זה כאב

    והגשם שב לרדת
    והרטיב את הכיתוב
    ונשארתי שם עומדת
    קוראת אותך, שוב ושוב

    איך השכלת כך לדעת
    שאת שלך כבר עשית
    נוגעת לא נוגעת
    מלמדות מילותייך בתמצית

    וזקנתי וממך לומדת
    את שלא למדתי עד כה
    שנולדנו כדי לתת 
    שהחיים היפים הם פה

    נוגעת לא נוגעת
    את שלך כבר נתת
    ובלב מתגעגעת והפעם את שתקת

    נכתב לנועה ע"י נאוה אמא של גיל ודנה... 

    ‏יום חמישי ‏23 ‏אפריל ‏2009
  • :) :(

    שבע שנים עברו ויותר וזה רק ימשיך ככה עוד שנה ועוד אחת לנצח עכשיו אני יודעת שלא אראה אותך יותר 
    שבע שנים אחרי ולא זה לא כואב פחות אוליי אפילו יותר..
    רק היום אני מתחילה לתפוס דברים שלא הבנתי פעם שאת כבר השכלת לדעת..בגיל 18
    זה לא פייר שהלכת לי ככה בלי שלום בלי חיבוק בלי לדעת לאן
    יתומה נשארתי...
    אני לא כועסת אני אפילו מודה שהייתה לי את הזכות להיות לך חברה...
    וגם אני מנסה להפיץ את התאוריה שלך לכל המרבה לשמוע..
    תשמרי על עצמך שם איפה שלא תהייה וקפצי לבקר מדיי פעם כן בדיוק כמו שאת יודעת......
    אני מקדישה לך שיר את כבר יודעת חיבוק ונשיקה אוהבת מאוד לנצח שלך...


    ‏יום רביעי ‏22 ‏אפריל ‏2009
  • האזכרה של נועה

    שלום לכולם, 
    כפי שחלקכם כבר יודעים האזכרה תיערך ביום ראשון, 29.3.09 בשעה 16.00
    בואו נשים את המבחנים, העבודה, ההכנות לחג בצד, לכמה שעות ונזכור את נועה, כמו שמגיע לה, בואו נדמיין שכל אחד מאיתנו שיגיע זה קמצוץ של אהבה לעולה אליה. ומגיע לה.
    בואו נגיע כדי שהיא תדע שהזמן שעבר לא השכיח אותה ושאנחנו לוקחים אותה איתנו בלב, כל יום...
    בואו נגיע וננסה לנער את האבק מהזכרונות ילדות שלנו, נרגיש רובים אליה נכבד אותה כמו שמגיע לה.
    בקיצור, בואו...


    ‏יום רביעי ‏25 ‏מרץ ‏2009
  • לילדה שהכי אהבתי

    השתיקה שלי, זה הצרחה הכי גדולה, שבי
    השתיקה שלי, זה הכאב הכי כואב , אצלי

    וכשהשקט יפול כמו חול
    קולי לאיש לא יגיע
    אני יכולתי לבכות אבל 
    פחדתי שזה יפריע

    השתיקה שלי , זה הצרחה הכי גדולה , שבי
    השתיקה שלי זה הכאב הכי כואב , אצלי

    וכשבשקט יפול כמו חול
    קולי לאיש לא יגיע
    אני יכולתי לבכות אבל
    פחדתי שזה יפריע

    השתיקה שלי....

    אלא מה אביב גפן כי אין שיר שיכול לבטא את הכאב שלי טוב יותר גם היום ותמיד..... 

    ‏יום רביעי ‏25 ‏מרץ ‏2009
  • עידו

    נועה מתוקה רק היום בשנת 2009 אני רואה שיש כזה אתר 
    ואני חייב להגיב 
    אני מאמין שאת עוד איתנו ושאת נמצאת פה תמיד ורואה הכל ושטוב לך שם למעלה כי היית ילדה מקסימה מלאת שמחת חיים ילדה טובה שאין כמותה
    מתגעגע מאוד 
    תנוחי על משכבך בשלום 

    ‏יום רביעי ‏04 ‏מרץ ‏2009
  • 16.2.2009

    היום יום הולדת.
    תראי יש פה סוד ישן - חדש
    לפרוס את הלחם
    לגעת במשהו קצת מושלם.
    כבר אמצע הלילה,
    חשבתי אולי כדאי לישון
    אבל מהו תקוע
    תקוע עמוק בתוך הגרון

    נכון, את יודעת
    את כל כך משגעת
    לפני שאת בורחת, בואי בלי פחד
    קחי אותי 
    ככה

    היום יום הולדת.
    חשבתי כמעט על כל הפרטים
    הזמנתי לחדר
    שמיים כחולים עם כוכבים.

    נכון, את יודעת
    את כל כך משגעת
    אז לפני שאת בורחת, בואי בלי פחד
    קחי אותי
    ככה


    מזל טוב?! היום יום הולדת לנועה וטל.
    לא שוכחת. לא אשכח אותך נועה. 

    ‏יום שני ‏16 ‏פברואר ‏2009
  • היי אורבך

    נועה מזל -טוב..אם זה בכלל הגיוני, היום הייתי אמורה להיות בת 25 או שלא...לא יודעת .
    אני מתגעגעת אלייך מאוד ומילים לא יוכלו לתאר כמה...
    אני לפעמים מרגישה אותך איתי כאילו קפצת לבקר שבע שנים בחודש הבא ואני לא מפסיקה לחשוב על איך זה היה אם היית כאן היום איתי הלוואי...
    הייתי מוותרת על כל החברות שלי כדיי שתחזרי אלי שתהיי איתי שוב.
    אשליות כאלה עוברות בי מידיי פעם ואני נסחפת לתוכן ואז נזכרת את לא כאן.
    אהובתי שלי אל תלכי לבדך....
    עד שניפגש אוהבת אותך לנצח נצחים וזוכרת בכל רגע...


    ‏יום שני ‏16 ‏פברואר ‏2009
  • ברק וייס

    הזמן רצ ואת לא פה ואני מתגעגע עלייך כמה האיתי רוצה לספר לך מה קורה עכשיו פה ולדבר איתך אני ממש מרגיש חוסר שאת לא פה איפה היו הימים שהינו יושבים ברבין עוד אז... ברדיו של בית ספר הצחוקים נועה אני לא מסוגל לישכוח אותך עצוב לי 

    ‏יום חמישי ‏04 ‏דצמבר ‏2008
  • געגועי לנועה

    "נועה היא שם בשדה בין דשא לאבן
    שיר אחרון מזמר לה הטל
    וכל חרציות השדה יפות הכותרת
    בוכות עלעל, עלעל.." (נעמי שמר).

    בשבעה שלך אבא שלך השמיע את השיר הזה והפנה את תשומת ליבי לחזרה המרובה על השמות "נועה" ו"טל" בשיר. אני זוכרת את הרגע הזה היטב - חשבתי אז כמה אהבת את השיר הזה. והשנה כשטל הלך אלייך הזיכרון הזה שב אליי. שתי מצבות עומדות האחת ליד השנייה. אב ובת. אני מקווה שפגש אותך. אהבת אותו כל כך.

    הימים עוברים ועוד שנה נאספת והגעגוע הולך ומתגבר. 
    איך אתאר את הגעגועים?! לא אדע. 
    כמו צלילי המילה – כך מתמשך הגעגוע – כמו גל ארוך נצחי – כמו נדנדה. גע – גוע.
    זר לא יבין זאת. לא ידע את טעם הדמעות.

    הקשיבי לנו, נועה. בואי לפעמים בחלום. קשה לזכור את זיו פנייך כפי שהיו באמת. מעבר לתמונות. קשה לזכור את צחוקך.

    טלצי 

    ‏יום חמישי ‏10 ‏אפריל ‏2008
  • מרגלית וסלזם

    הגעתי לאתר דרך אתר ההנצחה לדרור גרנות אחי הקטן
    אין מילים לתאר את העצב וחוסר האונים האופף אל מול האין
    כמה קשה לדעת שאתה חיי יום יום מבלי יכלת לפגוש אדם אהוב כלכך שבחטף נעלם לבלי שוב
    נועה ילדה מדהימה עם עיניים של נשמה גבוהה היתה מתנה למשפחתה ומקריה ל18 שנה 
    תתענגו על הזיכרונות היפים ממנה תוך התמזגות עם העתיד שצופן לכם מי יתן ימים יפים יותר
    משתתפת בצער המשפחהוהחברים של הילדה המדהימה 
    חבל שניקטפה בדמי ימיה יהי זיכרה ברוך 

    ‏יום שלישי ‏01 ‏אפריל ‏2008
  • משפחת אורבך

    למשפחת אורבך היקרה אני מביע את צערי על מות האב טל אורבך. שלא תדעו עוד צער... 

    ‏יום שלישי ‏05 ‏פברואר ‏2008
  • 2008

    נועה איך השנים עברו זה לא יאומן שכל כך הרבה זמן את לא איתנו. אנחנו כבר בני 24 ואת נשארת בת 18 .כולנו אחרי צבא רובנו גם אחרי טיול או באוניברסיטה ,חלקנו אפילו כבר נשואים וזה מוזר שאת לא חלק מזה. נראה לי שאין יום שאני לא נזכר בך ,כל פעם שאני עובר ליד הבית שלך אני מסתכל ככה מבעד לחומה ולשיחים ונזכר בך . אני באמת מאמין שאת נמצאת איפה שהוא למעלה ומסתכלת על כולנו ומחכה לנו. יצא לי לפני איזה חודש לחלום עליך אחרי הרבה זמן וקלטתי שכנראה זה ימשיך איתי תמיד כל המחשבות והגעגועים. תמשיכי לשמור ולתצפת על כולנו ,עד שנפגש שוב .. 

    ‏יום ראשון ‏13 ‏ינואר ‏2008
  • הנסיכה שהפכה לחומיני

    חנושבך... אני כותבת את הכינוי ונזכרת בתקופה.
    עדיין לא מאמינה שעברו עשר שנים מאז.
    כיתה ח', רש"י.
    אני חושבת עלייך ועצוב לי ולבד לי, היום ראיתי מישהי שמאחורה הזכירה אותך. לרגע השתעשעתי במחשבה שזו את ודימיינתי איך אני רצה אלייך וקופצת עלייך מאחורה, כמו שאת היית עושה לי כשהיינו נפגשות בקניון ערים.
    בכל בוקר אני קמה וקוראת את ה"תאוריה האורבכית" ומנסה ליישם אותה. לא תמיד מצליח לי..אבל לפחות אני מנסה.
    כבר נהייתי אלופה בלהעמיד פנים שהחיים יפים.
    אבל איך הם יכולים להיות יפים בלעדייך.
    ביום שישי נפגשנו אצל פרמינגר והיית חסרה..
    מה יהיה אורבך, מתי יפסיק כבר לכאוב?
    כבר כמעט שש שנים את לא פה ועוד כואב.
    אני מודה שקצת פחות אבל עוד כואב. 

    ‏יום שלישי ‏11 ‏דצמבר ‏2007
  • אור

    הגעתי לאתר במקרה וקראתי את המכתבים.
    אני לא יכלתי להפסיק לבכות איזה בחורה מדהימה!
    אני משתתפת בצערכם עם כל הלב, אני כותבת לכם עכשיו עם חנק בגרון ודמעות בעניים כי כלכך עצוב לי..

    יהי זכרה ברוך.


    ‏יום ראשון ‏02 ‏דצמבר ‏2007
     
  • נועה

    אני נורא הצובה אל מה שקרא לנועה והם צריך משהו התקשרו אני לא יודעת מה לעשות ולמרות שאני לא מקירה את נועה ניראה לי שהי טובה והי לא השתה שום דבר 

    ‏יום חמישי ‏29 ‏נובמבר ‏2007
  • נוי

    חיפשתי מידע על נועה, לאחר שקראתי את השיר של רוני סומק בספרו.
    שיר יפהפיה לבחורה מדהימה!
    כל כך עצוב לקרוא את הדברים שכתבו עליה, לראות את תמונותיה ובהן את קסמה האישי.
    כל כך חבל.
    משתתפת בצערכם,
    נוי. 

    ‏שבת ‏17 ‏נובמבר ‏2007
  • קרן

    אני מתגעגעת לנועה...
    היא תמיד תשאר חרוטה בזכרוני...
    והמילים שהיא כתבה הם מתנה לכולנו... כדי שניזכור אותה ונדע כמה דברים.

    נועה המיוחדת שלנו.

    תמיד ניזכור ונאהב אותה 

    ‏יום שישי ‏09 ‏נובמבר ‏2007
  • עידן

    נועה אני מכיר אותך רק רק בעקיפין, אבל יצא לי לשמוע לא מעט עלייך. אינני יודע מה הוביל אותי לאתר הזה אחרי כל כך הרבה שנים. כנראה שאפילו שהחיבור ביננו היה קלוש, הזעזוע של מותך חלחל גם אלי והשאיר את חותמו.
    הלוואי שדברים היו אחרת, הלוואי שהיית זוכה לחיות חיים ארוכים ומאושרים, עוברת עם כולם את הצבא, דרום אמריקה\הודו, לימודים... כל מה שאנחנו עוברים ומתלוננים עליו.
    נועה, אומרים שהנשמות הגדולות ביותר מגיעות לעולם הזה לתיקון קצר. כנראה היית באמת נשמה גדולה וטהורה אם אלוהים לקח אותך כל כך מוקדם. את עכשיו בעולם טוב יותר. אבל את עדיין כאן ועדיין משפיעה על כל מי שהכיר אותך. גם כמעט 5 שנים אחרי שהלכת. אפילו על אחד כמוני, שבקושי ידעת מי הוא.

    יהי זכרך ברוך.
    ונחמה למשפחתך.

    עידן 

    ‏שבת ‏03 ‏נובמבר ‏2007
  • אדרת ונועה

    אנו משתתפים בצערכם הנורא גם אם אנחנו לא מכירים את נועה .אין מילים בפינו כאשר שמענו על הרצח הנורא הזה

    בברכה ובצער רב
    אדרת סנדיק ונועה מימון

    ‏יום ראשון ‏08 ‏יולי ‏2007
  • חיים

    לטל אורבך שלום
    שמעתי את נאומך ברדיו ביום הזיכרון, והתמלאתי התפעלות.
    לפתע בוקעים מהרדיו קולות של דברים רמים, בעלי ערך כללי.לא רק צלילה בים של דמעות כאב נורא של שכול. דמעות שמתערבבות עם צער ויגון של כל בן אנוש באשר הוא, אך מטשטשות את הנושא עליו נזבחים אנו, הישראלים. השידורים הרגילים באותו יום מתחברים לראיונות עם ראש עריית שדרות כאילו הקסמים הן בעייה מקומית ולא לאומית.
    "אין בשר המת מרגיש באיזמל"(מסכת שבת יג:) והנה עם בני ישראל חוזר מהגלות אך רגשותיו הלאומיים- מתים, והוא אינו מחבר בין אברהם אבינו ויציאת מצרים ושיבת ציון של זמננו.
    לכן דבריך הם כמים קרים על נפש עיפה.
    אבקש רשותך ללמד דבריך לתלמידיי, אשמח ליצור קשר.
    תודה וחזק ואמץ!



    ‏יום שלישי ‏15 ‏מאי ‏2007ש
  • פלורסנט

    נועה
    אולי בגלל שכבר מאוחר ואני לא מצליחה להרדם.
    אולי בגלל שחלמתי אותך לפני יומיים.
    אולי בגלל שכבר הרבה זמן לא כתבתי לך.
    אולי בגלל שלא באתי לאזכרה שלך, וכבר דיי הרבה זמן לא בכיתי עלייך.
    אולי כי אני רחוקה ונדמה ששכחתי.
    או שזה בגלל הכל ביחד.
    קצת מהכול.
    כל זה גרם לי לפתוח שוב את "ספר האורחים של נועה"
    ולכתוב לך מתוך תקווה קלושה שתקראי.
    לא שכחתי אותך, לא הפסקתי לכאוב אותך.
    רק רציתי שתדעי את זה.
    כלום לא השתנה, החור בלב שלי היה ועודנו.
    אני מתוודה בלב כבד שהמרחק מיטיב עם הנפש הפצועה.
    בבקשה אל תכעסי.
    מתגעגעת אלייך. כל כך שזה כואב. 

    ‏יום חמישי ‏10 ‏מאי ‏2007
  • עובד

    בן אדם אמיתי לא יכול להיות אדיש ולא להזיל דמעות זה המעט שאני יכול לעשות ,נועה ילדה יפה הלואי ותהיה למשפחתה נחמה 

    ‏יום שני ‏07 ‏מאי ‏2007
  • רוית

    תהיה נשמתה צרורה בצרור החיים ..

    יהיה זכרה ברוך!

    "ואם תראו ילדה עם עיניים איילה.." 

    ‏יום שני ‏23 ‏אפריל ‏2007
  • נעמי

    כמה יפה הייתה נועה
    18 שנים של אושר בא לעולם
    18 שנים של צחוק ואהבה
    18 שנים של שלמות
    כמה יפה הייתה נועה, יפה כמו מלאך 
    חזקו ואמצו משפחת אורבך, 
    התרגשתי והדמעות זולגות 

    ‏שבת ‏31 ‏מרץ ‏2007
  • א.ש

    היא לא דומה לאף אחת אחרת
    לאף אחת שעוברת ברחוב
    היא משונה וכשהיא מדברת
    קולה עושה לי משהו קרוב.

    היא לא רואה
    אני כאן כל הלילה
    עומד בצד ומסתכל
    איש מאוהב,
    עומד בצד ומסתכל.

    והלילה העיניים עייפות עד אור הבוקר
    השפתיים לוחשות ללא מנוח
    לא דומה לאף אחת.



    שלא נדע עוד צער 

    ‏יום שלישי ‏27 ‏מרץ ‏2007
  • שלך לנצח

    אני עכשיו יודעת שאוהב אותך לעולמיי עולמים... רק את יודעת כמה את חסרה לי באמת פשוט למדתי לחיות בלעדייך החיים בעצמם לימדו אותי איך, אני שלך לנצח נצחים נושאת אותך בליבי לכל מקום תמיד ושם בלב שלי את תחיי תמיד עד שניפגש... 

    ‏יום חמישי ‏22 ‏מרץ ‏2007
  • מיכל

    יהי זכרה של נועה ברוך!
    עוד מעט 5 שנים בלעדיה,כמה עצוב שחיים כה יקרים נגדעו. 

    ‏שבת ‏17 ‏מרץ ‏2007
  • ??????????

    לנועעה...!!
    למרות שאני אל מכירה אותך את נראית לי ילדה נאה.חרוצה.שמחה.וילדה שתמיד צוחקת..
    כך כתוב במכתבים..
    תשני את שנתך הטובה ותשמרי על כל חברותייך 
    בהמונהמון רגש ?????
    אני לא מכיר/ה אותך אבל חושבת עליךך....... 

    ‏שבת ‏03 ‏פברואר ‏2007
  • אילנה בוכמן

    שלום, אני מורה בבית ספר תיכון בבאר שבע והזדמן לי לנסוע עם אביה של נועה ביום חמישי שעבר. ריגשו אותי מאד המילים שכתבה נועה בנוגע לכך שאיננה יכולה לשנות את העולם, אך מספיק שכל אחד ישנה ולו דבר אחד קטן אז היא את שלה עשתה. אלו פחות או יותר המילים שהמשיכו להדהד וסליחה אם שגיתי במילה זו או אחרת. זה מה שנרשם בזכרוני מתוך הפגישה הקצרצרה. בנוסף, החלטתי לקחת לתשומת ליבי את אשר אמר טל אורבך בנוגע למערכת החינוך שאיננה מזכירה באופן ממלכתי את תלמידיה שנפגעו בפעולות טרור. אכן, צריך לתת על כך את הדעת, לפעול בענין. לוקחת על עצמי להזכיר את שמה של נועה ביום השנה במהלך הנפת הדגל היומית בבית ספרנו. אבקש את אישורכם לכך. בברכה אילנה בוכמן 

    ‏שבת ‏27 ‏ינואר ‏2007
  • מלאך בין מלאכים

    התמונות כולן שובות את הלב. אך יש אחת שעליה אני רוצה לכתוב. צילום שלך בחדרך עם 2 מלאכים שמלווים אותך - וצבע התכלת - טורקיז שולט בכל - גם בבגדייך. וחיוכך זורח.
    ההשתלבות שלך עם המלאכים ברקע - עם חיוכך המדהים שנראה כאילו הגיע אלינו גם הוא מעולמות אחרים. זה לא סתם חיוך יפה - הפנימיות שלך עם כל יופיה והדרה ניבטת ממנו במלוא עוצמתה. השתקפות של הנשמה.
    אז ככה את. מלאך בין מלאכים. איזו תמונה מדהימה שכאילו ניבאה את שעמד להתרחש. כל כך עוצמתית.

    ולכן - כל פעם שאני מביטה בתמונות, אני חשה דוקא סוג של כוח שאת מצליחה להעביר אלי. ואם ניתן להתמקד בזה, אפשר להרגיש שאת עדיין כאן במובנים כל כך רבים ומחבקת את כולם ומשפיעה עלינו מטובך. ברוך. בשמחה. בנעימות.

    שתמיד נצליח להתחבר לצד הזה. אני בטוחה שכך היית רוצה לראות את כולם.
  • רינה

    התאהבתי בנועה מבלי להכירה,. כל כך כואב ,כל כך עצוב,כל כך היא שמחה ונהדרת.
    מי יתן ויהיה סוף להרס הנוראי הזה.
    רעיון אדיר-האתר.
  • אור

    בלילה שוב קם
    מחלום עלייך
    חלמתי שאת
    בחיים עדיין

    רציתי להגיד לך
    שבכל מקום
    את איתי בליבי
    לא הספקתי לומר לך שלום

    שירי לי
    שיר עצוב
  • מתן פינקלשטיין

    אני משתתפף בצערכם משפחת אורבך..!!
    אך למרות שאינני מכיר אותכם אני עדיין מצטמרר...אני בטוח שזה קשה מאוד כך להמשיך את החיים ולמרות שאני רק בן 14 וחצי כבר הספקתי להבין...אז...זה הכל ולהתראות...
    1/5/06
    יוקנעם עילית
     
  • נועה

    לפני שבוע הלכנו לבית הקברות להיזכר בך אני קראתי מהמחברת שלך!קלטתי איזו תפיסה יש לך לגבי העולם אף אחד אחר שאני מכירה לא היה וגם לא היה בן אדם יותר תהור ממך.נועה אולי את לא נמצאת כאן אבל אני תמיד מרגישה אותך בלבי אני נזכרת במה שעשינו יחדיו. נועה קשה לי להזכר בך אך זה מזכיר לי שאת בעצם חלק מהחיים שלי וכמה שאני אוהבת אותך ותמיד אוהב.אני רוצה שתדעי שכולם כאן למטה אוהבים אותך כול שניה וזוכרים אותך תמיד! תשמרי עלינו שם למעלה
  • .....

    נועה.
    אתמול הלכנו לבכות לך.
    אני מקווה שהיית חזקה למעלה...
    "ציינו" ארבע שנים בלעדייך
    אתמול, בבית קברות, מעל המצבה שלך, מעל השם שלך שחקוק באבן, פתאום הרגשתי אותך חזק..
    נתת לי כח, נתת לי אישור לבכות עלייך.
    בכיתי על מה שאת לא תהיי ועל מה שאני הפסקתי להיות ביום שלקחו אותך.
    נועה, בכיתי אתמול כמו שלא בכיתי כבר ארבע שנים...
    קיבלתי את האישור הסופי, שזהו, את כבר לא תחזרי.
    אחרי ארבע שנים, כל האשליות התנפצו, את לא נסעת לטיול רחוק, לא הייתה טעות בזיהוי ואין כבר שום סיכוי שאת תתקשרי פתאום ותגידי "עבדתי עלייך"
    את קיימת רק בזכרונות הכל כך מתוקים שלי, רק במחשבות שעולות פתאום משום מקום.
    את קיימת בעצב שלי, את ממלאה אותו בנוכחות הנפקדת שלך, כי למרות שאת אינך, הזכרון שלך כל כך חזק וכל כך נעים, את אף פעם לא עזבת וגם לא תעזבי.
    נועה'לה שלי. אין לעולם מושג מה הוא הפסיד, רק לנו יש..
    וזה כל כך מכאיב לדעת שיכולת להיות היום איתנו, בת 22, עם כל הכשרון והחכמה והקסם שלך.
    קשה לי לכתוב את המילים האלה... אז אני אסיים במה שאת כבר יודעת, אני אוהבת אותך ומתגעגעת אלייך.
  • הכינוי שלי הוא - במבה

    נכנסתי לאתר בטעות (?) אחרי שחפשתי שיר מסוים. 
    אני רוצה להתייחס לחלק שאף אחד פה באתר עוד לא התייחס,
    נועה, לפי מה שקראתי (ישבתי במשך שעה ועברתי על התגובות) הייתה נערה מקסימה אבל היא הייתה תינוקת שנשבתה, והמוות הטראגי שלה בידי נכרים זיכה אותה לחיי העולם הבה! כל יהודי שנהרג ע"י נכרים מקבל עולם הבה
    אע"פ שחטא. אני מאחלת לכולם שנזכה להגיע לעולם הבה
    לא מהסיבה העצובה שנועה הגיע אליו אלא מבחירה אישית
    של עשית רצונו של הקב"ה יתברך. 
    יש פה אנשים שכותבים שחס וחלילה אין הקב"ה (בקושי הצלחתי לכתוב את זה) ואני מבינה אותם, הם לא יודעים,
    כי אף פעם לא אמרו להם, שהקב"ה לא עושה שום דבר סתם, אולי זה קרה כי הקב"ה רצה שהיא תזכה לעולם הבה?
    אנחנו לא יודעים חשבונות שמים, אבל תהיו חזקים!
    בעזרת ה' יבוא המשיח במהרה ותהיה תחית המתים.

    אני הגעתי רק לחלק באתר שקוראים לו "ספר האורחים של נועה" ואני לא מצליחה להגיע לאתר עצמו עם מישהו יוכל לעזור לי ולהגיד לי איך איך אודה לו מאד!
    בנתיים עשיתי חיפוש תמונות בגוגל כי רציתי לראות את נועה.
  • נועה׳לה, יפה שלי

    יום ראשון
    ד' ניסן תשס''ב
    17.3.2002

    4 שנים אחרי היום הארור ההוא

    ושוב
    יום ראשון
    ד' ניסן תשס''ו
    2.04.06

    ושוב יגיעו כל אוהבייך לבית העלמין
    בשעה 17.00.

    והרחוקים, שנבצר מהם להגיע
    שולחים את אהבתם חוצת הגבולות.

    ואח''כ מוזמנים כולם אלינו הביתה.

    ''קצת'' השתנה הבית מאז שהלכת....
    קירות נהרסו ונבנו מחדש
    ובכל זאת, את ניבטת מכל פינה-
    מחייכת את חיוכך שובה הלב
    כאילו את כאן...
    כאילו..........
  • 4 שנים

    נועה, מדליקים נר זיכרון וירטואלי לזכרך.

    חיוכך זוהר בלב כולם ולא ייעלם לעולם.
     
  • עדי אחות של אסי

    נועה...
    אני אגיד לך את האמת ... מאז שהאתר הוקם הצצתי בו פעמיים והיום (כמעט אחרי 4 שנים) היית לי במחשבות במשך כל היום . אולי זה בגלל הבחורה שרצחו בצומת גלילות ... אז החלטתי להציץ שוב פעם באתר... ונועלה כמה שאת יפה , פשוט יפיפייה אמיתית זה לא היה צריך להיגמר ועוד ככה.!!!! פשוט כואב הלב ומאד כואב ...
    אני מקווה שאת למעלה צופה על כל האהובים עלייך ובאמת רק לפי כמות האוהבים שלך .... רואים איזה בחורה מיוחדת את ( - ואני לא אכתוב היית) אני אאחל לך שתמיד יהיה לך טוב - אי שם למעלה .
    באהבה ענקית עדי קיסרי (שטרום)
  • גיל ירימי

    איך זה קורה ?! החודש ימלאו ארבע שנים למותך נועה 
    זה לא ניתפס במוח.
    הכאב הוא כל כך חזק שביכדי לא להרגיש אותו הדחקתי הכל פנימה ועכשיו אחרי ארבע שנים כאילו שכחתי הכל כאילו כל הרגשות והזיכרונות נעלמו להם.
    מידי פעם יש איזה ריח או פנים שמזכירות אותך וזה מפחיד כי אז אני פשוט קופא מפחד והלם , וכמו עכשיו שאני נחנק מדמעות
    נועלה כמה שאני מנסה לברוח מהזיכרונות והכאב זה לא הולך וזה מפתיע אותי כל פעם מחדש
    שלך עדסוף העולם ירימי גיל
  • כמעט בת 22

    עוד יומיים היו חוגגים לך יום הולדת שמח - בת 22. נשלח לך מחשבות טובות ושמחות, על כל הטוב שהבאת אתך לעולם, ועל הזכרונות המתוקים של כולם. נזכור שהאנרגיה שלך לא נעלמה עם גופך. רוחך נשארה עם יקירייך, ואת נמצאת לצידם בכל אשר יעשו. אז את בעצם מעודכנת לגבי כולם...ומחבקת אותם באופן שונה.
  • ע

    שלום, 
    ראשית, כל הכבוד לבת הדודה על הקמת האתר לזכר נועה וניהולו.
    האם יש באתר מקומות שבהפ חבירם מספרים עליה?
    לגעתי זהו אתר חשוב לבני נוער-חשיבותו החינוכית אינה מוטלת בספק.
    מדליקה נר זכרון לנועה היפה!
    אמא לילדות.
  • איליה

    גם אני לא הכרתי אותך או את הקרובים לך .
    אבל אני מרגיש שנירצח אדם מיוחד...
    באמת כואב באמת ... כבר שנת 2006 והסבל נימשך...

    אלוהים תיגאל אותנו מכל המילחמות אלוהים תעזור לנו שיהיה שלום.......

    אמן ואמן.
  • ליהי

    אף פעם לא הכרתי אותך ...
    אני גרה בחיפה וכעת שנת 2006 ואני בכיתה ו'
    אז הייתי בכיתה ב'.
    היינו מודעים לכך,דיברנו כל היום על הפיגוע עלייך למרות שלא ידענו הרבה.
    את אחת למעלה.
    משתתפת בצער המשפחה.
    רק בריאות אושר ושלא תדעו עוד צער.
    אמן.
  • קטני

    cause I wonder where u are"
    and I wonder what u do"

    וואו נועית... שלוש שנים, היית מאמינה?
    עכשיו אני כבר עוד מעט בן 21 ואני עקפתי אותך.
    אני,הקטן הזה, עקפתי את נועה,הגדולה!
    ותמיד צחקת עליי שאני תמיד אהיה גמד אבל תסתכלי, אני יותר גבוה.
    וואו נועה מה זה 3 שנים, את קולטת?!
    3 שניםםםםם לא דיברנו!! לא נקלט לי נועה, אני מתחיל לבכות, אני כל כך מתגעגע אלייך, כולנו. 
    אני עדיין מחכה לדיסק שהבטחת, כבר יצאו עוד כמה מאז, את יודעת? בטח היית אוהבת אותם...

    טוב ,נועה, אני צריך לזוז, אני עוד מתחיל לבכות ואז את תצחקי עליי כמו תמיד, לא נעים ...
    אני אוהב אותך ומתגעגע עד כאב. אני מרגיש מחנק, רק את יכולה למלא אותו, אולי בכל זאת?
     
  • איתן

    אני כל כך מתגעגע אלייך ילדה יפה שלי, כולנו.
    אוהבים וכואבים
  • נ

    לו להשיב ניתן את שחלף מזמן איזה עולם נפלא הוא היה בונה...זוכרת?? ביי נועה
  • היי

    אה אורבך?! מה קורה איתך? הרבה זמן לא ביקרתי באתר הזה וזה מוזר לי לקרוא את כל מה שכולם כותבים כאן, ולך. וכל רגע מזכירים את היום ההוא למה? הריי חיית יותר מיום אחד אז אולי במקום לציין כל הזמן את המוות אוליי נציין את החיים? חודש הבא זה היומהולדת שלך ואני כן מציינת אני חייבת כי לשכוח אני פשוט לא יכולה.בעצם מי האידיוט שיכול לשכוח את היומהולדת של החבר הכי טוב שלו?? לא אני. אוי נועלה חבל שאת לא כאן איתי יש לי כל כך הרבה לספר לך. למרות שאת כבר יודעת הכל... ובכל זאת הכמיהה לראות אותך ,ולו רק לעוד פעם אחת נוספת ולו רק לשניה. אותי לא תעזוב לעולם...וכל דבר שזז ,שנופל ונשבר ,ושיוצא מגדר הנורמה אז אני תוהה אם זו את שקפצת לבקר אותי, למרות שאני מרגישה אותך קרוב תמיד אוהבת..ביי שפיצית:}
     
  • אפי אליאן

    כל כך הרבה זמן היה את האתר הנ"ל במועדפים אצלי ומעולם לא נכנסתי אליו. 

    היום נכנסתי לראשונה ויצאתי עם כאב 
    כואב על נערה כה יפה שעזבה בפתאומיות. 

    לא הכרתי את נעה מעולם, אך מהביקור הקצר 
    באתר , אני מרגיש כאילו מכיר אותה שנים! 

    יהי זכרה ברוך ! הי"ד
  • מרגש

    במקרה ניכנסתי לאתר המרגש הזה, יושבת וקוראת מכתב מכתב העיניים דומעות ולא מפסיקות להזדהות עם הכאב.
    מאחלת לכם רק טוב ושלא תדעו עוד צער.(נועה מחדרה)
  • הילה

    אפילו לא הכרתי את נועה, נכנסתי לאתר הזה בטעות.
    אבל לפי מה שאתם מספרים עליה היא נשמעת כמו ילדה מקסימה שהעולם הפסיד.

    מקווה שלא תדעו עוד צער,

    הילה.
  • יוגב

    שלום רב למשפחת אורבך.
    רציתי להביע את השתתפותי בצער ובכאב הלב שנגרם לכם מאי צדק שיווני בין עמנו החיים בארץ.
    שלא תדעו עוד כאב!
  • לחייקה אמא של נועה

    חייקה היקרה, 
    אין כמעט יום שאני לא חושבת על נועה. 
    שאף פעם לא תדעי עוד צער, ומי יתן ואילו גם הדברים הקטנים ביותר יתנו לך אושר, ושאלוהים יתן לך דברים גדולים בחיים שיעודדו אותך ויחזקו אותך.
    מצטערת שאני בקושי בקשר.

    מקרן שבירושלים ושחושבת עליכם המון.
    (נ.ב-
    לחייקה בלבד לשלוח לי: מקבלת הודעות רק בשפה האנגלית)

    (נ.ב.ב- לקהל הרחב: בבקשה תכבדו את האתר והמקום הזה. זה אינו מקום לכתוב את השטויות שלכם אלא זה באמת אתר הנצחה ומזכרת לנועה.)
  • אלי

    אני לא הכרתי את נועה ולא את משפחת
    באיזה יום שבת יצאנו לרכוב על סוסים בחווה בכניסה למושב חגור ושם יצא לנו להכיר יהודי יקר וסופר נחמד - אבא של נועה
    אם זה האבא אז באמת מלכי הארץ.....
    ואז חיפשתי חומר מי זאת נועה אורבך, עצוב לשמוע ולדעת אך היא איפה שהוא עדיין חיה.
    לכו לחווה על שם נועה אורבך שבכניסה למושב חגור, גם להנות וגם לפרסם את שמה של מי שלא הכרתם.
  • ע

    אני אומנם לא הכרתי את נועה באופן אישי אלא רק את אחיה אבל אני זוכרת את היום הארור הזה.
    הייתי בצבא וקיבלתי את הבשורה....עזבתי הכל ורצתי החוצה בבכי...לא האמנתי..אמרתי לעצמי שזה לא יכול להיות! ומאז הלוויה שהרגשתי צורך עז להיות שם
    אני חושבת על נועה בלי סוף..וגם היום לא מעכלת.
    אין תחליף לנועה - ונועה לא תחזור
    ואני רוצה להגיד למשפחה שלה שידעו שהם מוקפים בהמון אנשים שאהבו את נועה ואוהבים אותם ותמיד יהיו שם בשבילם.
    שולחת חיבוק ענק ומתפללת שלא תדעו עוד צער ותהיו חזקים. זה מה שנועה הייתה רוצה.
  • ט

    נועה'לה מתוקה שלוש וחצי שנים אני עוד לא כתבתי לך מאז ,לפחות לא פה חלמתי עליך לפני שבוע בערך אחרי הרבה זמן שלא באת לבקר אצלי בחלום,כבר שכחתי איך זה שבחלום את נראית כל כך אמיתית ,אני רוצה להגיד לך שבזמן האחרון יש לי מין תחושה שמישהו שומר עלי מלמעלה או מאיפה שזה נמצא והתחושה היא שזו את ,כאילו שאת עוקבת אחרי כל מה שנעשה ומכווינה אותי לכיוונים כאלה ואחרים ,קשה לי להסביר אבל אני באמת מאמין שאת עוקבת אחרי מה שקורה ודואגת לכולנו מלמעלה כמו איזה נציגה טובת לב שנלקחה לשמיים כדי לפקח על העולם. אני חושב על כל מה שפספת מאז שנרצחת כל כך הרבה משתנה פה בקצב כל כך מהיר אנחנו כבר השתחררנו מהצבא ואת כאילו נשארת קפואה במקום הזה,לפעמים אני עובר בנקודה שבה נרצחת ורואה אנשים הולכים שם ומכוניות עוברות כאילו לא קרה שם כלום, ככל שהזמן עובר את נראית יותר ויותר רחוקה,נועה'לה מתגעגעים אליך חבל על הזמן ואל תדאגי אני לא חושב שאני לעולם אשכח אותך נפגש באזכרה הבאה... אוהב ומתגעגע
  • א

    כבר יותר משלוש שנים, לא יאומן.
    לא חשבתי שזה יקרה, אבל הזמן באמת מקהה הכול. הנה, הכל חזר לשגרה. העולם לא נעצר באותו יום (למרות שבמשך הרבה זמן זה הרגיש ככה), הוא רק השתנה. הכל השתנה באופן בלתי הפיך. 
    אחרי שנרצחת חלמתי עלייך פעמיים. התחלתי לראות את הפנים שלך על כל מני בנות ברחוב, אפילו כאלה שרק מזכירות אותך במעורפל. פתאום רצתי אליהן בשמחה. פתאום נזכרתי ונעצרתי.
    אחרי שנרצחת גם הפסקתי להאמין באלוהים. לפני כן הייתי מתפללת כל לילה, כל בוקר הייתי מודה לה' על שהחזיר בי את נשמתי בחמלה. איזה חמלה? איזה חמלה יש בחיים הקצרים שהוא נתן לך? בחיים הקצרים שהוא לקח ממך?
    בחטיבה אמרתי לך פעם שגם איינשטיין לא הצליח כל כך בלימודים, ותראי לאן הוא הגיע. זה הצחיק אותך מאוד. דיברתי ברצינות אבל, באמת חשבתי שאת מבריקה. מכל האנשים שהכרתי, חשבתי שאת תגיעי הכי רחוק. או לפחות, תגיעי לשם עם חיוך.
    עצוב לי על אנשים שלא הכירו אותך, שבשבילם את עוד שם מתוך רשימה זוועתית וקורעת לב של קורבנות טרור. עצוב לי עבור מי שלא הכיר נשמה טהורה ומלאת חיים שכמותך. עצוב לי לא רק על מי שהיית, גם על מי שלא תהיי. על החיילת שלא נהיית (מדי פעם עוד חיפשתי אותך בין המון חיילים בתחנה המרכזית), הסטודנטית המחפפת, האישה. כולנו המשכנו לחיות, התקדמנו בחיים, רק שלך נעצרו בגיל 18. היית זקנה ממני בכמה חודשים (אמרת שבגלל זה תמותי לפניי), עכשיו כבר עברתי אותך בגיל.
    נועה, אין לי מה לומר כדי לנחם את אוהבייך, חברייך, משפחתך. הלוואי והייתי יודעת מה להגיד לאמא שלך שיעזור לה קצת, מה להגיד לטל (אלוהים, אני לא מקנאה בה. לא הייתי מסוגלת לעמוד כמוה מעל הקבר ולהקריא הספד לחברה הטובה ביותר. אף אחד לא אמור לעבור דברים כאלה בגיל 18).
    אין נחמה בסופו של דבר, רק הזמן שעובר ומקהה את הכאב המטמטם. מחליף את היגון והגעגועים הבלתי נסבלים בשגרת חיים. עוד יום ועוד יום, עד שבא אזכור שלך - יום השנה, שיר בעיתון - וממוטט את הכל. חזרה לאותו יום נורא.
    כבר יותר משלוש שנים ככה. ולנצח.
  • חיוך אחד שלך

    אין עלייך.

    מתוקה וחיננית.
    והיום כל זה כבר אפר ואבק. בלתי נתפס.

    נשארו זכרונות בלבד. 

    כל מי שקשה לו והוא תשוש, עצבני, מדוכא - ומה לא.
    שישוטט באתר,יקבל פרופורציות וישמח בכל מה שיש לו.

    ותחייכו המון. המון המון.
  • נועה שלי

    נועה כול יום שעובר כול שעה שחולפת מזכירים אותך זה מעלה געגועים ומחשבות: על מה שעשינו ביחד ביום העצמאות ו.... שהלכנו עם שמשעון לטיול ושסתם ישבנו בחדר ודיברנו ביחד על שטויות וצוחקות אבל עכשיו שאני כותבת אני נזכרת בכול הדברים שעשינו ביחד ועצוב לי עצוב לי שאני יודעת משהו שקשה לקליטה !אני מרגישה בחלום בלהות שאני לא מצליחה להתעורר ממנו!המחשבה שלא אראה אותך יותר קשה מאוד אני לא מבינה במה האיש הזה שהרג אותך ?מה הוא השיג בזה שנהרג עוד אדם בפיגוע?! שעוד אדם יהודי נהרג?!נועה והטרור הזה עדין לא נפסק כול יום עוד מישהו נהרג! קשה לי מעוד שאני לא יכולה לראות אותך שאני לא יכולה לצחוק איתך לחשוב איתך ולומר לך דברים שאני מרגישה! אבל אני יודעת שאת לא עזבת שלכול אחד שהכיר אותך את נגעת בליבו ואת עדין לא מפסיקה לגעת בו כי את אולי מתה אבל חיה במושג אחר שהוא :שיש לנו מכתבים שלך וזכרונות שלך ובגדים שלך ואת החדר שלך וגם את האתר הנפלא הזה שאפשר לכתוב בו את מה שמרגישים!

    אז עכשיו את מבינה את המושג שאת מתה אבל עדין חיה!
    אני אוהבת אותך ותמיד אוהב אותך ויש לך מקום גדול מאוד בלב שלי ! אין לי יותר מה לומר חוץ מזה שתמיד אני נושאת 
    אותך בליבי לכול מקום! טוב נועה אחותי הגדולה אני אוהבת אותך הכי שבעולם ואף אחד לא יוכל לקחת את המקום המיוחד הזה אוהבת אחותך הקטנה מאי טאנן!
  • רועי

    אתר יפה ממש כל הכבוד
  • love u

    So baby baby I miss you I need you here with me my life is incomplete how I
    Long to see your face I miss your pretty smile without you theirs no me.
  • נועה

    במקרה גם לי קוראים נועה. שם יפה :) 
    אני מאוד מצטערת על נועה שלכם. 
    האתר מקסים, ובהחלט מזכיר את נועה לטובה, למרות שלא הכרתי אותה. ולמרות זאת, אני בטוחה שחיוכה הכובש, והעיניים התמימות מסבירות הכל. 
    במיוחד היום, יום הזיכרון, בוודאי קשה לכם קצת יותר, אולי מפניי שזהו אינו עוד יום רגיל שאתם נושאים בליבכם את נועה אהובתכם. היום זהו יום שמציין את נועה מכל הבחינות, ומזכיר לכם לא לשכוח אותה. אני מקווה מאוד שתמשיכו לאהוב אותה גם כשהיא עכשיו למעלה בשמיים מביטה עליכם כל הזמן עם חיוך מאושר. למען האמת, אני בטוחה.
    אינני מכירה אתכם, אך אני בטוחה שקשה לאבד אדם כה אהוב, ולכן אני כותבת לכם עכשיו. 
    אני בטוחה שנועה הסיבה לכם המון אושר, וכשהלכה לה, לעולמה שם למעלה, בוודאי היה לכם כל כך עצוב.
    שלא תדעו עוד צער. אמן.
    עם המון המון אהבה, והבנה,
    נועה.
  • orya

    דמעות של מלאכים
    דמעות שקטות
    דמעות יפות ועצובות
    זולגות באופק דמעות
    ומחפשות...
    מה הן מבקשות?

    דמעות של מלאכים
    מדוע הם בוכים המלאכים?
    אולי בגלל
    שזה לא קל
    להיות מלאך
    בעולם עצוב כל כך
  • כל הכוכבים נופלים

    למשפחת אורבך, אני משתתפת בצערכם, הכאב הוא עמוק

    נועה'לה, איך הגורל קטף פרח כמוך?! את באמת הוכחה
    לכך שאין צדק בעולם, את כל כך חסרה לי 
    העולם הזה בחיים לא יהיה אותו דבר בלעדייך
    עבר זמן מאז שכתבתי פה, אבל אני תמיד יאמין שאת
    קוראת את הכל ויודעת .

    את תמיד תיהי איתי
  • אבי

    היי נועה!
    הרבה זמן לא כתבתי לך.
    משהו כמו 8 שנים.
    אבל את עדין חרוטה בזכרוני.
    אני זוכר את היום הנוראי הזה,"מחבל פתח באש ורצח נערה"
    זה היה נורא.
    אני מתגעגע.
    אני חושב שהיית הבן אדם הכי מקסים שהכרתי בחיי.
  • נועהלה...

    היום באתי אליך אחרי שנה שלמה... זה לא יאומן איך שהחיים ממשיכים ואת שוכבת לך שם מתחת לחתיכת אבן העצומה הזו...את באמת שוכבת שם!!! זה עדיין לא נראה לי הגיוני...
    זה כל כך מוזר לבוא לבקר אותך כשבעצם כל מה שאני מצליחה לראות זה את כל הקברים ולחשוב שלכל אחד מהם יש עוד אלפי אנשים שמרגישים כמו שאני הרגשתי היום.. 
    אני מרגישה רע כי אני אמורה לבכות והדמעות פשוט לא יוצאות... אבל זה לא ככה! בעצם הפעם היחידה שממש בכיתי זה כשסיפרו לי שנרצחת ובהלוויה שלך... 
    אני ממש מצטערת שאני לא אגיע ביום שישי... הבטחתי לעצמי כאני אגיע כל שנה אלא אם כן אני אהיה בחו"ל והנה כבר עכשיו בשנה ה-3 אני לא יכולה להגיע... 
    נועלה אני כל הזמן חושבת מה היה אם היית עכשיו בחיים... אם הייתי בקשר איתך בכלל ומה היית עושה בחיים שלך...
    אני אומרת לך את זה כל פעם אבל באמת שחבל לי שלא הכרתי אותך יותר טוב... ואולי בעצם זה רק היה מכאיב יותר כי אני לא רוצה לדעת איך זה לאבד כזה אדם מדהים כשהוא קרוב אלי...
  • נועה‘לה , 3 שנים...

    נועהל'ה שלנו,
    יפה שלנו, אהובתנו,

    חיוכך חרות על לוח ליבנו
    והגעגועים מטריפים........

    3 שנים בלעדייך - ואת איתנו בכל רגע ורגע.

    ביום שישי 15.4.05 - ו' בניסן תשס''ה
    בשעה 11.00
    תתקיים האזכרה בבית העלמין בכפר סבא - מקום מנוחתך
    ואח''כ מוזמנים כל אוהבייך אלינו הביתה
    לנשום את נוכחותך....
  • אני יושבת פה ואני אומרת לעצמי שהחיים זה הדבר הכי לא פיירי שקיים.... בשביל מה אנחנו נולדים אם אנחנו סובלים?
    נועה'לה... כל יום בלעדיך הוא סבל שאי אפשר לחיות איתו כבר. תמיד שרע לי, אני רואה אותך, חושבת עליך, חולמת עליך.... איפה את? שידעה תמיד רק להצחיק אותי... שידעה תמיד להסתכל על הצד החיובי של הדברים? תסבירי לי איך היית מסוגלת לקחת טרגדיה ולהתגבר עליה? איך לא משנה מה תמיד היית מחייכת ולא חיוך צבוע כמו של אנשים אחרים. 
    אני כל כך רוצה אותך לידי כרגע, רוצה לקחת את הפאקן גלגל הזה אחורה... לשנות פרט קטן מסכן ולא משמעותי שיכול היה להשאיר אותך בחיים... זה לא מגיע לך... את הבנאדם האחרון שאיי פעם דמיינתי בחיים שלי מת, אז למה דווקא את?
    אני כל כך מתגעגעת אליך... לא עובר יום בלי מחשבות עליך... ומבטיחה לך... בחיים לא אשכח אותך
    אני אוהבת אותך הכי הכי בעולם....
  • נועלה

    אני לא מאמינה ששכחתי... אני כל כך מתביישת...
    אני זוכרת שלפני שלוש שנים לא הבנתי איך אי פעם יפסיק לכאוב וכל כך רע לי עכשיו לגלות שזה קורה שממשיכים בחיים ופתאום זה נהייה כל כך רחוק ודברים מתחילים להשכח. אבל את היומולדת ואת יום השנה בחיים לא האמנתי שזה יקרה... אני ממש ממש מצטערת... אני חושבת לפחות למאית השניה כל יום תמיד יש משהו שמזכיר לי אותך ואני פשוט לא מבינה איך זה קרה כי כן חשבתי עליך ופשוט לא ידעתי שזה התאריך..
    חשוב לי שתדעי שלמרות שהפסקתי לכתוב באתר כי אין לי הרבה מה לכתוב ואני לא באה לבית הקברות כי אני לא כל כך מבינה איך אפשר לדבר עם קבר את תמיד תיהי בישבילי בן אדם כל כך חשוב מקסים ומלא חיים...שאני אפילו לא מצליחה לתאר במילים... לא משנה כמה דברים אני אשכח דבר אחד אני לא אשכח לעולם: את שמחת החיים והנוכחות שהיו לך ואת כמה שהערצתי אותך (היה לי קשה להודות בזה בהתחלה כי אני חושבת שדי קינאתי בך על פשוט מי שאת)
    אז נועלה באיחור אבל מזל טוב -21- 
    וצער רב על יום השנה השלישי כבר...אלוהים..
    תשמרי על עצמך שם למעלה...
  • יסמין

    נועלה...
    אתמול היה ה-17.3.05 ורק עכשיו יש לי את היכולת לכתוב לך, אני באה אלייך הרבה ומספרת לך מה קורה.
    נועה לעולם לא תדעי איך כואב לי,אין יום שאני לא חושבת איך ילדה מיוחדת כמוך איננה. אני הייתי ליד המיטה שלך שניה אחרי שהרופאים יצאו והודיעו על פטירתך,אני נשבעת שלא ידעתי שזאת את!! חיפשתי את שירי בין המיטות...
    נועה,בזמן הפיגוע למדנו אזרחות,איך להיות אזרחים בישראל, באמת איך... 
  • 17/3/05 שלוש שנים

    נועה,
    חלפו שלוש שנים מאז היום ההוא.
    זיכרך וחיוכך שוכנים בלב רבים רבים בזכות האתר המרגש הזה. איך נערה אחת, מתוקה ככל שתהיה, הצליחה לחדור לליבות כה רבים. אלה שהיכירו אותך - זה ברור. כנראה.
    אך אלה שלא הכירו אותך, ומתרגשים עד דמעות למקרא הכתוב ולמראה התמונות. 
  • דונקי שוט

    איך, איך 3? זה לא הגיוני. זה יותר מדי.
  • אילה

    הגעתי לאתר במהלך חיפושים לכתוב משהו לאבא שלי שנפטר לפני 11 חודשים.
    אבא פתיל חייך כבה , 
    גיבור חייל בצבא האהבה 
    אך קולך שנדם היקר באדם 
    קורא לנו תמיד 
    ללכת בדרכיך.
    לזכר אהרון מכלוף מכפר יונה 
    לנועה ואבא , מצער אותי לכתוב באתר שכולו עצב וגעגועים ליקירים שלנו. 
    אבא שלי כל פיגוע או אסון היה דאוג לכל אזרחי מדינת ישראל
    כילדיו. 
    יהיה זכרם ברוך..........
  • נועה בת 21

    לו היית כאן היו חוגגים לך היום עם בלונים ועוגה עליזות ושמחה. הותרת אחרייך המון געגוע.
    בכל זאת כולם צריכים לשמוח על שזכו לחיות לצידך בכל שנותייך. קצרות ככל שהיו.
    החיוך שלך לא יישכח לעולם.
  • Dear Hnoshbach

    Mazal tov up to you & back here, angel of mine. Have a wonderfully happy birthday, my baby sister, we miss you like hell. You're always with me. Every step I take
  • מאי טאנן

    נועה אני מתגעגעת נורא אני נזכרת בכול הדברים שעשינו ביחד איך הכריזו על מותך בטלוזיה זה היה הרגע הכי עצוב בחיים שלי .נועה אני מתגעגעת את חסרה לי מאוד כול פעם שמודעים שהיה פיגוע אני נזכרת בך.או שלפעמים אני יושבת זכרת בך וחושבת מה היה עם את היית עדין בחיים ואז אני נזכרת כמה מלאת חיים את היית בעצם את עדין כי כולם אוהבים אותך ויש לך מקום גדול בליבינו!!!!!!!
     
  • רותם

    האתר ממש יפה. מאוד צר לי על נועה. אני משתתפת בצער המשפחה והחברים. לדעתי, אם נועה רואה מלמעלה את האתר והמכתבים והשירים.. אני חושבת שהיא מאוד גאה. יהי זכרה ברוך. 
  • רונן כהן צמח

    ליניב 
    אתר מרשים ביותר - ומרגש
    הכאב לא יכול להימחות או להיטשטש 
    הכאב לא נמוג וקשה לעכל גם כשהזמן עובר
    אין ניחומים במילים אבל גם זו דרך להעביר השתתפות בצער
    יהי זכרה ברוך
    רונן כהן צמח- ראשון לציון
  • אליקים

    במקרה הגעתי לכאן
    ומאוד התרשמתי 
    מי יתן ושלא תדעו יותר צער
    ושיהיה לכם רק טוב
    ורק דברים טובים יקרו לכם
    אמן!
  • רינת ירופייב

    נועה יקרה ראציתי לספר לך שברוסיה הבנות לא הולכות לצבא ואם אית ברוסיה איתי חיה
  • גינת לנועה

    לנועה את נישמעת לי בחורה חכמה ויפה אני מיצטערת אני אוצה שתחזרי לחיים לומרות שזה לא אפשרי אני אולייייייי לא מכירה אותך אישית אבל אני יודעת שכל העולם אוהב אותך אוהבת גינת
  • גינת

    לנועה המקרא שקרא לך מצער אותי מאוד ואני יודעת שכולם אוהבים אותך גם אם לא מכירים אותך אוהבת גינת 
  • זוהר שירינוב{בן 18}

    היום כבר 6.01.2005 12 בלילה אני יושב ומביט בתמונות של נועה וכואב לי הלב .כואב לי הלב על הילדה היפה הזאת שנהרגה סתם.נהרגה בגלל כול הזבל שיושבים בכנסת.
    אבל לא נורא. נועה עכשיו בגן עדן . שאתם בוכים נועה מיסתכלת עליכם מי למעלה ומחייכת.בקיצור אני מאחל למשפחה רק טוב שלא תדעו עוד צער אף פעם .ונקווה רק לטוב .
  • את כבר יודעת...

    אומרים שהזמן טס כשנהנים, מוזר...
    אצו רצו להם 1021 ימים ו11 שעות בלעדייך, ואני לא זוכרת בהם שום דבר מהנה.
    כנראה שמי שהגה את החכמה הזו, היה על סמים.
    היום התחילה שנה חדשה, עוד מעט נחגוגג לך 21 ואז שלוש שנים, ואז אזכרה, וככה תעבור לה עוד שנה בלופ הזה שקוראים לו החיים שלנו...
    יהיה נדוש לכתוב שוב כמה שאת חסרה וכמה אני מתגעגעת,אני חושבת שכבר אין יותר מילים ביקום בשביל לבטא את זה. ובכלל שתדעי לך שהיום יותר מתמיד אני בטוחה שאת, היית החברה הכי טובה שהייתה לי אי פעם, ואחרייך הכל נהיה אנטי קליימקס.
    התקווה שאולי שם למעלה אתם מחוברים לאינטרנט, ואת מציצה לפעמים במה שכותבים לך, עושה לי טוב.
    ככה אני יודעת שכשניפגש, את כבר תדעי את רוב הדברים שיהיו לי לספר לך, ובמקום לדבר אני אוכל פשוט לחבק אותך.
  • מירב

    מילים כבר לא אומרות מאום....
    מייחלת אני לעולם טוב יותר 
  • גל

    האתר הזה ממש מרשים ונוגע ללב אני מישתתפת בצערכם של המישפחה אשר נילקח מהם את ביתם היקרה.......
    היום 17.10 היו תרומות ל"תנו לנו כוח להמשיך" וכן כן אני תרמתי ואחרי זה גם ניכנסתי לאתר זה......
    יש לי משהו להגיד בקשר לבכי...:::
    אני חושבת שאם בן אדם נפטר והוא באמת יקר לכם הוא יושב אי שמה למעלה ורואה הכל......הוא שומר אליכם.......הוא אוהב אותכם.אבל אל תיבכו זה לא עוזר....זה כואב לו.....מקווה שתבינו 
  • שחר

    אני לא מכיר כלל את נועה אבל לפי מה שכתוב ומראים באתר היא ניראת בחורה מקסימה חיצונית ופנימית אינטיליגנטית וחברותית.
    אתר מדהים ונוגע ללב.
    משתתף בצערם של המשפחה שנקטף מהם הפרח ובצערם של החברים שנלקח מהם גרעין החברות...
     
  • love you

    Should have known from the start
    you would have torn me apart
    but as long as i
    can survive

    I'll keep waiting every night
    for you to walk back into my life
    Got a hole in my soul
    there's no feeling at all
    baby i need so much of your love

    Like a star you are so far
    but i need to find a place in your heart
    Like a star you are so far
    but i need to find a place in your heart

    wonder star that you are
    how do you find a place in my heart
    wonder star that you are
    how do you find a place in my heart
  • love ya

    I'm living without you baby....
    B't you still with me
    I think about you baby
    and I drean about you all the time....
  • אלינור

    למשפחתה של נועה שלום..
    את האתר גיליתי כבר מלפני חצי שנה...כשעוד הייתי תלמידת י"ב. כיום אני כבר בצבא...חיילת בצבא הגנה לישראל.
    ההרגשה שנועה לא תוכל להצטרף לשורות הצבא גרמה לי לעצב נוראי אף על פי שלא הכרתיה .
    אלוהים...שמור עליי, עליינו..על כולם! ויותר מכל על נועה...שאיתך שם למעלה..
  • שנה טובה

    לכל בני המשפחה של נועה 
    שתהיה לכם שנה טובה, ושתצליחו לשמוח ולהנות מכל הדברים היפים שהחיים עדיין מציעים לכם.
    זכרה של נועה חיננית וחייכנית מלווה אנשים רבים, אני מקווה שבכך תהיה נחמה מסויימת.
  • אוהבת אותך

    אני הולך אלייך מסונוור
    האבנים פוצעות את כפותיי
    אבל אני איני מרגיש דבר
  • סתיו

    נועה, חתמתי בספר האורחים לפני מספר חודשים, נכנסתי לאתר מספר פעמים מאז... אין ביכולתי לפתוח מכתב אחד, שכתבו אלייך מבלי לשמור את הדמעות בפנים... אינני מכירה אותך נועה, הלוואי שהייתי מכירה. כשאני מביטה בתמונות שלך, במילים שלך, במצבה שלך, אני כבר לא אוחזת בדמעות, אני משחררת אותן החוצה, ככה אני מביעה יגון ועצב עליך נועה! כשאני רואה את התמונות שלך, מאושרת, צוחקת, קשה לי להאמין שילדה כמוך, ילדה לתפארת ילדה שמהווה דוגמה, הלכה ככה סתם פתאום...אין לי מילים לבטא את ההרגשה כשאני רואה את האהבה שחברייך ומשפחתך לא מפסיקים לתת, לא משנה היכן תהיי יש כאן את כל סובביך אשר תמיד את איתם! משפחת אורבך! ישרו כוח! התחזקו! המשיכו! וזכרו! כי נועל'ה שלכם, נועה, זה מה שהיא הייתה רוצה...הגשימו את עצמכם...וזכרו לנצח...

    שלכם,
    סתיו
     
  • רוני קדם

    להורי נעה ומשפחתה שלום!
    הייתי בראש העיין ובאורח פלא נמשכה מכוניתי אל החווה שהקמתם לזכרה של נועה האהובה שלכם.
    רציתי להכנס אך התביישתי.
    ראשית הרשו לי להביע את תנחומי הכנים.
    היתי בכפר סבא ביום הפיגוע לא רחוק משם בבי למחשבים.
    שמענו את הסירנות ורצנו לחלונות בבהלה.
    נועה נהרגה.
    איבדתם את היקר לכם מכל.
    באותו זמן היתה ביתי הודיה עוד בחיים אצל המטפלת המקסימה שלה.
    בוודאי ישנה או אכלה.
    9 חודשים לאחר מכן,שבשבילכם היו בודאי כמו נצח נרצחה הודיה שלי באכזריות שאין כדוגמתה ע"י השטן ימ"ש.
    מאז עברו שנה ו-8 חודשים ו11 ימים.

    לכם בוודאי שאיני צריכה לתאר את מה שעובר עלי.
    כל מילה מיותרת.

    התרגשתי מאד לשמוע על פרויקט ההנצחה אשמח לבוא לבקר אם תרצו ליצור קשר

    שלכם בתקוה משותפת לימים קלים יותר במקצת
    בהערכה לפועלכם
    רוני
  • Just one moment mote

    Hold me
    Even though I know you're leaving
    And show me
    All the reasons you would stay
    It's just enough to feel your breath on mine
    To warm my soul and ease my mind
    You've got to hold me and show me love

    Give me 
    Just one part of you to cling to 
    And keep me
    Everywhere you are
    It's just enough to steal my heart and run
    And fade out with the folding sun

    Oh, please don't go
    Let me have you just for one moment more
    Oh, all I need
    All I want is just one moment more
    You've got to hold me and keep me now

    Tell me how someday you'll be returning
    And maybe
    Maybe I'll believe
    It's just enough to see a shooting star
    To know you're never really far
    It's just enough to see a shooting star
    To know you're never really gone

    Oh, please don't go
    Let me have you just one moment more
    Oh, all I need
    All I want is just one moment more

    Oh, please don't go
    Let me have you just one moment more
    Oh, all I need
    All I want is just one moment more
    You've got to hold me and maybe I'll believe

    So hold me 
    Even though I know you're leaving
     
  • סתם עוד געגוע

    היי את יודעת אני מתביישת בעצמי הרבה זמן שלא כתבתי לך
    אבל את האמת איתי כלום לא השתנה
    עצב נשאר עצב
    כאב נשאר כאב
    געגוע נשאר געגוע
    הכל נשאר כאוב וצורב
    אני עוד מעט משתחררת מהצבא ואני לא קולטת שאת לא עשית צבא
    ושלא ישבת איתי אף פעם בארומה
    ושצעקתי עלייך להפסיק לעשן כי עכשיו אני יתחנן שתשבי לידי עם סיגרייה
    אני לא שולאת שלעולם לא נטוס יחד לשומקום
    אני לא קולטת שלא נשב באוטובוס יחד יותר
    ואני לא קולטת שלא תהיה לי את ההזדמנות לעשות לך שוב תסרוקות ולבוא לקחת אותך מהצבא
    ואני לא קולטת איך התחרבנו לי החיים

    אני כן קולטת כמה אני שונאת פלסטינים ואת אלוהים ואת האיסלם וכל דבר שקשור לזה שאת לא פה

    אני קולטת שאני אוהבת אותך ושאני רוצה אותך איתי נושמת חייה צוחקת מעשנת עושה ההכל רק לידי בחיים שלי בעולם מציאותי ולא של פיטר פן ופיות.
    כשאני חושבת על זה את עכשיו פיטר פן בגירסה הנשית


    די נועל'ה למה הלכת תגידי למי שאחראי שם שאת חייבת לחזור בבקשה נועל'ה תחזרי כבררררררררררר
  • מה יהיה ?

    ואף אחד לא מספר לך כלום. כולם נרדמו. חום יולי אוגוסט.
    שנתיים וחצי כמעט למותך. אנשים משלימים עם מותך, ואולי 
    טוב שכך. חייבים להמשיך - כך אומרים.
    יפהפיה שכמותך, לא אשכחך לעולם.
  • שיר לנועה

    "איזו הרגשה בי עוברת
    והדרך מייסרת, אני לבד ואת לי כה חסרה.
    בלעדייך אין לי ערך שתיקחיני אל הדרך
    געגועי מעציבים לי את הלב.
    על ראשי מכה השמש כי צילך מכה מאמש
    מי ייתן ותחזרי מהר.

    נועה, כ"כ קשה לי 
    והשיר מליבי יוצא לי
    נועה, אנא סילחי לי 
    אני לבד מכה על חטא.

    יש ימים בהם נשברתי
    ואותך בהם חיפשתי
    לראותך ולספר לך מה עלי עובר.
    היו לילות בהם בכיתי או בקולי לך קראתי
    געגועי מעציבים לי את הלב.
    על ראשי מכה השמש 
    כי צילך חסר מאמש
    מי ייתן ותחזרי מהר.

    נועה, כ"כ קשה לי
    והשיר מליבי יוצא לי
    נועה, אנא סילחי לי
    אני לבד מכה על חטא."
  • דבר ראשון לכל משפחת אורבך אני משתתפת בצערכם! שלא תדעו עוד צער.. נכנסתי לאתר דרך האתר של רבין ראיתי את התתמונה שלך ושל עוד חיילת שנהרגה וחייל. עצוב לי היה לראות את האתר עצוב לי מאוד..ובכיתי...וכל תמונה ומכתב עוד דמעה זלגה..
    איך ה' לוקח את האנשים הטובים?!
    משתתפת בצערכם, ושלא תדעו עוד צער!
  • נורית

    היי
    אני מאוד מצטערת על מותה של מלאך כזה.
    אני מאחלת לכם שיהיה לכם רק טוב בחיים .
    יהי זיכרה ברוך
  • עופר

    אמרתי לעצמי מיד עם היוודע הירצחה של נועה בידי בני עוולה 
    כשתיוולד לי בת תיקרא נועה.
    אכן ביום 11 יוני 2004 שעה 15.55 נולדה בשעה טובה בתנו
    להורים אילנה ועופר בביה"ח "מאיר" כ"ס .

    מי ייתן ונזכור את נועה אורבך לעד.

    יהי זיכרה .
  • רן

    המשפט שנכתב באנדרטה לכבודך שמצוטט מפיך מעיד על איזו בחורה היית. יותר מזה רק לראות את החיוך הזה שלך והעיניים... אומרים שלמעלה רוצים את הטובים ביותר.. שאני רואה אותך אני מבין למה לקחו אותך כל כך מוקדם.
  • rachelynava

    ממש עצוב כל הסיפור הזה שסתם בגלל רוע אכזרי איבדתם אותה כל שיש לי לומר שתהיו חזקים ואלה החיים , אכזריים
    תנסט להפיק את הטוב ממה שנשאר ומאחלת לכולם שלווה אחווה והמון אהבה
    רחלי
  • גל

    גם לי לא היה שום קשר איתכם
    עברו 819 ימים מאז הרצח
    אבל אני רק עכשיו יושב ובוכה
    אני יודע שאין שום דבר שאומר ויעזור לכם
    כי אין לי דרך להחזיר אותה לחיים
    תנסו להמשיך בחיים בשימחה! תצחקו ותבלו! מותר לכם להיות מאושרים! אני בטוח שזו הבקשה האחרונה של נועה!
  • יפה. יפה. יפה

    והזמן שחלף משתקף גם בבגדים שאת לובשת. את שבתמונות רואים כמה חשוב היה לך להראות תמיד יפה ובלבוש אופנתי. איך שלימור היתה אומרת "בטוב טעם".
    והנה לפתע בתמונות רואים הי... את לא מעודכנת. הגזרה במכנסיים לא מספיק נמוכה. ואז מכה בי המחשבה שבטח את לא היית מרוצה לדעת שמציגים אותך ככה - לא אופנתית.
    וכך בשנים שיבואו, אנו נעקוב אחר האופנה המשתנה ואותך נמשיך לראות בתמונות שקפאו בעבר.
  • קוגי

    משתתפת בצערכם
  • את ההתמכרות שלי

    "אלוהיי שבשמים אין מה להגיד, בין האושר והעצב חבל דק מפריד!

    כל כך דק!
    אם יש בכלל אלוהים
    אני אוהב אותך מפה ועד אלייך ובחזרה אליי!
    אני מתגעגע אלייך חולם עלייך , הוזה עלייך

    אני פשוט מכור אלייך!
  • אני

    האמת שאני לא הכרתי את נועה...וחבל..
    הגעתי לאתר איכשהו במקרה.
    האהוב שלי הוא מכפר-סבא...ומאותה שכבת גיל של נועה.
    אני ממש לא יודעת למה אבל אני מוצאת את עצמי באתר המרגש הזה הרבה פעמים בזמן האחרון...אולי בגלל הקשר לכפר-סבא(וככה זה כשאוהבים מישהו..מתעניינים בכל מה שקשור אליו ולאיפה שהוא גר) ואולי זה בכלל בגלל העיניים האלו של נועה שלא הירפו ממני...
    כל תגובה ותגובה פה באתר פשוט גרמה לעוד דמעה לזלוג על פניי.
    נועה....למרות שלא הכרתי אותך...אני ממש מרגישה תחושה של החמצה.
    השיר: "הזמן שלך" של היהודים מוקדש לך...
  • תפארת

    לכבוד משפחת אורבך

    קודם כל אני משתתפת בצערכם על ילדה עם פני מלאך שלמרות שאני לא מכירה אותה אני בטוחה שהיא לא עשתה רע לאיש.
    כל הכבוד לבן דוד שלקח יוזמה גדולה והקים את אתר זה.
    תמיד שתזכרו בנועה תזכרו בדברים היפים שקראו לכם איתה וזה יגע ללבכם.
    מי יתן ולא תדעו עוד צער.
  • תמר

    אני הגעתי לאתר זה בלי כוונה ושראיתי את נועה ז"ל התחשק לי לבכות. כי לדעת שפני מלאך כאלו כבר לא בחיים זה נורא עצוב.
    אני מאחלת לכם משפחת אורבך שלא תדעו עוד צער.
  • חסוי

    לכבוד משפחת נועה אורבך ז"ל

    אני משתתפת בצערכם .
    אני אישית לא הכרתי את נועה אבל כבר שמסתכלים עליה רואים איזה בן אדם טוב היא הייתה..
    תמיד נועה תישאר בליבכם ותמיד שתהיו עצובים תנסו להיזכר על הדברים הטובים שקראו לכם עם נועה.
    שלא תדעו עוד צער
  • 57468 מבקרים

    זה מספר הכניסות לאתר שלך עד היום. היית מאמינה? בתוך המספר הזה נמצאים כל ה"פריקים" של האתר שמבקרים אותך מידי יום וחולקים "איתך" את רגשותיהם.
    בליבי אני קוראת לו: אתר עליה לרגל. מעין מקום מקודש.
    כאן באתר: הצבע והעליזות, היופי והחן, העדינות והחביבות ומנגד - השקט הנורא שהותרת בלכתך.
    אני חולפת מידי יום במקום הפיגוע שבו נקטפת. לעיתים קרובות אני חולפת ליד ביתך ומציגה את האנדרטה שבגן לזכרך בפני מבקרים בביתי.
    חדרת לליבי ונשארת שם כאילו הכרתי אותך. אני משוכנעת שאינני היחידה שמרגישה כך.
  • אוינק

    השעה עכשיו אחת 36 לפנות בוקר ושוב פעם קשה לי לנשום.
    המראה של החיוך הנפלא שלך שמזכיר לי ימים רחוקים ונפלאים לוקח לי את האוויר מהריאות...
    וכמו כל לילה לפני השינה אני נזכרת בצחוק שלך, המוסיקה הכי יפה שהאוזניים שלי אי פעם שמעו וישמעו, אני מריצה אותו בראש כמו איזה פרק ישן של חברים.
    שומעת ומעבירה אחורה, שומעת ומעבירה אחורה, ולכל צחוק יש זכרון אחר מתקופה אחרת, היו לנו כ"כ הרבה תקופות...
    כבר כתבתי לך על כמה שבא לי לצרוח, הכי חזק בעולם כדי שאולי תשמעי ותעני לי..
    לא נראה לי שזה יעבוד, אני הולכת ומשלימה עם העובדה שאת פאזל של זכרונות שייקח לי שנים להרכיב, וקשה לי עם זה.
    אז אני שוב פעם אכתוב את מה שאת כבר יודעת, אני מתגעגעת אלייך, עד כאב!!!!!
  • אני

    פשוט כואב הלב.
    הרי כל המילים שנאמר לא יוכלו לתאר את גודל האובדן, את גודל הכאב של המשפחה, של החברים, של כל מי שזכה להכיר את הנערה הזו.
    אישית לא זכיתי בזה אך ביקור קצר באתר הותיר בי כאב כל כך גדול, שלא משתווה אפילו במעט לכאבם של אלו הקרובים אליה.
    אני מאמין בשביל כולנו, ומקווה יותר נכון, שיום יבוא ונוכל כולנו לספר את סיפורי הזוועה הזאלה כזכר למלחמה הקשה שעברנו, בדרך לנחלה, לשקט המיוחל לכולנו.
    תהא נשמתה של הנערה היקרה צרורה בצרור החיים.
     
  • I miss you like hell

    Wish you were here
    Me oh my countryman
    Wish you where here

    Wish you were here
    Don't you know the stove is
    Getting colder
    And i miss you like hell
    And i'm feeling blue

    I've got feelings for you babe
    Do you still feel the same
    From the first time i laid my
    Eyes on you
    I felt joy of living
    I saw heaven in your eyes in
    Your eyes

    I miss your laugh i miss
    Your smile
    I miss everything about you
    Every second's like a minute
    Every minute's like a day
    When you're far away

    Wish you were here
    The stove is getting colder baby
    Wish you were here
    A battlefield of love and fear
  • רונית

    אני תושבת כפר סבא ומכירה את אבא שלך ד"ר אורבך.
    הייתי מטופלת שלו, ולא אשכח את היום שישבתי בקליניקה שלו והגעת כרוח סערה ען עוד חברה "אבא, אני צריכה כסף" אמרת בחיוך ביישני, ואבא שלך בשמחה הוציא כסף מכיסו ונתן לך לא לפני שהדבקת לו נשיקה.
    אחר כך אמר לי "את רואה בשביל מה אנו חיים- בשביל הילדים..." והסכמתי איתו.
    נועה - מיום הירצחך אינך יוצאת לי מהראש, ילדה יפה עם חיוך מדהים, ביקרתי אתמול בגן נועה ודמעות שטפו את עיניי,
    אני רק מקווה נועה יקרה ששם למעלה את נחה על משכבך בשלום, ודואגת מלמעלה לכל אוהבייך.
    אלוהים לוקח את הטובים אליו- זה בטוח.
    משפ'אורבך היקרה - מי ייתן ולא תדעו עוד צער.
     
  • נועה

    הגעתי לאתר בטעוןת על האתר ריגש אותי עד דמעות לא האמנתי שאלוהים יכל לקחת דבר כזה יפה וכזה תמים וכזה אניטליגנטי 

    נ.ב רק למקרה שלא ידעתם נועה זה שם שמסמל חופש פתיחות והקשבה לזולת
  • סתיו ומור

    סתיו: ילדה יפה מלאת אור, איך דבר כזה, לה יכול לקרות. אין מספיק מילים בשביל לבטא את יגוני, צערי וכאבי לא. אני בסך הכל בת 12 וחצי ואני מאוד מצטערת שלא זכיתי להכיר בה. האנדרטה יפה ובעיניי מציגה את הדמות של נועה(ממה שלמדתי אודותיה עד כה...). אל תאבדו את התקווה ואת הזיכרון הגדול והיפה שנותר לכם מנועה.
    מור: אני הצטערתי לשמוע שנועה איננה, ואני לא אאבד את הזיכרון, המצבה והמשפט שכתבתם על המצבה מרשימים ונוגעים ללב.
    סתיו ומור:
    אל תאבדו את התקווה ובטח שלא...
    את הזיכרון...
  • קרן

    אני זוכרת את תמונתה של נועה בעיתון מיום הפיגוע וכבר אז לא יכולתי להפסיק להביט ביופי ובתמימות שהשתקפו מעיניה. רק במבט אחד שטף אותי גל של עצב על אובדן נערה כה תמימה.
    האנדרטה שהקמתם לזכרה אומרת לי מבלי להכיר את נועה שהיא מייצגת ומתארת אותה בצורה הכי אמיתית שאפשר! רוח חופשית וטהורה!
    אני מאחלת לכם שלא תדעו שוב צער מעולם! העם איתכם לחזק את ידם! ישר כוח!
  • i need you!

    I need a sign to let me know you're here
    All of these lines are being crossed over the atmosphere
    I need to know things are gonna look up
    Cause i feel us drawning in a sea spilled from a cup
    When there is no place safe and no safe place to put my head
    When you can feel the world shake from the words that i said

    And I'm calling all angels
    And I'm calling you my angel
    And i won't give up if you won't give up

    I need a sign to let me know you're here
    Cause my tv set just keeps it all from being clear
    I want a reason for the way things have to be
    I need a hand to help build up some kind of hope inside of me
  • נועה

    נכנסתי לאינטרנט ובמקום אתר רשמתי נועה ואז ראיתי את האתר הזה ופשוט בכיתי כמה שזה עצוב לאבד יקר לך מכל..
  • נעם

    אני נכנס לאתר ומביט על השעון
    השעון שסופר את חסרון היותה של יקירתכם
    שעון המוות
    אני נכנס שוב, והשעון לא עוצר מלכת
    ממשיך לספור עוד דקה, עוד שעה, עוד חודש ועוד שנה
    שנועה איננה

    "שירי לי שיר עצוב..."
  • ירון

    בתור אדם שלא הכיר את נועה פשוט אן מילים לתאר את הצער והכאב שעובר בי אכשו כמה שקשה לומר את זה אני מאכל לכם רק בשורות טובות בהשך הדרך שלכם וכול הכבוד על היוזמה של האתר
  • ריקי לוי

    כמו מיני רבים לצערנו פרח נוסף נקטף....
    מלאך שימרי על כולם מלמעלה..!
     
  • לימש

    אני נורא נורא מצטערת..
    זאת ילדה מלאך שנקטפה מפה כמלאך...
  • אלמונית

    רק בת 18, ולא תוסיף עוד לפרוח.
    רק בת 18, ולא תוסיף עוד לאהוב .

    והשמש הזורחת בקרניים בוהקות,
    לא תוסיף עוד את פניה הרכות ללפוט .

    אך,
    איך יכולה בת 18,
    לא עוד להיות? .
  • גדי וסרמן

    משפחה יקרה
    עברו קצת יותר משנתיים והזיכרונות לא נעלמים, היום ערב יום הזיכרון, אני יושב מול המסך ורואה את נועה והלב כואב.
    קשה לי לדמיין איך השנתים הללו עברו עלייכם גם כול מילת ניחום לא תקל על הרגשתכם.
    רציתי לירשום לכם שאני עדיין זוכר ומבקש מהקדוש שיושב במרומים שיגן על נועה ושיתן לכם את כול הכוחות כדי להמשיך ולישרוד בעולם הקשה שיש לנו. היתה לי הזכות להכיר את נועה באמצעות אחי עודד ואני יודע שהפסדנו המון.
    מי יתן ושתחזיקו מעמד ושלא תדעו עוד צער.
  • תמר

    משתתפת בצער כל מי שסופר ימים, שעות, דקות - 
    את הנצח בסיוט מאז הרצחה של נועה.
    שלא תדעו עוד יגון!
    בליבי, תמר
  • חג שמח - 6.4.04

    אני חושבת שמין הראוי לוסיף כאן גם כמה קטעים מלבבים ככל שניתן באתר מסוג זה. אז מכיוון שנועה היתה מלבבת כל כך אני רוצה לשלוח לך את ליבי הגדול מלא האהבה, הגעגועים, וגם הצער ולאחל לך חג שמח.
    אוהבת למצח
  • נועה

    זה אתר ממש מרשים!
    וזה כול כך מעציב שבן אדם כול כך טוב עם חיוך יפה
    ילדה כול כך טובה נרצחת בגלל הטרור!
  • שנתיים בלעדייך

    חלפו שנתיים מן היום ההוא שבו איבדת את חייך ברגע אחד נורא. כך נעלמת, ונעלמו חיוכים מקסימים של נערה מתוקה שהיתה צריכה להיות היום בת עשרים. וחודש. ויום.
    ו
  • אילן

    היא למדה בבית ספר שלי תיכון תלאביב בכפר סבא אני מצטער על מה שקראה לה כי זה לא מגיעה לה
  • מחר יחלפו שנתיים

    היום לפני שנתיים עוד צחקת ושוחחת עם חברות. חיבקת ואהבת. ולמחרת בצהרי יום הכל נדם.
    נשאר רק הזיכרון.

    נתייחד עם זכרך ילדה יפה.
  • שובי הביתה

    "שובי אליי בואי אהובה
    גם לי לא קל לפעמים"..........

    אני לא מאמינה שזה עוד מעט שנתיים בלעדייך
    החיים אכזריים
    אכזריים מידי
  • אורטל עמר

    לנועלה ז"ל
    אין ספק שהיית אחד המקסימים בחברה לפי המכתבים את בחורה מקסימה היתרגשתי מאוד מהמכתבים שכתבו לך חברים אבל אין מה לעשות זאת דרך החיים בסוף כולנו נמות וניהיה בשמים כולנו יחד החיים אכזריים לפעמים אני לא מבינה למה הם החיים כאלה כואבים ,בימקום לקחת את המחבלים הארורים לוקחים לנו את הפרחים המיוחדים 
    אני כותבת את המיכתב ובעניי דמעות זולגות .
    כשמישהו מת קשה להאמין באמת , שנמחק מהחיים היפים והשאיר אותם לאחרים שהוא לא יהיה יותר ועל חייו ויתר ,
    שלא הספיק לראות את מה שאחרים ראו את הדברים שנורא רצה, אבל לכולם מגיע הסוף וחבל מאוד שזה קרה לפרח גדול ויפה כמוך . נ.ב מישתטפת בצער הגדול והעמוק של בני המשפחה .
  • silence

    through a different kinds of silence

    השתיקה שלי
    זו הצרחה הכי גדולה
    שבי
    השתיקה שלי
    זה הכאב הכי כואב
    אצלי

    וכשהשקט יפול כמו חול
    קולי לאיש לא יגיע
    אני רציתי לבכות אבל
    פחדתי שזה יפריע
  • give me a sign

    מתוקתי לא מצאתי שיר יותר טוב מזה להביע את רגשותיי אני מתה עלייך ושתיהיה לך יומולדת הכי שמחה אי שם איפה שאת ואל תשכחי שכאן תמיד מחכה לך עולם שלם.

    I know somebody and they cry for you
    They lie awake and then dream of you.
    I bet you never even know they do, but
    somebody's crying.
    I know somebody and they called your name
    a million times and still you never came.
    They go on loving you just the same,
    I know that somebody's trying.


    give me a sign and let me know if your'e here 
    if you dont love me like i love you 
    but if you cry at night the way i do
    ill know that somebody's lying
  • יום הולדת

    היום היית צריכה לחגוג את יום הולדתך. בת 20.
    היום לפני 20 שנה אחזה אימך בזרועותיה פעוטה קטנטנה,
    ואת תחושת האושר שלה באותו יום אני מכירה. 
    היום הזה בודאי קשה לבני משפחתך שטמנו את גופך באדמה לפני 23 חודשים.
    אני אתכם לפחות ברגשות.
  • דונקי שוט

    מזל טוב חנו'שבך שלי, אחותי הקטנה בשבועיים. אני אוהבת אותך. המון זמן שלא בכיתי ככה.
  • מאי טאנן

    לנועה!!!!!

    אני זוכרת איך שאנחנו הינו הולכות חשבתי שזה סיוט עוד מעת היום הולדת שלי את היית אמורה לבוא עם חייקה אבל כבר אי אפשר אני זוכרת כאילו זה היה אתמול שאני ואת הלכנו לגן השעשוים אני גם זוכרת שאת נתת לשמשון את השם שלו!!!
    אני זוכרת איך היתי נהנת לשבת ורק להסתכל אליך כבר עברו כמה שנים ולכולנו עדין נשארה צלקת בליבינו!!!
    מתגעגעת אליך מאוד מאוד אוהבת הכי שבעולם!!!!


    מאי טאנן מרעננה!!!!!!!!!!!
  • למשפחתה של נועה

    משפחתה של נועה ז"ל שלום רב... קוראים לי אורנית ואני בת 21 מכפר סבא ונכנסתי לאתר של נועה אני רוצה לומר שהאתר נגע לליבי וגרם לי למעיין תחושה של עצב בליבי למרות שאני מכפר סבא ואניני מכירה אותכם ומעולם לא הכרתי את נועה ז"ל אני מרגישה זשה מעיין סיפור אישי.. אולי המחשבה שזה קרה בכפר סבא ... או שלחשוב שנועה הייתה בערך בגילי.. ילדה הבשיא פריחתה בשיא של הכול!!!!!! נקטפה שלא בצדק כ"כ תמימה כ"כ ילדה.. יש דברים בעולם שאי אפשר להבין. ואולי עדיף גם לא להבין אותם כי אנחנו כאלה קטנים בשביל לדעת הכול אני רוצה לימסור לכם מכול הלב ולמרות שאני יודעת שאולי הזמן מרפא אבל עבור אנשים כמוכם הזמן לא משכיח לעולם !!!!באמת תהיו חזקים...תחייכו כי אין דבר יותר חשוב בעולם מחיוך החיוך הוא בעצם התיקווה הכי גדולה בעולם יהיו חזקים ! ושלא תדעו יותר צער....
    בניחום הכי גדול שאפשר אורנית !!
  • ס. חיים

    אני זוכר שדיברו על אירוע הפיגוע בכפר סבא אצלנו בתחנת המשטרה, נאמר שם , נשמעו יריות, שוטר שגר בקרבת מקום ירד וירה לעבר מוקד המפגע, שוטר שני שבמקרה היה במקום גם ירה, ורק שוטר שלישי ירה ופגע במפגע. הכל נשמע מאוד טכני בזמנו, כמו הרבה אירועים שחלפו ללא זמן ומקום באין מפריע, ואף פעם לא נעצרתי, כדי לתת לזה לחלחל פנימה. יצא לשמוע את הסיפור של נועה שוב מחברה, ועל חוות הסוסים של דר טל אורבך, ונראה שהיום שאני נכנס לאתר לזכרה של נועה, ומקריא לבתי הקטנה בת השבע(וגופי רועד, ודמעות זולוגות), תנחומים של אנשים שונים ותמונות, ועל בתי נראה שזה משפיע עליה, ובצדק. ואני אומר, היא רק בגיל שבע, למה צריך להטריח ילדה בת שבע בזוועות של העולם הזה, ואני לא מצליח לחשוב, איך מנחמים משפחה שכולה, למרות שעבר זה זמן, ואין נחמה כי היא איננה, ולא הספיקה לגמוע את החיים, ולהתנסות גם בטוב וגם ברע. 
    רצוני לחזק את המשפחה, ולחזק את ידיו של דר' טל אורבך שלא ירפה, וימשיך להחזיק מעמד. ואני מקוה שיצליח להשפיע רק למי שמוכן לשמוע. 
  • עוד מעט את בת 20

    תכף יציינו את יום הולדתך. בלי בלונים, בלי עוגה, אבל עם נרות נשמה לזכרך.

    נועה מלאת החן, העדינות, העליזות והחיוכים.

    אייך?
  • אוהבת אותך

    שלחו לי את הקטע הבא נועל'ה וחשבתי שאולי תרצי לראות:

    אני די נרגש כשאני כותב את המילים אלו אני יודע שהם יהיו זיכרון אחרון ממני בעולם הזה.העולם הלא צודק הזה או כן צודק... אתם תחליטו.
    מלו לי 16 לאחרונה אני עוד ילד תינוק בעולם הזה ..
    >הספקתי להתאהב הספקתי לשנוא הספקתי להכשל ולעומת זאת להביא גם 100 הביתה שנתלה בגאווה על המקרר.
    הספקתי להגיד לילדה שאני אוהב אותה הספקתי להגיד לאבא ואמא תודה על התמיכה גם ברגעים הקשים הספקתי לקנות את הג'ינס ב500 שקל וזין על הכול כי למה עבדתי בחופש?הספקתי לאכול את הארוחה הכי טעימה בעולם הספקתי להכנס לאתר פורנו ולהוריד סרטים ולאהשאר ער כל הלילה הספקתי לעזור לזקנה לחצות את הכביש הספקתי להרביץ לילד שאני הכי שונא הספקתי לקחת מקום 1בתחרות הספקתי לרוץ ערום בים למרות שכשיו זה כבר דצמבר הספקתי להשאר לילה אחד ולהסתכל על הירח הספקתי לנסות איך זה לגשת למבחן בל ילהתכונן בכלל הספקתי לשבת ולכתוב לכם את זה כל הדברים הספקתי לעשות מהיום שהודיעו לי שסופי קרב ..עד אז לא היה לי אומץ... עד אז מנעתי מעצמי להנות מהדברים הקטנים של החיים עד אז..לא הבנתי מה הם החיים ודווקה בצורה אירונית שכזאת הודיעו לי שהרבה כבר לא נשאר לי...אז התחלתי לחיות אז אני לא רוצה לבוא ולהגיד לכם תהנו מכול רגע כי זה אבסורד ואני יודע שזה בלתי אפשרי אני לא רוצה לבוא ולהכנס לראש של כל אחד ממכם שקורא את זה ולדרוש ממכם לרחם עלי ולהגיד כמה העולם ככה או אחרת אני רק רוצה שתזכרו דבר אחד החיים האלה כמה שהם לא הוגנים כי
    הילדה שאני אוהב מאוהבת באחר והג'ינס ב500שקל בכלל לא מתאים לי ושאמרתי לאימא ואבא תודה הם ראו חדשות ושאכלתי את הארוחה כאבה לי הבטן וה100 שקיבלתי היה במקצוע לא חשוב והנכשל כמובן במטמטיקה ואתר הפורנו סתם של זקנות מגעילות המכות שננתי לילד סיבכו אתי עם תיק במשטרה התחרות שלקחתי בא מקום 1 אפילו לא שודרה בטלוויזיה אבל כל זה לא משנה כי אני יודע שעשיתי כל מה שרציתי לעשות !!!וזה מילא אותי בהרגשה הכי טובהה הרגשה האחרונה שזכיתי להרגיש 
    אל תשמרו דברים בלב תוציאו אותם 
    אל תאבדו פרופורציות תנסו ליצב את עצמכם אל תתבישו להגיד לאדם שאתם אוהבים אותו מנסיון זו ההרגשה הכי מדהימה בעולם לשמוע את זה
    אל תעצרו את עצמכם תהיו אתם עצמכם בכל זמן נתון שיש לכם ...
    נכתב על ידיד.שוהם שמו שנפטר שלושה ימים לאחר שכתב את זה תעבירו את זה לכל מי שאתם מכירים 
    בשבילו ובשבילכם
  • ליהי

    בחיים שלי לא נכנסתי לאתרים כאלו כי הרגשתי שזו חדירה לפרטיות הריי בכלל לא הכרתי את האדם שנפטר או נהרג .
    אבל בפוקס יצא לי להיכנס לאתר הזה ואיכשהו הוא חדר אליי ואיכשהו אני מרגישה כאילו אני מכירה את נועה למרות שבחיי אפילו לא ראיתי אותה.
    אני רוצה להגיד לכם שבחיים לא ראיתי כל כך הרבה כאב ואתה קורא אותו וזה לא נורמלי ואת יודע שבארץ כל משפחה שנייה הרוסה ויש עולם שלם סביב ששבור.
    האתר שלכם מראה את זה בדרך כל כך עמוקה. נועה נגעה לליבי
    ותמיד תישאר בו למרות שלא הכרנו. אני אחייה אם ההחמצה הכי גדולה בחיי של לא להכיר את נועה שהייתה כזו מושלמת בעייניי יקירייה ואתם תחיו עם האבדה והשכול וזה לא קל
    ואני יודעת שזה לא קל , אח שלי הגדול נהרג בצבא ובחיים לא עשינו לא אתר כי פחדנו שאנשים ייכנסו וייכתבו שטויות
    פשוט ככה אני יודעת מה זה כאב אני יודעת מה זה שכול ואני יודעת מה זה געגועים.

    מאחלת לכם שתמצאו שלום איפה שהו עם עצמם למרות שאני עדיין לא מצערתי את שלי.
  • צער רב

    בצער רב היתה נועה ז"ל שלנו בפיגוע כמה יפה וחמודה היתה
    כמה חבל אני משתתפת בצער רב רב רב ורב שלכם ושלי
  • כמה שאת יפה

    יפה, מתוקה, שטותניקית, עדינה, מלאכית, עליזה, מוכשרת.
    ואלה רק חלק מתכונותייך שפורצות מתוך המסך.
    מה חבל.
  • זהבה בטש

    כל הכבוד למשפחה על היוזמות הרבות להנצחתה. ליבי אתכם. יודעת אני מהוא מחיר האובדן. גם אני אבדתי אח בלבנון, והכאב הוא קשה ולעולם לא נשלים. שום דבר לא יכול לנחם ולהקל. הזמן לא מרפא כפי שכולם אומרים. ככול שעובר הזמן הכאב גדול יותר, והגעגועים רבים עד אין ספור. מרגישה מאוד שייכת. יודעת מהוא כאב. ליבי אתכם. מרגישה שנועה היא כמו חלק ממשפחה. כל כתבה שפורסמה, כל תמונה של נועה נמצאת אצלי בתוך תיקיה. קשה לי נורא להבין מדוע ילדינו אמורים לעבור מסע יסורים שכזה. כיצד ילדינו אמורים לחוות אובדן במקום להנות מהחיים שנתנו להם. ליבי אתכם משפחה יקרה ומי יתן שלא תדעו צער. את נועה אינני מכירה אישית אך מתוך הכתבות שאספתי, אני מרגישה שאני מכירה אותה ויודעת מי היא, ואיזו מן ילדה היתה. כולי תפילה ותקוה שילדינו יתחילו להינות מהחיים, ולא יקברו עוד אחד את השני. ולך אב יקר חזק ואמץ והמשך בדרכך למרות כל הכתבות שפרסמו. הנצח את בתך כאוות נפשך. ולך בעקבות רחשי לבך.
  • למלאכית שחסרה פה

    כנראה שלמישהו שם למעלה אם הוא הקיים המכונה בכדור הארץ הזה "אלוהים" יש שורת מלאכים כזו שיש לה מספר מדוייק שרק הוא יודע
    וכנראה את היית שם כנראה שגם לך היה מספר
    כנראה שהיה חסר מלאך בשמיים..............
  • טלי

    הסתכלתי עכשיו בספר זכרונות של כיתה ו' (משהו שאני עושה מידי פעם שהגעגועים מכאיבים...)
    מצאתי שם משהו שמאוד ריגש אותי.
    נפל לי לברכיים איזה פתק קטן שכתוב בו:
    " לכל התחלה יש סוף ולכל סוף יש התחלה. אבל לנו אין.
    בנות- ו'1."
    אני זוכרת שלפעמים היית צוחקת עליי ועל דונה על האובססית ו'1 הזאת שלנו...
    אבל לשם אני תמיד בורחת, תמיד שרע לי ונמאס לי, אז אני עוצמת את העיניים וחוזרת לו'1.
    והתמונה שתמיד עולה לי בעיניים זה איך שהיית יושבת מולי ועושה לי פרצופים מעוותים, בשביל שאני יצחק ואז דונה תצחק ואז בעצם כל הכיתה תצחק...
    הייתי נותנת הכל, פשוט ה-כ-ל בשביל חזור לתקופה הזאת.
    לחוות אותך שוב.
    לפני שעה דיברתי עם טל'ק ונזכרנו מה קרה בדיוק היום לפני 7 שנים...
    הזכרונות שלי ממך מחזיקים אותי שפויה.. (למרות שזה לא תמיד נראה ככה)
    בכל מקרה אני יחזור על זה שוב ובכל הזדמנות שרק תהיה לי-
    אני אוהבת אותך עד כאב ומתגעגעת אלייך בטירוף.
  • אביחי

    אני לא מכיר את המשפחה, אבל פשוט ניכנסתי לאתר, ואני לא מאמין איך הלכת כזאתי ילדה מתוקה, וזה פשוט כואב לי, ואני מקווה שאתם (המשפחה) נישארים חזקים, ומגיע לכם את כל העולם!
  • נטל

    נוקה
    אני יושבת כבר שעה ליד המחשב, מנסה להתרכז בכתיבה וזה לא הולך... (הדיסלקציה שולטת שוין...)
    אני שומעת כבר עשר פעמים רצוף את חורשת האקליפטוס: "שאימא באה הנה יפה וצעירה..."
    אז החלטתי סוף סוף לכתוב לך.
    לא יודעת למה דווקא עכשיו, אולי בגלל שהגעגועים כבר מתחילים ממממש לחנוק אותי, אולי זה בגלל שאני בימים האחרונים חולמת עלייך הרבה ואולי זה בגלל שאני סתם איטית..(ועכשיו את היית אומרת לי "זה לא שאת איטית, זה שכולם מהירים.)
    עברו כבר 21 חודשים בלעדייך. 21 חודשים!!! זה לא נתפס.
    אם רק היית יודעת כמה זה קשה, כמה קשה לקום בבוקר כמה קשה לחשוב עלייך.
    יש לי כל כך הרבה דברים לספר לך, כל כך הרבה דברים קרו.
    לפני יומיים חלמתי שאני מחבקת אותך וזה הרגיש כל כך אמיתי. לא רציתי להתעורר, רציתי להמשיך לחבק אותך.
    מה שאני הכי רוצה זה לשמוע אותך צוחקת, אין לך מושג כמה זה חסר לי, הצחוק שלך, הצחוק המושלם שלך...
    אני מקווה שאת מלווה אותי לפעמים ושאת זוכרת אותי שם למעלה עם יוני והחברה.
    אני יודעת שאת ידעת כמה שאני אוהבת אותך וכל יום שעובר האהבה הזאת רק גדלה, המרחק ממך גורם לי לאהוב אותך יותר.
    אני כבר מתה לראות אותך שוב.
  • :(((

    יש אימרת "חוכמה" ככה אומרים על זה
    שעם הזמן זה יעבור
    זה כזה טיפשי 
    עם הזמן זה רק הופך להיות חד יותר עמוק יותק כואב יותר
    זה כזה טימטום זה כזה טיפשי
    כלום לא עובר כלום לא עבר כלום לא יעבור

    תחזרי אהבותי
  • את נפש החיים שלי

    היי מלאך שלי
    אני כבר תוהה מתי יהיה היום שלי מתי יגיע תורי מתי אני אפגוש אותך

    ילדים במדינות אחרות תוהים מה הם ייקנו לחברה הכי טובה שלהם ליומולדת
    אני תוהה מתי אני ימות כדאי להיות איתך נפש מול נפש קצת אושר יחד איתך

    כי עכשיו זה כמעט אותו דבר אני מתה רק לא איתך
  • למה ?

    אם מישהו רק יואיל לענות לי על השאלה הזאת, אני אשתוק.
  • מוכנה להתנדב לניסוי

    חנו'שבך שלי.
    איך את?
    כבר גונבת לנו את כל החבר'ה מכאן, בקושי נשארו לנו אנשים טובים... את בטח יודעת הכל לפניי, אבל לפני כשעה וחצי הודיעו לי על החברה הרביעית שלי שהתפוצצה לה. ואז התיישבתי והתחלתי לעשות רשימות של כל ההרוגים שהיו לי, בטבלאות לפי זמנים ותאריכים, ולעין בלתי מזויינת זה כבר ממש לא נראה כזה מגוחך. רק ביום שני השבוע, בהלוויה של סבא של חווה, אני וחדש וטלצי התחלנו לספור הלוויות, לספור שבעות, למי היו הכי הרבה, מי מובילה בינתיים וכו'. וכמובן מי הבאה בתור. אנחנו כבר מתחרות על המקום. זה מרוב שכל אחת מאיתנו כ"כ רוצה להיות איתך. מונות הספקי מוות, מחשבות הפרשים, ו - עוד כמה זמן מי מאיתנו מצטרפת אלייך... ובאיזה פיגוע בדיוק... אז מכיוון שאת לא רק החברה הכי טובה שאי-פעם הייתה לי בחיים, אהובתי, אלא גם החלוצה מבין כל החבר'ה-ז"ל, תהיי גם הראשונה לשמוע את הנגררות המכובדות שלי... כמובן שאת נטשתני ב-17.3.02. ואז ניתנה לכולנו תקופה יחסית ארוכה כדי להתאבל עלייך ולקלוט (לא עזר, צ'מעי). אחרייך הלך יוני ב-9.9.03, ואני יודעת ב-100% שששת לקבל אותו. ב-19.10.03 הלך גם ארז, חבר של שילה מדוכיפת, ואני לא יודעת אם את מודעת לעובדה ששניכם הופעתם אצלי בחלום ביחד ושהוא נראה ממש ממש טוב ואת כמובן לא הפסקת לזיין לי את השכל עליו באותו חלום, אבל כמובן שאני סומכת עלייך שכבר פעלת לך. שאת תזדקקי ממני לעזרה? ח. היום, ה-25.12.03 (מרי קריסמס) הצטרפה אלייך רותם. פשוט חגיגה מטורפת. היא גם כפר-סבאית אבל לא הכרת אותה. היינו ביחד בטירונות ובקורס והציבו את שתינו באותו בסיס אז אפילו שירתנו יחד ומחר אנחנו מקבלות ביחד רב"ט. נו טוב, אני אקבל מחר רב"ט. היא קיבלה היום דרגה יותר גבוהה; מלאך. אז על מי את מהמרת שיהיה הבא ברשימת התפוצה, חנו'שבכית? חווה מתה ללכת. אבל גם אני. אלייך. לא רוצה שהיא תלך, מה יהיה אז על חדש? תחשבי - זה להשאיר אותה לחלוטין יתומה. עכשיו לפחות יש לה את חווה ואני שמחה שטוב לה, זה כבר משהו. אם זה בשליטה שלנו אולי נצא מגדרנו כדי לריב על זה, אבל לא נראה לי הגיוני שזה בשליטה שלנו... מעניין של מי כן. תאמיני לי שכמה שאני בוכה גלונים על חברים ועל חברות, שהולכים כמו זבובים, כל רצח ורצח, כל אסון ופיגוע, ולא משנה של מי, רק עושה דבר אחד - וזה להחזיר אותי ליום שבו את הלכת, לתאריך שלך, לשניות בהן אמרו לי את השם שלך, להלוויה שלך, רק שלך, את היחידה. אם הטיפוס. גם עכשיו כאשר זה הכה בי שוב ורק לפני שעה קלה בפעם הרביעית, אני בוכה כי זה מחזיר אותי אלייך, מזכיר לי אותך. זה עוד טרי עדיין אבל אני מרגישה חסינה. יותר גרוע מלאבד אותך כבר לא יכול לקרות שום דבר, ואם לא היה יוצא שאת מובילת הדרך, אז אנחנו היינו נשברים פה לאט לאט, כל חבר שהולך, לאטנו בתורו... כשנרצחת שום דבר כאן לא התרחש לאט; פשוט כל העולם שלי חרב עליי והתמוטט בבום. כמו פיגוע. אז אולי עדיף שזה קרה לי בבת-אחת, מאשר גסיסה דועכת ומעיקה, מי יודע?
    ד"ש לכולם. אני אוהבת אותך.
    דונקי שוט
  • למלאכית הכי יפה שיש

    היי מדהימה שלי......
    אף פעם לא כתבתי לך פה באתר הזה ואף פעם לא נכסנתי אליו עד היום. היום נכנסתי כי כבר לא יכולתי לשמור את זה בלב פשוט נשבר לי נועל'ה.הייתי חייבת לחלוק את הז עם מישהו לדעת שאני לא היחידה והייתי בשוק לא האמנתי מה הולך פה זה מקור העצב הכי גדול שראיתי זה שמח מבחוץ וורוד והתמונות שלך זוהרות ובוהקות מכל פינה פה ומזה חששתי שאני אל אתגבר על זה. את היית מין אור שמראה לי את הדרך החוצה מהמנהרה ועכשיו את לא פה ואני תקועה במנהרה והיא חשוכה ואין לי דרך מוצא. אין יל למי לבכות חוץ מלמצבת אבן שלא מגיבה . נמאס לי לדבר אל עצמי וענות במקומך.
    נמאס לי מהעובדה שאת לא פה. נמאס לי להתגעגע זה פשוט קשה מידיי

    נמאססססס לי מתוקההההההההה נמאס ליייייייייי כבר
    מהחיים אני כל כך מתגעגעת אלייך
    וכלום לא יחזיר אותך והתת מודע שלי יודע את זה אבל אני בכל זאת חולמת שאולי תחזרי 

    פשוט אין לי כבר מה לעשות אין לי חיים כשאת לא פה את היית
    הכל
    אני לא מתעוררת יותר מסיוטים אני מתעוררת לסיוטים לסיוט של החיים בלעדייך
    לסיוט של הגעגועים שחונקים והורגים מיום ליום

    אני מתגעגעת אלייך בטירוף לא נורמלי

    תעזרי לי תחזרי...............!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
     
  • אלמונית

    לנועה,למשפחתה,לקרוביה ולכל מי שקורא את ההודעה הזאת עכשיו!
    אני לא מכירה את נועה... נתקלתי באתר הזה בטעות אבל כשנכסתי לאתר רציתי ללכת כמה שיותר מהר! לא בגלל איך שהוא כי אלה בגלל מה שהוא! מה שכתוב בתוכו... האתר הזה הוא לזכר ילדה תמימה שלא עשתה כלום לאף אחד... אך הייתה קורבן! קורבן גדול! היא לא עשתה כלום לאף אחד ונהרגה... נהרגה ע"י מחבל אכזרי!
    מזמן כבר רציתי להגיד לממשלה משהו אבל לא היה לי איפה ואיך... אני חושבת שזאת הזדמנות מצויינת! אם אחר השרים בממשלה או אפילו אתה אריאל שרון קורא את ההודעה הזאת תשמע טוב טוב למה שאני הולכת להגיד עכשיו!!!
    איך אתה היית מרגיש אם היה קורא לבתך מה שקרה לנועה?
    איך אתה מרגיש עם עצמך שאתה ראש הממשלה ומידי יום נהרגים אצלך במדינה אנשים! איך אתה מרגיש עם עצמך שמאז שהתחילה האינתיפדה נהרגו מאות של אנשים ונפצעו אלפים של אנשים ואתה שנבחרת ע"י הציבור כדי לעשות שלום לא עשית כלום?!?! 
    ואולי אתה משקיע הרבה מאמץ כדי שיהיה שלום אבל אתה לא משקיע מספיק! אתה יכול לעבור אחד אחד בין כל המפחות האצולות ולשאול אותם מה הם חושבים שכדי לעשות? ואני מבטיחה לך שהם יגידו לתן חלק מהארץ אבל העיקר שיהיה שלום! ואתה יודע מה? אם כרגע יהיו בחירות לראשות הממשלה אני בטוחה שהכל המשפחות האצולות לא יצביעו לך! ואתה יודע למה? בגלל שאתה והמפלגה שלך רוצים את הארץ ופחות רוצים את האנשים! בגלל שאם הייתם רוצים לא הייתם נותנים לאנשים ולדים להרג בלי שהם עשו כלום! שהם יהיו קורבן!
  • פייה יפה שלי.........

    העולם נגמר
    החיים אפילם
    כלום כבר לא יפה
    אין לי יותר וורוד
    את לא פה והכל מחורבן
    אני יועדת שאת שם עם כל הפיות היפות האלו באיזה ארץ לעולם לא עם טינקרבליות
    והכל בטח זוהר שם ויש שם בטח ריח טוב וקולות של ציפורים ומנגינות
    ככה אני אוהבת לתאר לעצמי את המקום שאת נמצאת בו
    זה נותן לי תקווה שאנחנו ניפגש שוב
    את לא יודעת כמה שעצוב לי
    את לא יועדת כמה שאני מתגעגעת
    בעצם נראה לי שאת כן
    זה קצת אירוני אני מתגעגעת לאדם אחד בחיי ואני כמעט על סף מוות
    את צריכה להתגעגע לכולם ולמשפחה שלך
    אז אני מקווה ששכחת אותנו ואני מאחלת שתשכחי ושלא תדעי כאב מגעגועים אלינו
    שלא יהיה לך רע
    אני פשוט מתה עלייך
    ונמאס לי לבכות מול מצבת אבן או מול מסך מחשב וורוד פשוט נמאס לי
    אני רוצה אותך לידי
    כעור ועצמות נושמת וצוחקת 
    שתהיי לידי שאני יריח אותך ירגיש אותך
    ייראה אותך
    שתייי חייה
    איתי ובחיים שלי
    כי עכשיו את ברוח עוברת לידי וכל פעם יש לי צמרמורת ואני
    מתחילה לבכות
    אנשים הרימו ידיים מלעזור לי
    עם זה 
    זה רק את יכולה
    אז ת-ח-ז-ר-י
    את הסם של החיים שלי!
  • 21.12.03

    ביום אני וטלי נזכרנו בך וכל הזמן שדיברנו הרגשתי כאילו את נמצאת לידי אבל לא ממש... כאילו את נמצאת בעולם מקביל שמה שמפריד אותו מהעולם שלי זה איזה מסך דק ושקוף אבל מאוד מאוד חזק ומאוד גמיש. לכי תביני את ההרגשות המוזרות/טיפשיות שלי...
    בכל אופן חלמתי עלייך איזה חלום לפני כמה לילות שאני יוצאת לטייל עם תומר וחבר שלו איתמר, ושאנחנו מגיעים לאיזה מקום לישון בו ואני הולכת לשירותים והם ממש גדולים, עם מלא מראות. בשירותים היו מלא מלא בנות שהיו לבושות נורא מגונדר וכולן התאפרו מול המראה בדוחק כזה מוזר ורק אני הסתובבתי שם כמו מפגרת. ואז משום מקום את זינקת עליי. לבשת טרנינגים צבעוניים - צהוב וורוד וגם תכלת. קפצת עליי על הגב וממש הצקת לי וכל מה שרציתי זה שתרדי לי מהגב כדי שאני יוכל לרוץ אל תומר שיחבק אותי, אבל את לא עזבת למרות שביקשתי. את היית ממש נודניקית ואפילו התעצבנתי עלייך. 
    לא ממש הצלחתי להבין את החלום הזה. אני התעוררתי ממנו ממש מפוחדת והסטרית. 
    טוני חושבת שאני מרגישה שאת מעיקה עליי. היה לה קשה להבין איך את יכולה להעיק עליי. זה לא הגיוני מבחינתה שמשהו שמת יכול להעיק בצורה כזאת. כלומר, היא לא באמת מבינה שאת מתה רק בגוף, לא בנשמה, מה שאומר שאני עדיין יכולה להתעצבן ממך ולצעוק עלייך בעצבים, כמו שאת עדיין יכולה להציק לי במשחקים של ילדה בת שלוש. לא ניסיתי להסביר לטוני את העניין הזה כי לא רציתי להפחיד אותה יותר ממה שהצלחתי בלי כוונה... 
    בכל אופן, טוני חושבת שאת מעיקה עליי מאוד במיוחד בזמן האחרון, ושהבנאדם היחיד שיכול "להציל" אותי זה תומר. לא להציל מבחינה של -אני בסכנה ואני צריכה מושיע, אלא בכוונה שהבנאדם היחיד שאני זקוקה ורוצה בקרבתו כרגע זה תומר.
    כל כך הרבה פעמים אני תוהה איך היה יכול להיות מפגש ההכרות בינך לבין תומר. אני חושבת שאת היית מתה עליו. הוא משגע. כל כך הרבה פעמים אני מצטערת שאין באפשרותי להכיר בניכם. אני רק יכולה לכתוב כאן קצת עליו, ולספר לו הרבה עלייך.
    אוהבת אותך. מתגעגעת אלייך. מתי תשובי אלי?
  • נועה

    נחמי את אוהבייך
    ילדה יפה,
    חבקי אותם בשנתם,
    העניקי להם מעט
    אור, שלווה, חיוך.

    שכנה שלך אני ולכן
    אני נוסעת מידי יום
    סמוך לביתך, לקניון, 
    לגן שלך עם האנדרטה
    לביה"ס שלך 
    שבשעריו צנחת
    ביום המר ההוא.
    ציוני דרך בחייך. 


    כמי שהחיוך היה 
    סימן ההכר שלה,
    צווי לנו חיוך.
    צווי לנו שמחה.
    צווי לנו חיים.
     
  • 5.12.03

    שלום יפיפיה. מה שלומך? כל כך הרבה עובר עלי בזמן האחרון שאת פשוט לט מאמינה. אהוב ליבי עוזב עכשיו. כל כך הרבה זמן ידעתי שזה עומד לקרות, אבל עכשיו כשזה כבר קורה אני פשוט לט מאמינה לזה. ידעתי שבסופו של דבר הוא יסע, כמו שאמר שיעשה, והנה מגיע היום שבו הוא קם והולך ואני נשארת כאן כדי לחוות את החוויה אליה אני מצפה כבר כל כך הרבה זמן. יותר מדי זמן. אני יודעת שאני אצליח לעבור את זה בסופו של דבר, ושעוד חצי שנה בערך אני יסתכל אחורה ויראה את הדברים אחרת, אבל האמת שעכשיו זה נראה לי פשוט בלתי אפשרי. הלוואי שהיית פה בשביל לעזור לי לעבור את זה. בטח הייתי מתקשרת לבכות לך פעמיים ביום רק עליו. מחר אנחנו נפגשים בפעם האחרונה ואני ממש מצפה לזה, אבל מצד שני אני לא רוצה שזה יגיע כדי שהסוף ישאר רחוק ממני ככל שאפשר. אני אוהבת אותו לעזעזל.
     
  • לירן צרפתי

    נועל'ה מתוקה אני נכנס לאתר פעם ראשונה אחרי 613 ימים שאת כבר לא כאן איתנו מי היה מאמין שאלוהים יכול לקחת דבר עדין ויפה כמוך נועה עבדתי איתך במשך שנתיים וזה היה אחד הדברים הכי כיפיים שהיו לי בחיים את תמיד גרמת לחייך בעבודה תמיד אהבתי לעבוד איתך וגם שהיית עצבנית (די הרבה) זה היה עדיין כיף לעבוד איתך הייתי בהלוויה שלך ולא יכולתי להתאפק והבכי פרץ ממני ועכשיו אני מבקר באתר של וכל כך מתרגש קורא את המכתבים שאני כתבו לך וזה כל כך כיף לקרוא כמה אוהבים אותך ילדה...
    תמיד אזכור אותך נועל'ה...
    מלאך אני יודע שאת עוד כאן...
  • ליטל ווסרמן

    נועה,אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל...את בטח כועסת עליי שמעולם לא קיבלת מכתב ממני ומעטים הפעמים שדרכתי בבית הקברות לבקר אותך...אבל את חייבת להבין שזה נובע מפחד,אני מפחדת להישבר שוב,אני מפחדת לחזור למצב שהייתי כשעזבת אותי, כשעזבת את המשפחה, החברים, את כל הסובבים אותך...אין לך מושג עד כמה את חסרה לי, לעודדי, לכל המשפחה שלי! אין יום שעובר ואנחנו לא נזכרים בך! בחיוך שלך, בקול שלך, בעיניים שלך שתמיד היו זוהרות מאושר! נכנסתי לאתר הזה כל כך הרבה פעמים, תמיד קראתי את המכתבים שכתבו לך, אבל כשהתחלתי לכתוב בעצמי הרגשתי שהמילים פשוט חונקות לי את הגרון ובמקום מילים רק הדמעות זולגות...מה הייתי עושה כדי להחזיר את הזמן אחורה ולשנות את העבר. אחרי שהלכת הבנתי שאין צדק בעולם, התפתח בי כעס שבחיים לא ידעתי שאוכל להרגיש כך, הצברו בי כעסים והמון סימני שאלה שלא היה לי למי להפנות אותם... למה דווקא את? למה דווקא את נועה שלנו...למה דווקא אותך הוא לקח,אפילו צבא לא הספקת לעשות שכל כך רצית להיות בגבעתי-איפה שאחיך שירת...
    הסיבה שסוף סוף קיבלתי אומץ לכתוב לך היא שעברתי לאילת,אני עובדת בצוות בידור של מלון "דן אילת". לפני שבועיים-שלושה, התחלנו ללמוד הפקה חדשה, היא נקראת הלהקה, כמו הסרט הישן אבל ההפקה היא הרבה יותר אקטואלית ומודרנית... ביום הראשון הבמאי הגיע ועשינו קריאה ראשונה של המחזה. בבוקר שאחריי הוא חזר וקיבלנו את התפקידים, אני קיבלתי את נועה... היא הבחורה החדשה שמגיעה ללהקה הצבאית ולוקחת את הסולו של דפנה-הסולנית של הלהקה...נועה כמובן לא עושה זאת בכוונה, היא מאוד תמימה, מאוד צנועה, ביישנית,,,בידיוק כמוך!!! בכל פעם שאני עולה לבמה ועושה את התפקיד אני נזכרת בך,אני רואה אותך מולי, אני שומעת את הקול שלך, מריחה את הבושם הכחול שהיית משתמשת בו, אני מרגישה אותך איתי...
    אני מרגישה שקיבלתי את התפקיד הזה משמיים, כאילו היית שם,כאילו ישבת עם הבמאי ועזרת לו להחליט שאני אקבל את נועה,שאני אקבל אותך,,,אומנם זה נשמע מטופש ואפילו קצת מטורף אבל זה כאילו נפל עליי מלמעלה...
    אני מקווה שטוב לך שם למעלה, מקווה שאת יושבת ומסתכלת על כולונו, על כמה שאת חסרה, וכמה שאנחנו אוהבים אותך! רק דבר אחד אני מבקשת, תשמרי על עודדי, אחים תאומים הם בעלי אותה נפש, אומנם הזמן עושה את שלו אבל אני מרגישה שעודד עדיין לא התמודד עם האובדן שלך,אני שומעת בקול שלו, אני רואה בעיניים, בלב שלו שעדיין כואב לו, שעדיין קשה ועצוב לו שאת לא כאן...בבקשה ממך, תשמרי עליו עליו בריא ושלם כי עודד הוא אחד באנשים הטובים ביותר שהכרתי-נפש טהורה! בגלל זה אני חושבת שנועדתם להיות ביחד, נועדתם אחד לשני...אני מנסה לדמיין לי אותך, שם למעלה, כל כך הרבה שאלות שהייתי רוצה לשאול אותך,אם היו נותנים לי משאלה,הדבר שהייתי רוצה יותר מכל הוא לראות אותך, לחבק אותך לדבר איתך,אפילו לכמה דקות, לראות שאת בסדר, שאת לו סובלת ושטוב לך למעלה...אבל אני יודעת שזה בלתי אפשרי! בתקופה האחרונה,מאז שאני באילת, אני פוגשת אותך המון בחלומות שלי, אומרים שחלומות מתגשמים... איזה טיפש היה הבן אדם שאמר את זה... 
    נועה,מלאך שלי, מקווה שאת יודעת שאף אחד לא שוכח אותך, כולנו מקווים ומתפללים שיבוא יום ונתראה, יבוא יום והלוואי שנוכל להיפגש...אני חושבת עלייך המון ומבטיחה שברגע שאחזור הביתה אבוא לבקר אותך...עד אז אני שולחת לך אלף נשיקות, אני אוהבת אותך עם כל הלב והנשמה...
    תמיד שלך...ליטל!
  • עינת

    לא הכרתי את נועה וגם אני לאתר הגעתי במקריות אבל אני חייבת לציין שהאתר ממש נגע לליבי ומצאתי את עצמי מזילה דמעות תוך כדי גלישה שנמשכה הרבה מעבר ממה שתארתי לעצמי. נשמע ונראה כי נועה הייתה מלאכית מדהימה והאתר מעביר בצורה מאוד ממשית את רוח החיים שלה ואת הקסם שהיה בה. האתר מדהים ומרגש, מעולם לא יצא לי לעקוב אחר סיפורים אישיים על התמודדות וגעגועים של מקורבים לאנשים שנהרגו במשך זמן של שנה ו-8 חודשים והבנתי כ"כ הרבה רק מלקרוא באתר.
    למשפחה והחברים של נועה, אני מקווה שבאמת לא תדעו צער יותר לעולם כי טרגדיה כזו מספיקה לכל החיים.
  • איתי

    נכנסתי לאתר כדרך מקרה, ונשארתי פה שעה.....האתר מופלא לא רק בגלל ההשקעה שבו אלא כי אני חושב שהוא מבטא את הזיכרון בצורה הטובה ביותר ומהבנתי הוא מבטא את רוחה של נועה. אני מודה לא הכרתי את נועה אבל דמעה זלגה מעיני. נועה נראית ונשמעת כאדם מקסים ושובב..עצוב לראות פרח נובל עוד יותר עצוב לראות אדם נובל.
    מי ייתן ולו תדעו עוד צער
    איתי
  • קרן

    חייקה אני מוסרת לך את אהבתי.
    קרן. (תכתבי לי)

    וגם- חברים של נועה- תכתבו לי בבקשה.
  • מחשבות על נועה

    כל יום אני לוקחת את נועה במחשבות שלי ובלב שלי וזה אף פעם לא ניגמר...
    זה כאילו היא ממשיכה לרקוד אצלי בלב...
    היה לי את הכבוד לשבת לידה במשך כמעט שנתיים בכיתה.
    ...את הסיבה שהייתי בתיכון הזה- אלוהים רצה שאכיר אותך לפני שהזמן אוזל...

    למי שלא הכיר את נועה לצערי אני רוצה שתדעו שמעולם לא פגשתם פרח יפה כל כך... היופי והמתיקות שלה נכרתו בלבי כל כך חזק, שגם עכשיו- אחרי סיום הלימודים ושנה וחצי בצבא אני לא עוברת יום בלי לחשוב על נועה, ולחשוב מה היה אילו הייתי לידה ברגעים האחרונים- ומה היה קורה אילולא הייתי איתה בכיתה והיא לא הייתה יוצאת החוצה.... אבל אני חושבת שזה כואב יותר מדי לחשוב על זה... אני מתגעגעת לנועה. 
    אבא ואמא והאחים של נועה- תיהיו חזקים ומאוחדים באהבה.
    ק.
  • לאבא של נועה

    לאביה של נועה ראיתי אותך השבוע וכול כך כאב לי...
    אני מאחלת לך שלא תדע עוד צער בחיים.
    אני יודעת מזה לאבד אדם קרוב איבדתי אחד כזה בעצמי ולכן מה שאני כותבת לך נובע מכאב שאני מבינה...
    אין דבר נורא יותר אבל חייבים להמשיך לחיות כמו שמישהי אמרה לי אחרי שהאדם שלי מת....
    "החיים חזקים מהמוות" וחייבים עם כול הקושי הנורא שנוסף לזה להמשיך ולחיות ולהיות חזקים...
    ואני בטוחה שנועה שלכם נמצאת פה במקומות שרק אתם יודעים עליהם תהיהו חזקים
  • יורם

    שלום אני אבא לילדה בת 18 שמתגייסת חודש הבא לצבא לקרואאת המכתבים ולהביט בתמונות אני רואה נערה את ביתי(שתחייה) אני שולח לכם תנחומים ושלא תדעו עוד צער לעולם....כי שמחה כבר לא תהיה
  • 26/10/03

    נועה, אני נחנקת. ממש קשה לי. היה לי סופשבוע אדיר. ממש נהנינו ועכשיו בבית יש לי כזאת נפילת מתח. אני לא מצליחה להפסיק לבכות. כל כך טוב לי כשאני איתו, וכשאני בלעדיו אני מבינה שאוטוטו הוא נוסע לכל כך הרבה זמן. אני רוצה שיחבק אותי עכשיו וישאר לישון איתי. רוצה שיהיה שלי כל הזמן. אני רוצה לצלצל אליך ולבכות לך. אז צלצלתי והקשבתי להודעה הישנה שלך במשיבון ונמאס לי. למה החיים שלי כאלה? למה זה מגיע לי? למה אצלי הכל זה כמעט אבל לא עד הסוף? למה רק בערך, ולא באמת? אין לי למי לבכות, רק אלייך, וגם זה שום דבר. אל מי אני בוכה?! - מסך מחשב או אבן מצבה?
  • דב

    הגעתי לאתר במקרה. אין הרבה מה לומר שלא נאמר כבר, ילדה יפה וחיים שלמים שנגמרו בטרם הספיקו לממש את עצמם למקסימום. 
    אתר יפה ומכובד.
    אני מאחל לכם שתצליחו להפיק כמה שיותר רגעי אושר מהחיים.
  • 17.10.03

    יפיפיה שלי. מה שלומך? כמו כל 17 בחודש, גם היום אני סובלת מקוצר נשימה בלתי נסבל. לא יכולה להפסיק לחשוב עליך יפיפיה. ראיתי היום את וסרמן אחרי הרבה זמן שלא ראיתי אותו. הוא ממש יפה. אני חושבת שאם לא היה קורה מה שקרה, אולי הייתם יחד היום, או מתישהו בעתיד הלא רחוק יותר מידי. 
    קשה לי בלעדייך. הכי קשה זה להתקדם בחיים שלי כשאת נשארת בת 18 חודש ויום. קשה להיות עם פז"מ מתמשך, או עם בחור לא ברור, או עם חויות חדשות ראשוניות לא מוכרות, בלי להתייעץ איתך קודם. בלי לשמוע לדעתך. בלי להתקשר אלייך עכשיו, בשתיים בלילה, למרות שמחר אני יקום מוקדם, וסתם לספר לך שוב את אותן המחשבות שלי.
  • נועה

    ועלה אני לא מצליחה להבין איך לעזזל הוא נתן לך ללכת למה דוקא הילדה הכי שמחה ושידעה לראות את הטוב ותמיד חייכה ומלאת חיים למה דוקא אותך הוא לקח עוד לפני שהספקת להכיר את העולם.......אני שונאת אבל שונאת שונאת את מי שגרם לזה לקרות!
    שאנחנו נאבד אותך...
    השאיר אותנו רק עם זכרונות שגם הם לאט לאט נמחקים...
    רק עם מחשבות של מה היה קורה עם....ומה נועה היתה עושה...ומה נועה היתה אומרת... 
    כל כך הרבה כאב ושנאה ואני לא חושבת שזה יעבור ואוףףףף אני כל הזמן רק מצטערת שלא הייתי קרובה אליך יותר!
    אני לא יודעת מה זה אבל אהבתי אותך יותר מהרבה אנשים שהכרתי הרבה יותר ממך..היה בך משהו משהו מיוחד ויפה
    בכלל היית ילדה מיוחדת שכל אחד היה אוהב...
    נועלה תיהי חזקה שם למעלה בישביל כולנו!!!!
  • completely miserable

    God if you're exist you made me completely miserable.............

    life SUCKS NOA
    IF YOU ARE THERE I LOVE YOU HONNEY
  • אור שקד

    אני לומדת בתיכון רבין בכפר סבא ונכנסתי לקישורים של האתר של התיכון שלי וראיתי קישור לאתר על נועה אורבך ז"ל וכך ממש במקרה הגעתי לאתר הזה 
    אז אני רוצה להגיד לבונת האתר שעשית עבודה מדהימה 
    בבניית האתר ואני בטוחה שנועה איפשהו יושבת ומסתכלת עלינו מלמעלה ועולה לה חיוך על הפנים .
    באמת שמכול האנשים שנהרגו אי פעם בכל הטרור הזה במדינת ישראל אני חושבת שהמקרה של נועה חדר ישר אל הלב שלי והתמקם שם , אין לי מושג למה...
    הריי זה לא פעם ראשונה שצעיר\ה נהרג בפיגוע
    בנועה יש את ה"משהו" המיוחד הזה שלא נותן לך להמשיך הלאה 
    משתתפת בצערכם והלוואי שהייתי יכולה להוריד את רמת הגיהנום שעוברת עליכם ב570 ימים האחרונים : אור
  • חיוך אחד שלך

    מזה זמן שאני משוטטת באתר הוורוד שלך, פה ושם דומעת ולפעמים כותבת לך. בלבי אני יודעת שלעצמי אני כותבת, אני שכלל לא הכרתי אותך וחשבתי שמעולם לא ראיתי אותך. ואז נזכרתי שכן זכיתי (ממש כך!) לחיוך שלך כאשר באתי לבורגר בקניון ערים עם הילדים שלי. הבטתי בצוות ובלטת מכולם שם כאשר התייחסת באופן הכי מקסים לכולם והחלטתי שאני מוותרת על תורי וממתינה לנערה הכי חמודה בסבלנות עד שתתפני. ואכן ההמתנה השתלמה וזכיתי לחיוך מקסים וליחס נהדר שהיה ממש שווה לחכות לו.
    אני רואה עצמי כבת מזל שזכיתי לחיוכך - מה שקוראים - אישית. אני חושבת על כל בני המזל שזכו לחיוכייך המדהימים במשך שנים ועל הזכרונות הנעימים שהם נוצרים בליבם.
    אני אזכור לעד את החיוך האחד הזה שהענקת לי...
     
  • ואפילו לא הכרתי

    הגעתי לאתר הזה במקרה לגמרה 
    אני חייבת לומר למי שעשה את האתר ולכל האנשים המדהימים שסבבו את נועה אורבך שנשמעת כמו פייה מדהימה מתוך האתר הזה היא מיצטיירת מדהים
    אז רק שתדעו שמימיי לא נגלתי לכל כך הרבה כאב עד שפתחתי את האתר הזה.

    לנועה אורבך היקרה מקווה שתיהיה לך שנה טובה ושתמצאי דרך לשמח את יקירייך כי כואב להם תעזרי להם בשבילי למרות שאת לא מכירה אותי.

    עם המון צער ואיחולים למשפחה שימשיכו איכשהו בחיים
    ממני דר.
  • יובל ברחניו

    נקלאתי לאתר זה ממש בטעות ,נגלתה לעניי נועה היפה והתמימה אם חיוך מקסים , אין מילם חוץ ההשתתפות בצער השפחה והסובבים אותה .
    אתר יפיפה "וכואב"
    באהבה יובל
  • 17.9.03 שנה וחצי

    שנה וחצי חלפו מיום שנקטפת ונשארת בזיכרון בלבד.
    צר לי עלייך. צר לי על משפחתך. צר לי על חברייך.

    יותר מכל צר לי על אמא שלך.
    אותה אני מחבקת במיוחד.
  • רחל

    היי רחל מה קורה מותק..?
    הייתי אתמול בקבר שלך עם כל הבנות טל טלי דונה ופרמינג'ג'ג'ג'ג'ר אחותי היה ממש מצחיק... ישבנו וצחקנו על כל מיני דברים הומור שחור ונראה לי שלרגע כולנו שמענו אותך צוחקת איתנו... אתמול הייתה הפעם השניה שהייתי אצלך בקבר לוקח לי קצת זמן (טוב תמיד טענת שאני פלורסנט) טוב כפי שאת בטח יודעת יוני הצטרף אליך אתמול... אני לא יודעת איך בידיוק לקחתי את זה ... כי זו לא פעם ראשונה שאנחנו מאבדות מישהו בפיגוע אבל אני אישית לא ממש נראה לי מתמודדת עם זה... אני פשוט די מתנהגת בצורה מכנית... כמו רובוט הולכת להלוויה הולכת לבית לחדר שלו וזהו לא ממש בכיתי גם ... אני לא מבינה למה... אמא שלי אומרת שאני פשוט מפנימה וממשיכה. נועה לאומת זאת מאוד רגישה... מבין שתינו כשאת הלכת היא הייתה יותר חזקה בשבילי ועכשיו אני חזקה יותר והיא ממש רגישה... היא בוכה המון אבל זה נראה לי כי היא איבדה יותר את עצמה ואת זה שאין לה יותר במה להאחז.... אין לי ממש מה לומר לה אז אני נותנת לה פשוט לבכות... אבל יש גם את הדרך השניה ששמוליק למשל לימד אותי בשביל להתגבר על הכאב שלך ולעבור לחיוכים על ידי העלאת זיכרונות שהיא לתת לה איזה פליק כדי שתתפוס את עצמה בידיים אבל זה ממש לא נראה לי כי היא תדביק לי כפה שאני אדבק לקיר שבועיים... אז פשוט אני אתן לה להתגבר לבד כי היא ילדה שממש נחושה בדעתה ולא משנה מה אני אומר לה היא תישאר בדעתה שלה....
    טוב מה איתך מותק...? למה את לא באה לי יותר בחלומות...? היו לנו שנים טובות יחד לכולנו לא? שלקחת לי פעם אחת את הקונסילר ובאת לשים על השפתיים.... אוי כמה שלא ידעת להתאפר....
    או שתמיד אמא שלך עשתה לך צמות ולי ואמא שלי עשתה לי קוקיות.... חוויה קשה לא..? טוב אני מקווה שכשאני אעלה למעלה אני לא אהיה זקנה מידי בשביל לשחק איתך תופסת....
    מתה אליך רחל ....
    שושנה... 
  • 10.9.2003

    יפה שלי ! 
    אני לא יכולה יותר !!! נועה, איבדתי את יוני אתמול. אני לא יכולה ! אני מרגישה כאילו מישהו חטף לי בכוח את הלב. אני כבר לא יודעת מה להרגיש יותר.
    אני לא יכולה להמשיך לקבור את החברים הכי טובים שלי ככה ! מי כמוך יודע כמה אהבתי את יוני וכמה היינו ידידים טובים, למרות שהיה נתק לאחרונה.
    אני רוצה לצעוק !!!! אבל אני בטוחה שאם אני יעשה את זה אף אחד לא ישמע אותי ! אחרי שנרצחת הייתי מעורערת עם עצמי אם קיים דבר כזה שנקרא אלוהים ... היום אני בטוחה !!!! הוא לא קיים ! זה פשוט שבוע נוראי נועה !!!
    את זוכרת את רפי מהקיוסק ליד "דקל" ? הבת שלו טבעה לפני כמה ימים ... אני כבר לא יודעת מה לחשוב.
    היית צריכה לראות את ברי היום, הוא שבור ואני לא יכולתי לעזור לו ... הרגשתי כל כך רע !
    אני לא מפסיקה לבכות. הייתי אצלך היום עם טל, טלי, דונה וחדש ... ולא יודעת ... פתאום הרגשתי לא שייכת ... בכיתי ובכיתי ולא הפסקתי. גם עכשיו אני בוכה.
    אני מבולבלת, אני מתחילה לאבד את עצמי. תעזרי לי ! תבואי לי בחלום ותאמרי לי מה לעשות עם עצמי כי אני כבר לא יודעת.
    אני מפחדת, מפחדת לאבד אותם בקצב מסחרי. מתחילה לחשוב לעצמי ... מי הבא בתור ? אני לא ורצה שזה יהיה אף אחד ! ואם זאת אני ? אני גם לא רוצה למות !!! 
    אימא שלך אמרה לי היום שאת בטח מקבלת את יוני בזרועות פתוחות ... אז טל אמרה לה ... שהוא בא עם חברה שלו (היא גם נרצחה אתמול) אז אימא שלך אמרה ... לנועה זה לא יפריע ... וצחקנו !
    תשמרי לי עליו ... הוא חדש בקטע, אל תשאירי אותו לבד. תשבו, תדברו ... תעזרי לו ! ותבואו לי ביחד בחלום.
    כל מה שנשאר לי זה זכרונות .... אני לא יכולה להתמודד עם זה יותר !
    אוהבת הכי בעולם ומתגעגעת בלי סוף ... נועה (פרמינג'ר בשבילך)
  • מורן פינקלשטיין

    אני מוצאת את עצמי נכנסת לאתר הזה בפעם הראשונה, אחרי 542 ימים ו 4 שעות...
    חזרתי לא ממזמן מהבסיס אני יוצאת היום לחפש"ש, הפיגוע שהיה אתמול החזיר לי שוב את המחשבות עלייך נועה.
    שוב מישהו שאני מכירה נהרג בפיגוע רק הפעם בצריפין.
    אני כל כך כועסת על עצמי שלא הספקתי להגיע להלוויה שלו, שלא הייתי בשנה שלך כי נסעתי לבסיס, שתמיד רציתי להגיד משהו להורים שלך או לעודד ואף פעם לא הצלחתי.
    ביקרתי בגן שלך וזה עשה לי עצוב לדעת שהרסו אותו! 
    בדרך מהרכבת הביתה עברתי בבית הקברות והנחתי בשבילך אבן...
    זה מדהים איך אני מצליחה להיזכר בך בכזאת קלות.
    בכתב שלך בסידור עבודה, אני זוכרת שאת ועודד תמיד כתבתם את הסידור ביחד, עם הלבבות מעל השם שלכם.
    איך שתמיד קראת לי בעבודה פינקלשטיין , אני מרגישה שאני עדיין יכולה לשמוע אותך...
    אתמול ישבנו כמה בנות מהבסיס ובכינו ששמענו שיונתן נרצח בפיגוע וחשבתי לעצמי איך אפשר בכלל להאמין באלוהים.
    ילדה יפה כמוך וילד כמו יונתן שלא הפסיק לחייך...
    במה נשאר להאמין?
  • ג׳ניפר

    יקירים,
    יצא לי איך שהוא להכנס לאתר המדהים הזה שהכנתם לנועה, יהי זכרה ברוך.
    התרגשתי עד דמעות לחשוב שהמתוקה הזאת תמשיך לחייך רק מהתמונות שנשארו ממנה.
    אני בטוח שנועה גאה ומאושרת שם למעלה להיות חלק ממשפחה וחברים כאלו מקסימים.
    אתם גדולים מהחיים!
    שלכם, ג'ניפר.
  • נמאס!

    " מלאכים בוכים בשמים
    והגשם שוב יורד
    בואי נעצום עיניים
    ולעולם לא ניפרד "



    מזל טוב יפיפייה שלי ! 
    אין לך מושג איך הגעגועים הורגים אותי וכמה שכואב לי !
    כואב לי שאת לא פה איתי, שהפסדת כל כך הרבה בחודשים האחרונים !
    שלא סיימת את התיכון, שלא לוויתי אותך לבקו"ם, שלא יצא לך לנהוג איתי שנגמר לי המלווה, שלא יצא לך לראות שאני שוטרת (רמפינגר המנייקית בשבילך).
    הזמן עובר ואני לא מצליחה לשכוח, אני לא שוכחת את הטלפון של טל, את הלוויה, את הכל.
    אני לא מאמינה שאת לא פה ! לא יכול להיות !!! תחזרי בבקשה !
    הכל אי אתן הכל רק לחבק אותך ! להגיד לך כמה אני אוהבת אותך ולראות את החיוך המלאכי שלך עוד פעם אחת ! 
    אני לא רוצה לגדול ! לא רוצה שהזמן יעבור ! רוצה רק לחזור אחרונה ! לשנות את העבר ! לא רוצה לראות את כולם עוד 10 שנים, נשואים, חלק עם ילדים חלק בלי ולדעת שאת נשארת צעירה לנצח ! שאני אהיה בת 28 ואת תשארי תמיד בת 18 !
    החיים לא הולכים ככה ! שום דבר לא הגיוני פה ! 
    את מדהימה את פשוט מדהימה ! אני לא יכולה לסבול את הנתק הזה ! את כל כך קרובה אבל תמיד תשארי רחוקה ! למה ???
    שיהיה שם למעלה את המזל טוב הכי הכי הכי שמח שיש בעולם ! ואיפה שלא תהיה אני מקווה שאת נהינת ולא שוכחת, שפה אף אחד לא שוכח אותך !
    אני מאחלת לך שלא תצטרכי להתגעגע אלינו ! כי אנחנו מתגעגעים לאדם אחד, זה נשמע אירוני אבל יותר קשה לך נראה להתגעגע לכולנו! אני מקווה שאת לא סובלת יותר ! במובן מסוים אפשר לומר שאני מקווה שאת לא זוכרת אותנו בכלל. הלוואי ואני הייתי יכולה לשכוח את הכל ! שלא יכאב לי יותר ! 
    כולם נראים אולי יותר טוב, אבל בלב הכל מת. 
    למרות שאת לא פה ! את השארת כל כך הרבה חיים שזה פשוט מדהים ! 
    אני אוהבת אותך מותק ! ומקווה שיבוא יום ונפגש, למרות שאני אהיה איזה זקנה מקומטת ואת תשארי נערה מדהימה בת 18 וחודש ויום !

    אוהבת הכי הכי בעולם
    נועה.
  • מתה עלייך בובה שלי

    כשאת עצובה
    גם לי פתאום
    אין לי חשק
    להיות יותר שמח
    אם בליבך יש אבן
    שאת שלוותך חדרה.

    אל מול עצבך
    אני מונח שרוע
    כואב ולא רגוע
    וליבי ניחומים לך שולח
    כשאת עצובה
    כשאת עצובה.

    בצבא הכי חזק שבעולם
    אלחם למענך
    את התקווה האמיתית שבחיי
    שואב אני ממך
    בבקשה, לעולם היי מחייכת
    כי כשאת נעצבת
    אני כמו לא קיים.

    אם רק תחייכי
    אפילו גם כשאין לך
    אני אדהר על דרך
    אני אהיה למלך
    אם רק תחייכי.

    כל צרותיי ייעלמו ברגע
    אושרי ישוב לפתע
    ולא אראה דמעותייך
    אם רק תחייכי
    אם רק תחייכי.
     
  • חנושב‘כית שלי.......

    אני אוהבת אותך הכי בעולם.
  • למה ?

    למה לעזעזל אני עוד לא מקבלתאת העובדה שאת לא פה?
    תעזרי לי תני לי סימן משהו קשה לי כשאת לא איתי
  • נועה

    נועלה 
    כבר523 יום ו3 שעות שאת לא איתנו אני מרגישה כל כך רע שאני כבר לא כותבת ולא באה לבית קברות.....
    אבל אני רוצה שתיזכרי כמה שאת חשובה וחסרה לכולם אני חושבת שכמעט כל אחד היה מוכן להתחלף איתך כי הוא יודע שאת תנצלי את החיים בצורה הטובה ביותר....
    אני כל יום חושבת עלייך ועדיין לא מוכנה לקבל את העובדה שאת נועלה השמחה הקופצנית והיפה קבורה לנו שם מתחת לאבן הזאת...
    כל כך עצוב לי שלא יכולנו להכיר יותר טוב ושלא היית ממש חלק מהחיים שלי אני מרגישה כאילו אני מכירה אותך כל כך טוב אבל חבל לי שזה לא היה כך באמת...
    נועלה אני אוהבת אותך כל כך
  • יום יבוא

    516 ימים+ 5 שעות

    איך הזמן לא זז כשלא נהנים
    כשלא רוצים לחיות
    כשהחשק יורד
    כשהחיים נמאסים
    כשאתה כל כך מצטער שנועה היא לא זאת שחייה אותם כי היא הייתה מנצלת אותם כל כך טוב.
    כשאתה בוכה כל לילה ושואל למה היא ולמה בכלל?
    כשאתה עדיין חושב שיום יבוא ותיהיה לי שיחה שלא נענתה מנועה.
    שאני עדיין מאמינה שיום יבוא ונועה תיכנס לחדר שלי ותגיד "יו איזה מגניב זה חדש"........

    שיום יבוא ונועהל'ה תחזור , שיום יבוא ואת האתר הזה ואת הגן ואת הקבר שיום יבוא והכל יעלם ורק נועה תחזור

    שיום יבוא ואני אחייה את חיי בשלווה עם נועה

    כי נועה מתוקתי עכשיו הכל חרא בלעדייך!

    אני אוהבת אותך אוהב אותך ותמיד אהבתי שלך לנצח!
  • נעם (כמעט כמו נועה)

    נועה, לא הספקתי להכיר אותך וחבל...
    לאתר המקסים הגעתי במקרה ואני לא מצטערת על כך אני מקווה שלפחות טוב לך שם איפה שאת לא נמצאת.... 
    אז נכון שלא הכרת אותי ואני לא הכרתי אותך אבל אני רק רוצה להגיד לך שעצוב לי מאוד על שחוץ ממך נפגים עוד כלכך הרבה אנשים שאוהבים ועכשיו אני רוצה לפנות למשפחת אורבך ולהגיד שלמרות שאני לא מכירה אותכם אישים אני משתתפת בצערכם הלוואי ולא תדעו עוד צער לע-ו-ל-ם!!!!!!!!!!!!
  • תחזרי אליי נעול׳ה

    תחזרי תחזרי בבקשה ממך
    אני לא מבקש את הכל
    אסטרולוגים אומרים שהעולם יתהפך
    אם לא תחזרי זה יהיה נכון

    תחזרי תחזרי זו היתה טעות
    כמה זמן עוד צריך לשלם
    חשבתי אתמול על הלילה ההוא
    על היום בו שמחנו יום שלם

    הכל היה יכול להיות ככה או אחרת
    הכל יכול להשתנות אם תרצי
    אני לוקח רכבת ונוסע לעבר
    המקום שבו אולי תמצאי

    תחזרי, אין עם מי לדבר,
    אין מי לעשות, אין את מי לשקר
    מה לעשות
    תחזרי, אין את מי לנשק,
    אין עם מי לחלק את החיים שלי.

    תחזרי תחזרי בבקשה ממך
    אני שונא את הכוח שלך עלי
    הפסקתי ליון בלילות בגללך
    כבר נשאר פתאום לבד יותר מדי

    תחזרי תחזרי השעות חולפות מתגעגע כבר
    לאיזה יום שקט
    אתה בא איתי או לא שאלת על החוף
    ואני בחרתי רק לפחד

    הכל היה יכול להיות...

    הכל היה יכול להיות רק תחזרי הכל יהיה רק תחזרי כי החיים לא חיים כלום לא נשאר יפה את לא פה ואני לא פה גם אני לבד אני בלעדייך קשה לי ואני אוהבת אותך יותר מאת כל אדם תחזרי כי אין לי יותר מה להגיד חוץ מתץחזרי כי אני כבר לא יכולה להפסיק לבכות להפסיק להתגעגע תחזרי אהבותי תחזרי אני מתה עלייך שלך באין סוף אהבה תמיד!
  • נועה ניסן וגל קסלסי

    שלום
    משפחת אורבך!!!!!!!!!

    אנו משתתפות בצערכם, נראה שנועה ז"ל הייתה ילדה מקסימה ומלאת חיים.
    שלא תדעו עוד צער
    ממנו
    נועה וגל!
  • סיגלית לבינה

    שלום שמי סיגלית
    אני לא הכרתי אישית את נועה אך מידי פעם פגשתי אותה ברחוב והחלפתי איתה כמה מילים. ממילים אלה הבנתי שנועה היא נערה מדהימה עם חיוך כובש לבבות, כששמעתי על המקרה הנורא אני מאד התעצבתי ולכן ברצוני לומר שאני משתתפת בצערכם ושולחת ת תנחומי.
  • לידור

    אין לי מילים יותר בובה שלי

    הלוואי והיית פה כואב לי מידיי לכתוב
    אני אוהב אותך מפה ועד אלייך באין סוף אהבה לידור

    נועה אני מתגעגע אלייך נועה דיי חיזרי כבר 
    אני כבר לא יודע מה לחשוב מה להגיד איך לחיות נגמרו לי המילים רק הזכרונות מצפים אותי כל שנייה אני אוהב אותך נועל'ה שלי אני מת עלייך הלוואי והיית פה
  • נועה׳לה

    יפה כל כך, מכאיבה כל כך.
    עברו 486 ימים + 0 שעות.
    אני משוטטת באתר שלך
    וכאשר ה- 0 זועק מול עיני
    אני מתייחדת שוב עם זיכרך
    וחושבת על רגע מותך.

    על הדממה שהשארת
  • רביד

    למרות שלא היכרתי את נועה ,התמונות באתר והאתר מסמלות שימחת חיים ואושר ומלא אהבה שאינה עוד ,
    חבל על פרח כזה שנקטף.
    אני משתתף בצער המשפחה.
    בברכה רביד בר-תור מעפולה
  • ליעד

    נועל'ה אני לא מסוגלת לכתוב לך כלום אני מפחדת ועוד לא קלטתי 
  • דונקי

    את לא יודעת כמה אני חייבת אותך עכשיו
  • 3.7.03

    נמאס לי להכנס לאתר הזה וכל פעם לרשום לך משהו על כמה שרע לי בלעדיך. אז יודעת מה, הפעם אני אנצל את האתר הזה בשביל לכתוב לך כאילו זה מכתב שאני כותבת במחברת מכתבים שלנו באמצע השיעור. אני יודעת שמספר קטעים כאן יראו הזויים וגם קצת לא קשורים למציאות בשביל מי שיקרא את זה אחר כך, אבל את יודעת מה, נועה, זה ממש לא מעניין אותי. 
    אז מה המצב נועה, אני מתגעגעת. קשה לי שכל כך הרבה דברים קורים לי בחיים וששום דבר מהם את לא ממש יודעת. אני מאמינה שאת מודעת או משהו בסגנון, כי אני חווה אותך כל יום כל רגע כל שניה. כל נשימה שלי זו נשימה שלך. את יודעת את זה. אבל עדיין, גם אם סתם מתחשק לי לצלצל אלייך בצעקות הסטריות מטורפות ולהגיד לך:" נועה! הוא צלצל!!!" אפילו את זה אני לא יכולה. כשאני מתקשרת אליך לסלולרי אני מחכה שיגיע המשיבון כדי לשמוע את הקול הילדותי הזה שלך, ממש של ילדה בת שלוש - כמה שנאת שאמרו לך את זה. אני מחכה למשיבון ויודעת כמה מפגר זה מצדי. אני תוהה אם אמא שלך רואה אחר כך את השם שלי על צג הפלאפון - "בלונדה". כל כך הרבה דברים מעסיקים אותי בזמן האחרון. כל החיים שלי, הצבא, הבסיס, האנשים והסיפורים שלהם. העבודה שלי, עבודת הקודש שלי, הנסיעות הארוכות, האנשים שמלווים אותי יום יום שעה שעה. כל מיני משתחררים למיניהם שנוסעים לחו"ל ומי יודע מתי אני אפגוש אותם שוב. בא לפעמים סתם להתקשר אליך באמצע היום ולהגיד לך:"בובי, אני אוהבת אותך" בא לי לפעמים בשעה נורא מוקדמת בבוקר להשאיר לך הודעת טקסט:" סתם חשבתי עליך ". לפעמים אני ממש מזכירה לעצמי שאני לא יקבל ממך מענה, בטח שלא מוחשי. נמאס לי מזה. שנה ושלושה וחצי חודשים מהחיים שלי, וזה כמו נצח בלעדיך. שנה מהחיים שלי זה לא הרבה כל כך, את יודעת, אבל כשחושבים שזה בלעדיך זה הופך למשמעות של נצח. נצח נצחים. יום על גבי יום על גבי יום. זה פתאום הופך ללמעלה מ - 400 ימים. למה זה הגיע לך? למה זה הגיע לי? במה חטאנו כל כך. לפעמים כל כך נמאס לי מהמדינה הזאת. אני עוד זוכרת את הימים שעמדתי מצוממרת לשמע המילים:"אין לי ארץ אחרת". גם היום אני מצטמררת, אבל בדרך אחרת לגמרי. מה זאת אומרת, לי אין ארץ אחרת, אבל לארץ הזאת יש אפשרות של אנשים אחרים. היא אוכלת יושביה. 
    אוכלת בולסת גורסת בולעת ויורקת. 
    אני כועסת על היום הארור ההוא, 17.3.02, התאריך הכי חקוק בזיכרון שלי. המספר הזה, 17, הפך לסמל הכי גדול של שפלות האדם, של השנאה, של הכעס, של הבכי ההיסטרי באמצע היום, ברכבת, שכל כך הרבה אנשים מסביבי ורק משקפי השמש עוזרות לי להסתיר עיניים. נמאס לי לקשר כל שיר פרידה אליך. מה ההגיון בכלל, הרי אילו שירי אהבה. אבל כל שיר כזה הופך להיות "שיר נועה". 
    אני כמו ילדה מפגרת מחכה לקבל שיחה ממך. אפילו לשיחה שלא נענתה אני מסכימה. בחיי, רק תני לי שיחה שלא נענתה. מה אני יעשה בשביל זה, את לא מאמינה. 
    אני אוהבת אותך נועה. יפה שלי. משגעת. אני מתגעגעת אליך. אני מחכה כל כך לאיזשהו רגע בו אוכל לדבר איתך על מה עשיתי היום מהרגע שקמתי ועד הרגע שהלכתי לישון. ואת יודעת מה עצוב כל כך?! ההכחשה ההסטרית הבלתי מציאותית הזאת, שבגללה אני עדיין מחכה לשיחה הלא נענתה הזאת, או לטלפון באמצע היום, באמצע שאני מטפלת בחייל שלי, באמצע שאני חיה, נושמת שומעת מוסיקה, חושבת עליך. נועה שלי. אני מגעגעת.
    תתקשרי אליי.
     
  • נועה

    אנו כותבים באתר הוורוד שלך שהוא כה מלא חיים, להדגיש את החיים שאינם כבר. ואת, היכן את ? היינו רוצים להאמין שאת מסוגלת לחוש את האהבה ששופעת כלפייך במקום הזה, את החום, את הגעגוע, את הכאב. ללוות את משפחתך. חדרת לליבי וזכרך ילווה אותי לאורך השנים.
  • לא הכרתי אותך, חבל!

    23.6.2003
    נועה, שמי טל, בן 20 (חייל), הגעתי לאתר המקסים הזה בטעות.
    אני רוצה לומר שרק לפי האתר שהקימו לכבודך, כל התגובות כאן, כל ההשקעה והכאב שיש באתר המקסים הזה, אני רואה שכנראה היית ילדה מאוד מיוחדת, ילדה שהעולם הפסיד, ילדה שלא אזכה להכיר!
    משפחת אורבך משתתף בצערכם! טל.
  • מאור

    נעה היא פרח שנקטף בטרם עת. נערה מתוקה ומקסימה שלקחו בני עוולה.

    אני מוריד את הכובע בפני אביה של נעה שממשיך ונלחם למען הפסקת הטרור, ועושה לילות כימים על מנת להשיג את מטרותיו. יישר כח!

    משתתף בצערכם.
  • יאיר

    למשפחת אורבך וכמובן לנועה ליבי איתך איפה שאת 
    נמאס כבר שלוקחים לנו את החברים בכל מקום בארץ 
    כנראה הרבה יותר טוב איפה שאת היום 

    זוכרים תמיד!!!
  • כמה שאת מרגשת

    מתוקה שכמותך
    תמונת ילדותך שמגיחה לאתר קורעת את הלב. ידך הימנית הזערורית האוחזת בסנדביץ', ואצבעות כף היד השמאלית פרושות לפנים.
    מעינייך מופיע מבט ערני, נבון ורגיש. ילדה שחשים תכף צורך לחבק. דגם מוקטן ומרגש של הנערה המקסימה שהפכת להיות. להביט בך גורם לתחושת החמצה וכאב עד אין קץ. חבל שלא זכיתי להכירך, גם במחיר פרידה כואבת.
  • לנעה הילדה הכי יפה

    יום אחד אמרו לנו לעשות עבודה על נפגעי הטרור חיפשתי בכל האתרים עד שראיתי פרח יפה כמוך איך אפשר להאמין אפילו שאני לא מכירה אותך ובחים שלי לא ראיתי אותך איך אפשר להאמין שילדה יפה כמוך נעלמה לכולם פיתאום ביום בהיר אחד בא ערבי בן כלב ולקח אותך מהמישפחה שלך שאני מיסתכלת ככה על התמונות האלה שלך אני לא רוצה להאמין שלקחו אותך מהעולם הזה וכל יום שעובר יש יותר ויותר הרוגים ואי אפשר לעצור את זה איך איל לעזאזל ילדה יפה כמוך ילדה שלא עשתה כלום לאף אחד נהרגה בלי רחמים אני מיסתכלת על התמונות שלך ובוכה אני מרגישה שמשהו מבפנים מציק לי וליפעמים שאני רואה בטלויזיה פיגועים אני ניזכרת בך ויוצא לי להזיל מלא דמעות רק מליזכור ילדה כמוך ילדה יפה.... 
  • עמית

    נועה.....
    אני לא ממש יודעת מה לרשום... אני כל כך מתכחשת לעצם העובדה שאת לא פה שלא הייתי מסוגלת ללכת לקבר שלך עד לפני חודש היית מאמינה...? אין יום שאני לא נזכרת בשטויות שלך האמת כל יום שאני מחכה לאוטובוס לצבא אני נזכרת בתופסת ששיחקנו ונמרחת על הריצפה ומאז לא הסכמת לשחק איתי תופסת למרות שהיינו בנות 16... או כל פעם שיש צפירה אני נזכרת בגיל 7 שחיכיתי עד 2 דקות לצפירה בשביל לא ללכת לשירותים ובסוף הלכתי והיא התחילה ואני נתקעתי בשירותים והתחלתי לבכות ואת כמובן יחד איתי... או בים מה שקרה.... שאני לא אזכיר כי את תתני לי מכות... או שהיינו הולכות לישון מחובקות אחרי וויכוחים נישנים וחוזרים על מי תישן ליד ** אני מקווה שאת לא כועסת שלא הלכתי לקבר פטוש לא יכולתי וגם זה שאני כותבת כאן זה לא אומר שאני מקבלת את הכל פשוט התגעגעתי אליך... שמעתי את השם פול לפני כמה זמן ונזכרתי שכל פעם הייתי אומרת לי פול תומפסון והיית יורקת.... אני כבר לא ממש גמדה... (אני שמה פלטפורמות ) כך שיותר אני לא אחותך הקטנה והגמדה למרות שבכלל אני יותר גדולה!טוב אוברבוך זה מתחיל להיות קשה לי מידי והמילים מתחילות להיתקע והינה עוד דימעה מנסה לצאת לה.... אז יאללה רחל (זוכרת את רחל ואני שושי....) אז רחל כפרה אני מתה עליך מתגעגעת ומתה לפגוש אותך שוב אוהבת אותך הכי....
    עמית אחותך הגמדה והשחורה
  • נטע כהן

    נועה או נעוהל'ה כמו שכל חברייך קוראים לך.
    רציתי לומר לך שאני לא הכרתי אותך ובטעות נכנסתי לאתר הזה ממש בטעות.
    מהיום בו נכנסתי לאתר הזה לא קלטתי בחיים לא איבדתי מישהו שאני אוהבת ועכשיו אני מרגישה כאילו כן איבדתי מישהו למרות שלא היכרתי אותך בכלל. אני לא מסוגלת כל כך להתמודד עם זה ולעזעזל בכלל לא הכרתי אותך המ שנראה כהפסד עצום שלא ניצן לתאר במילים אם אני לא הכרתי אותך והלב שלי כואב כמו שהוא כואב אני לא רוצה לדעת מה עובר על האנשים והמשפחה שלך שכן היכרו אותך ושהיית חלק עצום בחייהם אם לא כל חייהם.
    נועה אני כפי שאמרתי לא הכרתי אותך אבל נכנסת בי עמוק בטירוף נכנסת ולא יצאת לפעמים קשה לי לחייך כי כזה אני לא מאמינה שאת מתה אני לא מאמינה את נראית כזאת מושלמת את כזאתי יפה יש לך שיער מדהים ועיניים מבריקות מדהימות וגוף חבל"ז שכל בת הייתה חולמת עליו.

    אני לא יודעת אני לא יכולה לכתוב לך זכרונות לצערי כי לא הכרתי אותך אבל אני מרגישה שאיכשהו את איתי גם כי נקשרתי אלייך כל כך וזה מוזר כי אפילו לא הכרתי אותך.
    רציתי לומר לך שמהרגע שראיתי את תמונתך בעיתון התאהבתי בך את פשוט מלאך.
    אני מקווה שכל האנשים בעולם שאוהבים אותך יצליחו למצוא איפהשהו נחמה למרות שאין אין נחמה ולנסות לחיות כי יצר החיים חזק מהכל.
    אני לא בטוחה שאלוהים קיים אחריי האתר הזה.
    אני כבר לא בטוחה בכלום אבל שתדעי שיש לך פה אנשים שלא מסוגלים לחיות עם עצמם יותר שנשברים מדיי יום וים נוספות לפה אלפיי הודעות על שהמוות שלך אבסורדי ולא נקלט להם שירים עצובים שכל כך מתאימים על פרח וילדה ומאלכים
    דברים שילדים במקמות נורמלים בעולם לא עושים.
    נועה כמות הכאב שיש פה היא לא אנושית זה מין סימן כזה שתחזרי מאיפה שאת או שתקחי את כולם איתך
    אני מקווה שאיכשהו בעולם הבא נוכל להיפגש כי את ממש מדהימה לדעתי.
    אין לפי הסיפורים את מלאך את מלאך שאי אפשר לתאר בכלל כמה
    אני מקווה שתשמרי על כל אהובייך ותמיד תדעי שיש לך פינה חמה בליבי פינה גדולה למרות שלא היכנרו כי נכנסת בי נועה כל כך עמוק שאני לא מפסיקה לבכות בלילות ואני א]ילו אל הכרתי אותך!

    להורים של נועה ולמשפחתה וחברייה וכל האנשים שאהבו אותה תדעו שאני משתתפת בצערכם אבל רק משתתפת כי אי אפשר שום דבר אחר כי אין נחמה שום דבר לא מנחם אין שום נחמה על זה והצער הוא שלכם רק שלכם ואני מקווה שאולי איכשהו תמצאו דך לחיות חיים שלווים יותר ושקטים יותר ותמיד תדעו שבעולם הבא תפגשו את נעול'ה שלכם והיא בטח תעשה לכם כבר הכרות עם כל האקסים שלה משם ועם כל החבירם שיהיו לה !

    הלוואי אני כל כך מקווה בשבילכם שתוכלו להמשיך לחיות בצורה כלשהי כי לשכוח אותה אי אפשר.

    אז נועה ממני באהבה ותשמרי על חברייך ומשפחתך הם לא מסוגלים כבר בבקשה בשבילי למרות שלא הכרנו!

    באין סוף אהבה מי זאת שכל יום בוכה על זה שהיא פיספסה את ההכרה איתך!!!!1
     
  • :((((((((((

    נועל'ה למה הלב שלי כל כך שבור למה אני לא יכולה לחיות ולעבור לילה אחד בלי לבכות או שלבת מולך ולא מול במחשב ולראות אותך ואת מה שדוכתבים עליי

    אני לא יודעת מה לכתוב כי אני רק רוצה תשבואי אליי או שתקחי אותי כי אני כל כך אוהבת אותך יותר מהל אני מתה עלייך אני נורא רוצה אותך בואי כבר בבקשה נועהל'ה

    למה הלב שלי לא יכול לחיות?
    תשחררי אותי אישכהו בבקשה קשה לי כבר כל כך אני לא מסוגלת עם גזה כאב אני לא יכולה יותר נועל'ה

    אני פשוט אוהבת אותך כל כך כל כך 

    תעזרי לי מתוקה אני לא יכולה יותר
  • שוב פעם

    שוב פעם אני חוגגת יומולדת בלעדייך. שוב פעם אני מתקשה להבין שלא תאחלי לי מזל טוב, שלא תביאי לי נשיקה והר של בלונים, שלא תצלצתי בדיוק כשהשעון מתחלף ל - 12 בלילה. שוב פעם לא ממש אכפת לי שזו היומולדת שלי כי אני יודעת שלא תבואי אלי. אני יודעת שלא תתקשרי. אני יודעת שאמא שלך כן תתקשר. שוב פעם אני נזכרת ביום ההולדת האחרון שחגגת איתי, לפני שנתיים. שוב אני נזכרת בחיבוק ההוא, במתנה, בשמחה שקרנה ממך וממני. שוב אני שואלת, האם אי פעם אזכה לחגוג איתך יומולדת. שוב פעם מתרגזת לבא אליך לבית קברות. שוב פעם שונאת את האבן ההיא. שוב פעם אוהבת אותך. שוב ועדיין מתגעגעת כל כך.
     
  • נועה מקסימה

    מידי יום אני מבקרת אותך באתר קסום זה וחולפת בין תמונותייך. לא הכרתי אותך וחדרת לליבי באופן בלתי מובן, כאילו במובן מסויים אני מכירה אותך. אין לי מושג איך מסתדרים עם הכאב אלו שבאמת היכירו אותך ואהבו אותך ועכשיו נאלצים לחיות עם החלל הפעור שהשארת אחרייך.
    תנוחי על משכבך בשלום ואני מאחלת להורייך שיהיו להם נכדים רבים שיוסיפו שמחה לליבם.
     
  • למלאכית הקטנה שלי

    רק תחזרי זה כל מה שאני רוצה .................או שתקחי אותי אלייך

    דמעות של מלאכים.
    דמעות שקטות
    דמעות יפות ועצובות.
    זולגות באופק דמעות
    ומחפשות...
    מה הן מבקשות?
    אהה...

    כי כשהמלאכים בוכים
    בעולם אחר,
    אז בעולם הזה
    עצוב לנו יותר.

    דמעות של מלאכים.
    מדוע הם בוכים המלאכים?
    אולי בגלל שזה לא קל
    להיות מלאך,
    בעולם עצוב כל כך.

    כי כשהמלאכים בוכים
    בעולם אחר,
    אז בעולם הזה
    עצוב לנו יותר.

    וגם אנחנו כאן
    רוצים לבכות יחד איתם
    מה לעשות?...
    רוצים לבכות והדמעות
    אינן יורדות,
    הדמעות אינן זולגות.

    כי כשהמלאכים בוכים
    בעולם אחר,
    אז בעולם הזה
    עצוב לנו יותר.
  • יש אי שם

    אני לא רוצה לכתוב לך יותר מידיי מילים ממני כי זה יהרוס זה כבר מספיק עצוב לא צריך להוסיף הרבה זה אומר הכל.
    אני פה ואת שם ואני כבר שלך ממזמן!


    יש אי שם
    מישהו חושב עלייך
    מישהו רוצה אותך נורא
    יש אי שם

    יש אי שם
    מישהו חולם עלייך
    מישהו אוהב אותך כל כך
    יש אי שם

    אז אל תבכי הלילה
    ראשך הניחי כאן
    כוכב נופל מאיר את לילך
    שואל לאן
    ומה תבקשי מלמעלה
    אם זה אותי
    אז הנה אני שלך מזמן

    שיר לך שר
    שיר עצוב סנטימנטלי
    שיר שלא משאיר אותך לבד
    שיר לך שר

    השחר מחכה כבר
    מעבר לפינה
    השמש מסתובבת עכשיו
    לעוד תנומה
    אני מסתכל על פנייך
    את חלומך מלטפת
    קרן אור קטנה

    יש אי שם
    מישהו חושב עלייך
    מישהו רוצה אותך נורא
    יש אי שם.
  • לילדת החיים

    רציתי לכתוב לך שיר והיה לי כל כך הרבה לומר והכל התבלגן וכבר לא יכולתי להפסיק תבכי היומי ולא הצלחתי להביע אותו בשיר שלי כי הכל התבלגן ונהרס אז בחרתי את השיר הכי עצוב בעולם לדעתי כי הוא הכי מתאים עכשיו בעולם

    אני לא מאמינה שבמקום לעמוד איתך סתם ולשיר "בא לי לצעוק אני פרחה" אני צריכה לשבת לבד בלילה ושיר לך 
    "את החיים לקחו לך" אני לא מאמינה העולם הזה מגעיל אותי הוא הרוס ונהרס יותר נאז שהלכת אני כל כך מקווה שטוב לך כל כך

    שם, בעפר ותכלת
    חלקת שלום ישנה
    נומי פרח, נומי
    נומי ילדה קטנה

    את החיים לקחו לך
    הו, מלחמות קדושות
    מלאכים בכו לך
    בעיניים יבשות

    את חיוכך תינוקת
    קברו באדמה
    איך צומח שקט
    מתוך המהומה

    מי שלחץ על הדק
    דם בליבו מחטיא
    מלחמות וצדק
    גם ילדים מתים

    את החיים לקחו לך...

    בחלומך ברוח
    חרוז למנגינה
    נומי פרח, נומי
    נומי... ילדה קטנה
  • :(

    יום שישי בערב? מה לעזעזל? יום שישי בערב לא יוצאים כבר ממזמן כי נועה אני מצטערת ניסיתי אבל איך אפשר לצאת בלי ההודעות המתוקות שלך בפלאפון של לאן הולכים היום...
    where r u?
    או מה עושים היום? או שומעת אז נאי באה לקחת את החולצה כי נאי חייבת אותה 
    זה חסר לי זה חסר לי כל כך שאין לך משוג הפרטים הקטנים אלו שאנשים חושבים שהם הכי לא נחשבים הם ההכי נוראיים כי הם צובטים צורבים כואבים ומופיעים בכלל שנייה בחיים כל דבר שאני עושה את עולה לי בראש ועשית אותו ועכשיו לא תעשי ויהיו כל כך הרבה דברים שלא תעשי.

    אני לא יכולה יותר אני פשוט צריכה אותך שתחזרי
    אי רוצה לצלם איתך וידאו רק לשי ושלך שאני יידע יש לי אותך חייה זזה רק איתי אני כל כך רוצה אותך איתי.
    כלום לא ישוב לפרוח או לשמוח כלום לא יהיה מאור הכל כבר חושך רק שייתנו לי כבר לסיים תחיים בשקט וזהו אהבה כבר מזן מתה את לא פה כלום לא פה!

    את הנשמה לשי הנפש התאומה שלי אני מתה עלייך אני אוהבת אותך ואת חיי היית נותנת שתחזרי כי את תנצלי אותם כפול 100000 ממני

    אז מותק עד נשתראה למעלה אני חולה עלייך מפה ועד אלייך ובחזרה אני כל כך מתגעגעת שזה לא נקלט לי כל כך לא אני כל היום חשובת שאת איפה שהו בארצות הברית ושאני יקבל מכתב או שאני יחכה לך בשדה ליד מהרקזה ההיא וייראה אותך יוצאת לך עם מזוודה וורודה כזאתי
    אני כל כך רוצה אותך תזחרי אליייייייייייייייייייייייייי
  • חלומי לא יתגשם

    החלום שלי היה שתחזרי הוא ייתגםש אבל לשכוח לעולם לא אוכל כי את חיי אני חולה עלייך אני אוהבת אותך ומתגעגעת כל כך שלאף אחד אין מושג כמה נאי כל כך רוצה אותך איתי


    מִי שֶׁחָלַם לוֹ, וְנִשְׁאַר לוֹ הַחֲלוֹם.
    מִי שֶׁלָּחַם לוֹ, לֹא יִשְׁכַּח עַל מַה לָחַם,
    מִי שֶׁנִּשְׁאַר עֵר כֹּל הַלַּיְלָה עוֹד יִרְאֶה אוֹר יוֹם.
    מִי שֶׁהָלַךְ הוּא לֹא יָשׁוּב עוֹד לְעוֹלָם.

    מִי שֶׁהִבְטִיחַ לֹא הֵנִיחַ אֶת חַרְבּוֹ.
    מִי שֶׁקָּרְאוּ לוֹ הוּא צָעַד בְּרֹאשׁ כֻּלָּם
    מִי שֶׁאָהַב לוֹ – עוֹד צְפוּיוֹת לוֹ אֲהָבוֹת רַבּוֹת.
    מִי שֶׁהָלַךְ הוּא לֹא יֹאהַב עוֹד לְעוֹלָם.

    וְהֶהָרִים עוֹד בּוֹעֲרִים בְּאֵשׁ זְרִיחוֹת
    וּבֵין עַרְבַּיִם עוֹד נוֹשֶׁבֶת רוּחַ יָם
    אֶלֶף פְּרָחִים עוֹד מְשַׂמְּחִים כֹּל לֵב בִּשְׁלַל פְּרִיחוֹת
    מִי שֶׁהָלַךְ הוּא לֹא יִרְאֶה זֹאת לְעוֹלָם.

    מִי שֶׁחָלַם וְהִתְגַּשֵּׁם לוֹ הַחֲלוֹם
    מִי שֶׁלָּחַם עַד שֶׁשָּׁמַע קוֹל מְנַצְּחִים,
    מִי שֶׁעָבַר אֶת מִן הַלַּיְלָה, וְרָאָה אוֹר יוֹם
    הוּא לֹא יָנִיחַ שֶׁנִּשְׁכַּח אֶת הַהוֹלְכִים.

    מִי שֶׁהִבְטִיחַ וְזָכָה גַּם לְקַיֵּם
    מִי שֶׁהִצְלִיחַ לַחְזֹר מִן הַדְּרָכִים
    מִי שֶׁכָּאַב, אֲבָל הֵבִין שֶׁהַכְּאֵב אִלֵּם
    הוּא לֹא יָנִיחַ שֶׁנִּשְׁכַּח אֶת הַהוֹלְכִים.

    וְהֶהָרִים עוֹד יִבְעֲרוּ בְּאֵשׁ זְרִיחוֹת
    וּבֵין עַרְבַּיִם תְּנַשֵּׁב עוֹד רוּחַ יָם
    אֶלֶף פְּרָחִים עוֹד מְשַׂמְּחִים כֹּל לֵב בִּשְׁלַל פְּרִיחוֹת
    הֵם שֶׁיָּעִידוּ, כִּי זָכַרְנוּ אֶת כֻּלָּם.

    וְהֶהָרִים עוֹד יִבְעֲרוּ בְּאֵשׁ זְרִיחוֹת
    וּבֵין עַרְבַּיִם תְּנַשֵּׁב עוֹד רוּחַ יָם
    אֶלֶף פְּרָחִים עוֹד יִפְרְחוּ בֵּין וּבְתוֹךְ שׁוּחוֹת,
    הֵם שֶׁיָּעִידוּ, כִּי זָכַרְנוּ אֶת כֻּלָּם...
     
  • תנו לגדול בשקט

    לגודל בשקט ולקום לבוקר יפה כבר מזמן אי אפשר מהרגע בו הלכת מהרגע בו מתת כפי שאומרים מאותו הרגע מאותה השנייה מאותה המאייה סידריי עולם התהפכו כלום כבר לא קיים כלום כבר לא שווה אפילו אהבה בקושי נשארה .
    לפעמים אני מקנא בך שהלכת כי את מלאך שיושבת בטח בעולם צמר גפן אני כל כך מתגעגעת עד כיידי כך שחשבתי להצטרף אלייך
    אני כל כך אוהבת אותך ומקדישה לך את השיר הבא של שלומי שבת שאני מאוד אוהבת.
    באין סוף אהבה מותק שלי מזאתי של תשיכח אותך כל היא חייה

    ומתי יבוא עלינו
    איזה בוקר חיננו
    שיצהל לו מול פנינו
    סתם בוקר חייכני

    ושמחת פתאום מהממת
    בלי הודעה מוקדמת
    תמלא שוב את ליבנו
    שיבוא עלינו

    עד מתי הרוח תסיע
    עננים ודאגות
    ומתי ישוב להפציע
    סתם יום תענוגות
    יום בלי עצב יום בלי פחד
    כל הארץ מתייפחת
    כמו ילדה קטנה זועקת
    תנו לחיות בשקט

    היא זועקת
    אהבוני
    מלחמה אל נא תלמדוני
    את אהבתכם הראו לי
    תנו לגדול בשקט

    היא זועקת
    אהבוני
    מלחמה אל נא תלמדוני
    את אהבתכם הראו לי
    תנו לגדול בשקט

    מה קרה לילדותינו
    היפה והתמימה
    מי יביא שלום עלינו
    ועל פני האדמה
    הפרחים ישובו לפרוח
    ונשוב לתהול ולשמוח
    עם האור ועם התכלת
    תנו לחיות כמו ילד

    היא זועקת
    אהבוני
    מלחמה אל נא תלמדוני
    את אהבתכם הראו לי
    תנו לגדול בשקט
  • תיראי / תמיר דניאל

    תיראי/ תמיר דניאל נחום.
    (את נועה לא הכרתי....אבל כאבי היה חזק מאדם אשר הכיר בה)

    תיראי איך הדמעות זולגות,
    מטפטפות לאדמה ולתוכה מחלחלות
    ולאט לאט הן פשוט נעלמות
    כמו שאת נעלמת מבלי לומר להתראות

    תיראי איך השמש זורחת,
    זורחת עלינו..מחממת ליבנו,
    ומאז שעזבת השמש זורחת
    אך לא מחממת את ליבנו הכסוי פחד

    לא רוצה שתראי, למה שגרמת,
    אחרי שעזבת איתך את תקוותנו לקחת
    לא רוצה שתיראי את אותם דמעות, אשר מטפטפות, לאדמה מחלחלות וכמו דמעותינו כך גורלך להיות,



    תיראי איך עליי זהב נושרים,
    אל הקרקע הם כך נופלים
    ולאט לאט ברוח הם עפים
    כעלה זהב את.. נשרת מן החיים..............

    לתגובות:אי סי קיו: 165042201
  • ״בירחי מן התופת״

    שיר זה מוקדש לנועה אורבך .
    שיר זה נכתב ביום שבו נועה נרצחה!!
    שיר זה נכת על יידי תמיר דניאל נחום.

    ילדה קטנה,
    עוד לא הכירה רע וטוב
    עוד לא מוכנה לפניי מלאכים

    ותמימותה נשפכת כדם ברחוב,
    ילדה קטנה , נושקת לפניי מלאכים...
    בירחי מן התופת...אינך מוכנה לעזוב אדמה,
    אשר גדלת בה...

    תמימה ומפוחדת,
    בירחי מן התופת,
    איך בשנייה התנפצה לה תקווה,
    בין צרחות של קטנה כתינוקת..

    תני לדימיון לרחף...
    היום תמונתך בעיתון..
    מחר של מישהו אחר..
    פירסי כנפיים מלאכית...
    בואי לבקר כרוח צמרמורת..
    תמימה ומפוחדת
    בירחי מן התופת....


    שיר זה נכת על יידי תמיר דניאל נחום
    לתגובות:052 926 352
  • אני עוקבת אחרי הכאב של כל מי שהיכיר את נועה שהיתה כנראה מקסימה ומצליחה לרגש לאחר מותה כל כך הרבה אנשים. אני מקווה שאלה שכן היכירו אותה ייאחזו בחיים, בשמחה ובחיוכים שנועה הקרינה. שימרו על עצמכם ואל תיכנעו לשכול ולכאב. לחברים של נועה, שאני חשה שאינם מסוגלים להתאושש, אני מקווה שתשובו לשמוח למרות הפרידה הכואבת מנועה כי אני חושבת שזה היה רצונה.
  • LOVE YOU

    As lond as you hold me
    i'll get by
    As long as you need me 
    I will try, not to die

    I don't want to shame
    I don't want to blame
    I don't want to fake anymore

    If only they tell me, tell me why
    If I could belive them, and their lies
    but I don't want the name
    I don't want that pain
    I won't play the game anymore

    I alwys look, at the lost page of the book
    how will it end ,if the end will be happy

    But now 
    I don't want to shame
    I don't want to blame
    I don't want to fake anymore

    I JUST WANT YOU TO COME BACK HERE

    COME BACK HOME
    EVERYBODY MISS YOU SO MUCH
    PEOPLE CAN'T LIVE WITHOUT YOU
    PEOPLE DON'T WANT TO LIVE WITHOUT YOU
    I DON'T WANT TO LIVE WITHOUT YOU

    IT JUST THAT THE PAIN IS TOO MUCH TO ME AND IM TO AFRAID THAT I CAN'T DEAL WITH THAT ANYMORE

    NOA COME BACK PLEAS MY SWEET ANGEL COME BACK AND BRING THE LIGHT BACK TO MY LIFE AND TO EVERYBODY'S LIVES........

    NOA PLEAS JUST THELL ME WHY ASK HIN ASK GOD WHY YOU
    WHY FROM ALL THE PEOPLE YOU
    WHY.............

    MY SWEET ANGEL I LOVE YOU MORE THEN ANYTHING IN THE WORLD AND IN YOUR WORLD AND I WILL MEET YOU THEIR IN THE SKY

    LOVE YOU
  • כאב לא אנושי

    ילדונת, פרח אהבה
    ילדונת, קטנה ושובבה
    עם תלתלים ועוד גומה
    ושתי עיניים נשמה...

    ילדונת, גור שמצטנף
    ילדונת, ענן שמרחף
    את תות שדה בחורף קר
    את מעופן של ציפורי הבר.

    את עדיין ילדה
    את ודאי לא יודעת
    את אשר שתי עינייך מבקשות.

    את עדיין ילדה
    את ודאי לא יודעת
    שידי את ידייך מחפשות.

    ילדונת, פרח אהבה
    ילדונת, וכבר היא עצובה
    ותלתלים ועוד גומה
    בוכים עם כל הנשמה.

    ילדונת, למה את בוכה
    ילדונת, אין לנו מחר
    פתחי עלייך הרכים
    ובואי איתי אל המרחקים.

    את עדיין ילדה
    את ודאי לא יודעת
    את אשר שתי עינייך מבקשות.

    את עדיין ילדה
    את ודאי לא יודעת
    שידי את ידייך מחפשות.

    ילדונת פרח אהבה מדהים שאני כל כך אוהבת אין לך מושג כמה. ילדונת את כנראה תשארי ילדונת לעד לעד ילדה יפה ומושלמת כמו שתמיד . ילדונת איך הכל קרה? איך ברגע אחד סדריי עולם מתהפכים ומשתנים? איך עולם שלם נהרס? 
    את עדיין ילדה ואת כבר עצובה אני כל כך עצובה בלעדייך יום יום כל יום שיש עוד פיגוע כמו היום בעפולה אני חוזרת ליום שאמרו לי קרה משהו נורא ואני כזה מה כבר קרה? ואמרו לי תשבי ולא הבנתי אמרו יל אורבך נרצחה בפיגוע הלב שלי צנח שתקתי ואחריי שנייה צרחתי ובכיתי ולא ידעתי מה לעשות הייתי כל כך עצבוה כל כל כועסת ועדיין.
    ילדונת את כל כך ילדה למה את לא יכולה להמשיך לגדול? למה???? תגדלי איתי ותבואי איתי רחוק בואי איתי למקום שקט קחי אותי איתך אל תשאירי אותי כאן ילדונת שלי.
    הכאב של העובדה שאת אל איתי הורג אותי אני לא מבינה עוד איך ההורים שלך חיים ואחים שלך איך כל המשפחה שלך שורדת אני לא קולטת ילדונת כנראה שיצר החיים חזק יותר מהמוות ונלחמים עד הטיפה האחרונה.

    כנראה...........כשאני חושבת על מוות את לא עולה לי בראש בכלל רק כשאני חושבת על כמה החיים היו יפים את עולה לי בראש לא כשאני חושבת על עצב רק על צחוק ושמחה את עולה.

    את מלאך מתוקה ואני מתה עלייך וחולה עלייך ואת נשמה מדהימה ואני רציתי להגיד לך כמה שאני אוהבת אותך!!!!!!!!!!!!!!
     
  • נ

    אני לומדת בבית הספר בו אמא של נועה עובדת,וכשקיבלתי את ההודעה נבהלתי ,עד אותו יום לא כל כך פחדתי מהאנתיפדה אבל זה השתנה כי מישהו שאומנם לא הכרתי אבל היה קרוב כל כך נהרג שם...הלאווי שזה לא היה קורה...
  • אפרת

    וואו...
    אני חיפשתי משהו על כפר סבא, והגעתי לאתר הזה...
    זה כל כך מפחיד.
    אני לא מכירה אותך בכלל, וגרמת לי לבכות.
    זה מדהים כמה שאת יפה, נקטפת טרם זמנך.

    אין מילים בכלל לתאר את מה שאני מרגישה עכשיו. אני רק מקווה שטוב לך למעלה.
  • אעשה הכל רק חיזרי

    I'd do anything Just to hold you in my arms 
    To try to make you laugh 
    Cause somehow I can't Put you in the past
    I'd do anything Just to fall asleep with you 
    Will you remember me 
    Cause I know I won't forget you
  • :((((((((((((

    ביום בו נהרגת סידריי עולם השתנו. דברים שהייתי לוקחת כהרגלים יום יומיים נקטעו לעד.
    ביום בו נהרגת אני מתתי איתך!!!!!
    יש שיר שאומר וחצי ממני מת איתך אבל אני כולי מתתי איתך הגוף חי מתפקד וגם לא משהו אחריי הבעיות אנורקסייה וכל זה הוא כבר לא הכי טוב גם ככה. כך שבכללל את לא פה ואני מתה.
    אני כבר לא מפחדת מהמוות מהסיבה שאת תחכי לי.
  • ואת יפה כמו כאב

    את יודעת היום חזרתי הבייתה ברגל מתחנת אוטובוס אחת כי זה כזה 10 דקות הליכה את יודעת.
    הוקצור מה שקרה זה שהייתי עם הדיסקמן ושמעתי את השיר מלאך של אביב גפן ואחריי זה את השיר שי עצוב של אביב גפן וכל הדרך פשוט בכיתי.
    נועה יקרה שלי את "המלאך שלי" וכנראה שאני באמת נוודת זרוקה שהתאהבה בנסיכה אבל רציתי להגיד לך שאני אוהבת אותך, לא הספקתי לומר שלום.
    זה שניי שירים כל כך נכונים עבורי כל הדרך ניסיתי לחשוב מה זה קיום ומה זה אי קיום. והגעתי למסקנה שלשום פרופסור בעולם לא תיהיה את השתובה בשביל זה. אני לא יודעת מה זה קיום כי אולי אנחנו הם הקיום ואולי אנחנו הקיימים אבל גם את קיימת אז מה זה האי קיום? ואומרים שכשמישהו מת אז הוא לא קיים וזה לא נכון עובדה את קיימת בכל נשימת אוויר שאני נושמת זאת אומרת בכל מאייה בחיי בכל רגע בחיי את קיימת. העובדה הזאתי שאת לא פה מוזרה אני כל הזמן חושבת ונזכרת איך שהורידו אותך למטה וצרחתי לא יכולתי להתאפק. אני הולכת לקבר שלך וצועקת שמישהו יחזיר לי אותך אבל כנראה שאף אחד לא שומע.
    נועה שמעתי עוד שיר שמעתי את השיר "כל הכוכבים" של דויד דאור והוא אמר "כל הכוכבים נופלים, כל האמיצים עוזבים, כל מי שצעק שותק כל מי שצחק בוכה.
    ניתחתי במוח את המילים וכשתמונותייך עוברות לי במוח וצליל קולך שאני מנסה כל הזמן לא לשכוח וצעקוותיך וצחוקך והבנתי שזה נכון. היו לך צעקות מטורפות ועכשיו את שותקת נראה לי, אני הייתי פעם צוחקת ועכשיו אני בוכה וכל האמצים באמת עוזבים וכל הכוכבים נופלים לקברים את הייתי כוב, כוכב הצפון בשבילי שתמיד כשאני נאבדת את מכוונת אותו בכל מושג בכל נושא ידעת לכוון בכל מצב. כוכב הצפון הכי גדול הכי יפה הכי זוהר כוכב הצפון שלי. את הייתי המצפן שלי שלא משנה מה היה קורה את שם ואני יודעת.
    אבל עכשיו את עדיין כוכב את יודעת את חברה כזאתי שהי כמו כוכב , לא תמיד אני רואה אותך אבל אני תמיד יודעת שאת שם.
    נועה אני מתה לדעת מה זה אי קיום? זה מסקרן אותי כי אני לא יודעת מה איתך ואיפה את? ואם את חייה? ויש לך חברים? ומה זה כל הקטע הזה של למות ולהתנתק מצד אחד בחיים? אין לי משוג בדברים האלו בחיים אפילו לא הייתי בהלוויה עד שהייתה לך.
    אני לא מאמינה שהייתי בהלוויה של נועה אורבך זה נשמע אבסורדי.
  • לילדה מלאך

    ילד אסור ,ילד מותר
    אל תשכח
    ילד שבור
    ילד מוזר
    ילד מלאך 
    ילד יקר לך ישר................

    בן חורג לאלוהים,
    פרח בר של החיים
    לא נראה ואין רואים,
    מתקפל בתוך בועה
    ונרגע לפי שעה
    כאן בעיר הכי רעה

    ילד אסור , ילד מותר..............

    היה אסור אבל עשו ונהרגת כנראה שלילדים מותר היום לשחק באש

    ילדה מלאך בי באהבה ממני!
     
  • :(

    אם יש אלוהים בליבי אז למה זה צורח עכשיו למלחמה?
    אז למרות שרק לך חבקיני אהובה......
    אם יש אלוהים בשמיים אז תחזיר את נועה לחיים
  • יום הזכרון גם לך

    את יודעת יפה היום זה יום הזכרון, אבל הוא כבר לא רק לחיילי צהל הוא גם לכוחות המשטרה וקורבנות טירור האיבה .
    הוא גם בשבילך את מבינה? היום הזה כל המדינה מתייחדת איתנו והכאב מגיע לעוד.
    2,978 מתוך המספר הגדול הזה אני מכירה מישהי אחת והכאב כל כך אל נורמלי ונועה זה המספר רק של האזרים.
    אם זה גם חיילים ושוטרים וכלולם זה 21540 למה?
    ולמה את שם? למה? מה ההיגיון בזה? מה הקטע שאת במספר הזה?
    למה נכנסת ליום הזכרון? אני לא צריכה את יום הזכרון הוא קיים בשבילי כל שנייה בחיי כל מאייה כל רגע בו אני נושמת את נושמת בתוכי והכאב צורם.
    והזמן , הזמן לא מרפא כלום, זה בולשיט זמן לא מרפא צלקות כלוןם לא מרפה חיים איתם ומתים איתם ועומדים איתם גם באמצע!!!!
  • משא״ר

    תמיד ניזכור את נועה למרות שלא היכרנו אותה באופן אישי. 
    אנחנו מקוות שתהיו חזקים.
    יהיי זכרה ברוך
  • מעין יצחקי ושני קמחי

    אנו משתתפות בצערכם על נועה אורבך.
    אנו מוסרות את תנחומיינו אליכם תמשיכו להיות חזקים ...
    בתודה רבה 
    שני קמחי ומעיין יצחקי
  • ליחי

    בחורה כה יפה ומלאת חיים......
    חבל שנקטפת מן העולם...
  • נועה מגר

    נועה יקרה שלי..
    פתאום שאני מביטה בתמונות שלך אני נזכרת בך. קטנה ומתוקה, עיניים נוצצות... 
    אני עוד לא קולטת. לא קולטת ששבוע לפני מותך, נפגשנו במקרה באותו מקום שבו מתת. היית כזאת מקסימה, אני לא מאמינה שזכרת אותי... :) זה עשה לי טוב בלב. 
    את יודעת איזו נועה אני זוכרת? אני זוכרת את הילדה המתוקה שהראתה לי כמה העולם טוב, כמה כיף לחייך ולצחוק... הילדה שהעבירה לי את בית הספר היסודי בכזה כיף, שלא רציתי לעלות לחטיבה...
    ועכשיו אני כבר בוגרת. וחושבת על השכנה שלי. המתוקה שלי. שכל כך אהבתי לחבק.

    נועה, אני מתגעגעת אלייך. ואוהבת אותך תמיד.

    שלך לנצח
    נועה.
  • ירדן

    כואב על אבדה כזאת, נערה כל-כך יפה, חכמה, מקסימה
    יצא לי להכיר אותה בהכרות קצרה מאד ופשוט כואב לי עלייה, כל פעם שאני נמצא באיזור הגן על שמה אני נזכר באותו יום, שאני זוכר אותו כאילו זה היה אתמול, הייתי בשמירה באותו זמן, רק אחרי שירדתי משמירה והתקפלתי הביתה קבלתי הודעות רבות של חברים ומשפחה מודאגים שחששו שמדובר בי, ידעתי שמשהו קרה, אמרתי לעצמי "כואב אבל בטח לא מישהו שאני מכיר"...הכרתי בטעות מאוחר יותר כששמעתי שנועה נהרגה...

    למשפחת אורבך היקרה,
    אין לי הרבה מה לומר, אבל שלא תדעו עוד צער...
  • נועה

    אין מילים שמצליחות להביע כאב...
    אבל האתר מצליח להעביר מעט מדמותה, מיופיה ומיחודה של נועה, גם למי שאינו מכיר אותה, כמוני.

    תהיו חזקים למענה.
  • אייל לוסטיג

    היום נודע לי בפעם הראשונה על האתר, במקרה היתה לאחותי הכרות עם נועה ז"ל בשל העובדה שגם אחותי מתגוררת בכפר-סבא, לאחר ששמעתי על הפיגוע דבר ראשון לאחר שהתברר לי שאחותי ובני משפחתה בסדר. צערי שמעתי על מותה של נועה ועל פציעתם של עוד אנשים רבים בפיגוע ביניהם גם חבריה של נועה,עכשיו לאחרשנכנסתי לאתר וראיתי את כל מה שנעשה באתר על מנת לשמר את זכרה של נועה,אני רק יכול לומר שמתוך האתר משתקפת נועה כנערה מדהימה ביופייה ובאופייה שבהחלט אני מצטער על כך שחייה נקטעו בשיאם,אבל בהחלט נראה שנועה הצטרפה לשורת המלאכים בגן-עדן, איתכם באבלכם משפחת אורבך,מי ייתן ולא תדעו עוד צער,והלוואי שמספר הקורבנות לא יגדל בשנה זו
  • סשה

    כמה אירוני שבעולמנו אנשים חווים את הרגעים המאושרים ביותר, כאשר באותו רגע עולמם של אנשים אחרים חרב עליהם. נועה נהרגה ביום הולדתי.
    אני נדהם מכמות הצער והכאב המתפרצים מאתר זה, שאני מתוודע אליהם בחטף פעמים ספורות בשנה. הלוואי והזמן יעזור לכם להתגבר ותדעו ימים יפים יותר.
  • בובה שלי

    אני כל יום נכנסת לפה גם אם אני לא כותבת כל יום רק שתדעי שאני רואה אותך ומרגישה אותך בכל גופי כי את כל עולמי.

    את תמיד קיימת בשבילי אולי לא פה אבל בלב ברגש ברוח בהכל את באוויר שאני נושמת רק תשדעי שאני אוהבת אותך, אם רק יכולת לראות ואלי את רואה ועיינייך מסתכלות עליי מהגן עדן וראות את דמעותיי אבל תדעי שאת המלאך שלי ואניסומכת עלייך בעיניים עצומות!!!!!!!!!!!

    נועהל'ה אני כל כך אוהבת אותך.!!!!11

    הכאב כל כך צורב שאין לך משוג או אולי כן אבל נועה קשה לי להבין שאת באמת לא תחזרי שאני לא אראה אותך עוד רק בגן עדו עוד הרבה זמן בעצם למה הרבה זמן מי אמר שאני לא אמות מחר גם......
  • מזאת שלא חיה בלעדיך

    ניסיתי כל כך חזק כל כך הרבה להגיד לעצמי שאת מתה ועדיין לא קלטתי ואני לא קולטת איך אני יכולה לשבת מול מחשב לראות את התמונה שלך מופיעה בו ומתחת לראות את השם המדהים שלך עם האישיות הכי מדהימה בעולם ואז לראת את הז"ל הזה לעזעזל אם רק לא היה כזה ז"ל ליד השם שלך.

    נועה אני לא מצליחה אני לא יודעת מה לעשות אבל אני לא מבינה את העובדה שאת לא פה לפעמים אני מתדברת אלייך באמצע שום מקום כי זה לא נקלט לי ומספרת לך ואז שמה לב שאת לא פה נועה תעזרי לי אני משתגעת אני במאת.

    ניסיתי כל כך חזק להגיד לעצמי שאת לא פה אבל את כן איתי אבל למרות זאת הייתי לבד לבד כל כל הרבה זמן ואני עדיין לבד כי את כאילו לא איתי.

    נועהל'ה כשאת בוכה גם אני אם את מאושרת גם אני אז תתני לי מסר שיגיד לי שאת מאושרת אולי זה יעזור לי כי עכשיו זמן חלא רנאה לי יימחוק את הכאב כי הוא גדול מידיי והוא לא עומד להתרפא בחיים זה מין כאב כזה שמשאיר צלקת עצומה על כל הגוף שרואים ומרגישים תמיד אבל תמיד יש חיוך כי זאת את!!!!!

    there's just too much that time can not erase
  • THERE‘S NO NEED TO A

    there's no need to argue anymore. i gave all i could by you left me so soon. and the thing that makes me mad is the one thing that i had - i knew i lose you. you'll always be special yo me. i rememmber all the things we once shared. watching tv movies on the living room armchair. was it all a waste of time? cause i knew i lose you. you'll always be special to me.
    will i forget in time? you said i was on your mind. there's no need to argue anymore
     
     
  • וזה השיר השני ממני

    הקשיבי לליבי זועק הוא אלייך
    לא אשקוט לא אנוח כול עוד אני בלעדייך
    רוצה אותך קרובה זועקת בחלומות
    בואי תני לי יד ונצעד יחדו בהזיות
    אחרי הכול תמיד בסוף חוזרת
    מבין מיליון רק אותך אני רוצה
    ותני לי לאהוב מימוש של מחשבות
    תני לי להרגיש אדם בלי חסרונות

    כי אני כי אני כי אני
    כמו ציפור שעל המיים פנייה לשמיים
    כך אני צועקת אלייך חיזרי מהשמיים

    כוכבים שמשמיים לוכדים את מבטי
    שנה אני שואל מתי כבר תחזרי
    ואם אהיה מאושרת ואם אשמח פה שוב
    הכול תלוי בך רק את תגרמי תחזרי זה חשוב
    ובקוראך מילות השיר תזכרי בי לפעמים

    כי אני כי אני כי אני
    כמו ציפור שעל המיים פנייה לשמיים
    כך אני צועקת אלייך חיזרי מהשמיים

    בבור ללא תחתית שוכבת לו ליבי
    מנסה להשתנות מחפשת את עצמי
    נמאס לי כבר ללחום מאסתי לאהוב
    שנה אני מחכה ולא מוצאת את הסוף

    ואור במנהרה הוא רק הצעקה

    כי אני כי אני כי אני
    כמו ציפור שעל המיים פנייה לשמיים
    כך אני צועקת אלייך חיזרי מהשמיים

    זה ממני שניי השירים כי אני כל כך רוצה אותך איתי עכשיו כי את כל עולמי יפתי אז חיזרי מהשמיים חיזרי לפה יחזרי כי קר לי בלעדייך חיזרי אליי פרפר יפה חזרי בבקשה כי קשה לי!
     
  • כתבתי לך שיר

    קול המת נדם מזמן 
    ים האהבה נשאר לו מיותם
    ואת שלמעלה צועקת לי, תמשיכי הלאה
    ואת מבינה ושותקת, ואת מבינה ושותקת
    לב מפורק מול ראי מטושטש
    הגעתי לשלב שגם לי נמאס

    מביטה לירח צועקת ומקללת, מביטה לשמש רוצה להשתחרר
    כי בין הים ליבשה שוכנת לה חברות חיים

    ובמוחי אני רואה אותך לביתך צועדת
    משהו בי צןעק ללכת כי התת מודע יודע שאת לא שם
    משהו בי השתנה...
    מרגישה מישהו בתוכי שצועק לי שאת עוד תחזרי
    אבל את שלמעלה צועקת לי , לכי הלאה
    ואת מבינה ושותקת,מבינה ושותקת

    מביטה לירח צועקת ומקללת מביטת לשמש רוצה להשתחרר
    כי בין הים ליבשה שוכנת לה חברות חיים

    גדות נהר שוברים את השכר
    מים של היגיון פורצים אל כל עבר
    מטביעים איתם כל חלום שהיה לי כל מבט שנתת לי
    מטביעים את האושר שאיתך הרגשתי 
    ומביאים את המציאות המרה בה את לא איתי, בה את לא לידי
    ומשאירים לי רק זכרונות של חברות חיים.

    מביטה לירח צועקת ומקללת מביטה לשמש רוצה להשתחרר
    כי בין הים ליבשה שוכנת לה חברות חיים
    ואת למעלה צועקת לי, תמשיכי הלאה
    ואני מבינה ופועלת מבינה ושותקת ומנסה ורק כי הבקשה הייתה שלך.
  • סתם יום של געגוע

    נועל'ה זה מכתב שמישהו שלח לי על הפיגוע בדולפינריום אני באמת מקווה שאלוהים שם למעלה עכשיו שמח איכשהו כי אחריי שלוקחים מתנה כמותך אי אפשר להיות עצובים כשאתה מקבל אותה ואני כן כועסת על אלוהים כי מתנות לא לוקחים חזרה והוא חטף חזרה וגנב ואני לא אוהבת אותו בכלל אני אפילו מתעבת אותו אני כל כך לא מרגישה סימפטייה אליו אני מקווה שאת מסתדרת איתו כי אני לא הוא הכאיב לי מידיי , יותר מידיי לפחות שייתן לי להבין את זה שאת כבר לא פה כי אפילו את זה הוא לא נוצן ולפעמים אני בלילה או במיקלחת מדברת אלייך ומדמניינת מה תגידי ומחזירה לך תשובות .

    אז נועה מתקוה שלי זה מכתב שנורא ריגש אותי המהחשבה עלייך
    ולא אני כתבתי אותו


    לזכר כל אותם אנשים.
    אלוהים שלום,וערב טוב.
    מצטער אם העשן שעולה מכדור הארץ מפריע לך לישון. פשוט עובר עלינו כאן למטה לילה לא פשוט. לא משהו רציני, אתה יודע. לא איזו שיטפון גדול שמטביע רבבות חיילים מצרים, לא איזה ניפוץ של שתיי חתיכות אבן לשם הפאתוס, אלא משהו קטן, שאנחנו קוראים לו פיגוע.

    אלוהים אתה יודע מה זה ילידם, נכון? זה מה שאנחנו אחריי שמביאים אותנו לעולם ולפני שאתה מחליט לקחת אותנו ממנו. אז אתמול, 21 ילדים קטנים, כאלה שעוד הולכים לבית ספר, הכינו את עצמם לערב כיף. הם התלבשו, הסתרקו, התאפרו ויצאו למקום שבו חשבו שיהיה להם הכי טוב, ואתה יודע מה? לשם שינוי הם לא חשבו על כל הבעיות שיש מסביבם הם פשוט ידעו שזהו יום שישי בערב ושהם הולכים למסיבה ,וששם לא ייקרה להם כלום.
    אבל הם טעו. כשהם עמדו עם הפלאפון ביד והשטר של ה 100 שקל מההורים בכיס, נעמד לידם אדם אחר, וברגע אחד החליט להרוג את כולם. ולהרוג את הנפש של עוד רבים אחרים שהיו שם. ובעיקר של הרבה משפחות.

    אז תגיד לי אלוהים, נהנית אתמול? היה לך כיף לראות את כל הדם שנשפך על ריצפת הדולפינריום המלוכלכת? היה לך כיף לראות ילדים קטנים נגמרים עוד לפני שהתחילו? היה לך כיף לראות 21 אמהות ו 21 אבות מאבדים את הניצוץ בעיניים לעד? אז נכון, הילדים רקדו ביום שישי בערב, אז נכון הבנות לבשו שמלות קצרות. ונכון אולי כל זה היה כדאי ללמד אותם לקח. אולי אתה פשוט האבא המכה של כולנו בשמיים, שבמקום לחנך את הילדים שלו הוא מרביץ להם.

    אלוהים, עשה לי טובה. קפוץ שנייה לחדר ליד ותעיר את אללה. תגיד לו ששוב הצליח לו, ששוב עזרת לו. אבל אולי פעם אחת גם תזכור לבקש ממנו טובה חזרה? אני לא מדבר על טובה של מטענים קטנים. אני מדבר על טובה של שלום,של שקט ושל חיים.

    אלוהים יקר, אולי אני מהבית הקטן שלי, נקודה בגלאקסיית השמש לא יכול להבין את התוכניות הגדולות שלך. אבל בכל זאת אני רוצה לומר לך דבר אחד . אנחנו מתעייפים פה. אנחנו כבר לא מאמינים, אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות? ואנחנו מאבדים מהר מאוד את כושר ההבחנה שלנו בין טוב לרע. ואם לא תשנה משהו לטובה פה, בקרוב תצטרך לברוא לך עוד עולם, כי פה , פה כבר לא יהיה לך עם מי לשחק.

    אלוהים, חיים זאת מתנה, ומתנות לא לוקחים חזרה!
     
  • עכשיו אני לבד באמת

    These wounds won't seem to heal
    This pain is just too real
    There's just too much that time can not erase

    When you cried I'd wipe away all of your tears
    When you scream I'd fight away all of your fears
    And I held your hand through all of these years
    But you still have all of me

    I've tried so hard to tell myself that you're gone
    But do you're still with me
    I've been alone all along
  • גיל ירימי

    נועה רציתי לספר לך משהו.
    לפני שהכרתי אותך קניתי קמע שמסמל אושר ועושר.
    זמן קצר לאחר מכן הכרתי אותך וזה עבד הייתי הכי מאושר בעולם, אומנם לא היה לי עושר אבל האושר שהיה לי איתך פיצה על הכל ואז בוקר אחד נלקחת ממני.
    יום אחרי בהלוויה שלך כשראיתי מה קורה שם ואמרתי שאני רוצה שאם את הולכת ממני למקום אחר לפחות שתיהי מאושרת.
    ולכן הורדתי מעל עצמי את הקמע והנחתי אותו עליך בקבר.
    עבר קצת זמן והחלטתי שאני רוצה עוד פעם את אותו הקמע
    אז ניגשתי לאותה החנות כדי לקנות את הקמע אבל כבר לא היה להם ובמשך כמה חודשים אני מחפש כזה קמע עד שאתמול הייתי בתל אביב בסנטר וחיפשתי חנות כלשהי וכשאני הולך אני רואה חנות קטנה לא קשורה לשום דבר שמוכרים בה מלאכים,טרולים,וכל מה שקשור למיסטיקה רק שהחנות מעוצבת ממש מדהים אז נכנסתי פנימה וראיתי שיש להם קמעות , שאלתי את המוכרת אם יש לה את קמע השמש ועד שהיא ענתה התפללתי בלב חזק חזק שיש לה את זה .
    היא התחילה לחפש ובסוף היא מצאה אחרי שענדתי אותו הרגשתי פי 1000 יותר טוב והמוכרת אמרה לי שיש פה איזה סגירת מעגל אבל אני יודע שעכשיו משהו מאוד חזק מחבר אותנו יחד.
    אחרי שחזרתי הביתה היה פיגוע בתל אביב.
    ומה שיש לי להגיד זה נועלה אני אוהב אותך בכל גופי ונישמתי ואנחנו ניפגש למעלה כשהזמן יהיה נכון אז forever love שלך החבר גיל ירימי
  • שרון

    הנה בוקר כיביתי את הנר... אני שומעת את השיר הזה ברקע, וקוראת. עליך נועה, שלא הכרתי, שהיתה לידי, (אני מכפר סבא) ולא הכרתי. מסתכלת בתמונות ולא מאמינה לקלות הבלתי נסבלת של הקיום. קם אדם בבוקר ומחליט לירות, נקלעת לשם נערה מקסימה, מלאה חיות ותוכניות ועתידה פרוס לפניה, וכדור מתכת קטנטן, קוטע הכל. איך, איך אפשר להבין את זה ולקבל את זה? 
    כל כך הרבה צער.
    מאחלת לך, שם במרומים, שקט ושלווה. 
    תישארי בליבי תמיד.
    שרון
  • אני אבודה

    נועהל'ה האתר שלך מנציח אותך כמו שאומרים בצורה מדהימה אבל אצלי את כבר לנצח מהיום שראיתי אותך.
    נועה באתר שלך יש משהו מזעזע יש ניגוד לא נורמלי יש קטגורייה אחת שלך שאת חייה וצוחקת ועושה שטויות ואת נראית שם כל כך חייה מתוקה ואז הקטגורייה השנייה זה מכתביי פרידה מכולם..............או בקטגורייה שעשו לך לתמונות את שם עם התמונות המדהימות שלך אבל הצד השני זה תמונות של האנדרטה שלך.
    למה יש לך אנדרטה?
    למה יש לך אתר?
    למה יש לך מצבה?
    למה יש לך קבר?
    למה את לא יכולה פשוט לשבת איתי פה ולצחוק ולחייך ולבכות ולהתרגש ושלמוח ולצעוק למה את לא יכולה רק להיות פה?
    למה יש כאלו ניגודים קשים?????????????
  • עכשיו את מלאך באמת

    מפתח המרחק, פתח לי שער
    של געגועים,
    והפחד השואל בי האם את שלי
    אל תעזביני
    את המלאך שלי.

    לפעמים אני לא מבין אותך 
    את עוברת שינוי
    לפעמים אני ברוח 
    לא להיות תלוי
    אבל חוזר אלייך
    את המלאך שלי.

    אני נוודת זרוק שהתאהב לו בנסיכה
    בין כל היפות האלו 
    את היית שונה.

    אני שלך לנצח את המלאך שלי
    אני שלך לנצח את המלאך שלי.

    את המלאך הכי יפה ומדהים ומושלם שיש עכשיו בשמיים ובמשיים יש את ההכי יפים כך שאת צריכה להיות משהו מיוחד כדאי לעבור את כולם ואת יותר ממיוחד את משהו שאי אפשר לתאר את יופיו במילים כי מילים לא משתוות ליופיך.
    את מלאך בשמיים ואני באמת נווד זרוק שהתאהב לו בנסיכה רק חבל שאין לו למי לחזור כמו שהשיר אומר אבל בכל זאת מתוקה אני מקדיש לך אותו באין סוף אהבה אז מלאכית יפה שלי תשמרי עליי ועל כולנו ואני מקווה שיש שם איפה שאת נמצאת מלאכים טובים שיישמרו עלייך ושטוב לך כי זה אולי ינחם אותי מעט!
  • סתם שאלונת

    נועה יש שאלה שחוזרת על עצמה במוחי אלפיי עפמים האם השיפטו של אלוהים נכון או לא אם הוא קיים בכלל?
    את יועדת מה הכוונה האם השיפוט היה נכון תראי הוא לקח אותך למעלה את מלאך עכשיו והייתי גם לפניי זה והוא לקח עוד מיליונייי טובים ומלאכים שהיו ועדיין האם הוא צודק האם הוא לקח אותך כדאי שלמעלה לא תוכלי להיפגע אבל אז משתלט עליי הצד האגואיסטי שרוצה אותך פה ואומר שלמעלה יש מספיק טובים ופחות אחת לא הכי ישנה אז למה הוא לקח אותך למה הוא לא השאיר אותך פה שתעשי פה טוב לאנשים?
    למעלה יש כל כך הרבה טוב כל כך הרבה טובים כולם מושלמים כי הוא בוחר אותם אחד אחד בוחן אותם לפניי זה מכל הבחינות ואז הוא הוא או היא יתיאמו לעולם שלי הוא עושה סלקצייה ורק המושלמים ההכי ההכי טובים הולכים?
    אבל למה אי אפשר להשאיר טיפת מושלמות לעולם הזה שמלא ברוןע ובצע ופשע ופיגועים ומוות יש לו כל כך הרבה אז למה דווקא אותך?
    למה נועה?
    אם את יכולה תשאלי אותו את השאלות האלו בשבילי כי אני חייבת לדעת ותבואי אליי בחלום כמו כל לילה ותספרי לי את התשובה אני מחכה לך מתוקתי!
  • אי שליטה בעצמי

    נועה אני כבר לא יודעת איך להביע את הכאב לשי המ לעשות שזה טיפה יפסיק נאי כבר לא יודעת באמת!
    אני לא מסוגלת כבר להסתכל על התמונות שלך כי אני מתחילה להתבלב ולא לקלוט שאת שוכבת ושהאדמה באמת מכסה אותך את הפנים היפות את הבגדים את הגוף שלך זה כל כך לא מציאותי לא הגיוני תעזרי לקבל את העובדה הזאתי איך שהו כי התמונות שלך הורגות אותי אני לא מסוגלת כבר להסתכל בהן מרוב כאב כי אני מתחילה לא להבין האם את הרזה היפה החתיכה שלי באמת שוכבת שם למה???????

    די נועה אני כבר לא יכולה ככה את חייבת לזחור אני לא יודעת המ להגיד ואיזה מילים מתאימות כי אני כבר לא יודעת איך להביע את הכאב שלי ומה לעשות כדאי שהוא יפסיק נאי מנסה להוציא אותך מהראש כי זה כבר לא אנושי הכאב וזה לא הולך נועהל'ה את נכנסת בי חזק כל כך........

    כשאני חושבת על זה אם הייתי יודעת שאת תמותי והיו אומרים יל שאני יכולה לא להכיר אותך הייתי מעדיפה עדיין להכיר אותך ולהמשיך לסבול את הכאב הזה כי כשהוא משתווה לאושר שהיה איתך הוא כלום!!!!!!!!

    אבל עכשיו אין איתך אושר והוא כואב וכואב כל כך והתמונות שלך פשוט לא נורמליות את משולמת שם עם החיוך שלך ואני לא קולטת ולא מסוגלת לחשוב שוב ושוב על ההלוויה בה נכנסת לאדמ וזהו ואדמהנפלה עלייך מה קורה כאן???????????????

    כל יום אני מבינה שאני בסיוט יותר ויותר גדול מהיום הקודם את לא מבינה שאת חייבת לחזור.!

    את פשוט חייבת ראיתי אתמול באפי תעונה את העונה החדשה והיא חזרה לחיים בפרק למה אותך אי אפשר להחזיר לחיים למה הז רק בסרטים למה את לא יכולה לקוןם כמו שאת ולבוא לתת לי חיבוק למה נועהל'ה שלי למהההההההההההה?
    תעזרי לי בבקשה נועה בבקשה בואי כבר!
  • קצת לספר לך

    נועל'ה שלי היום יש לי יום ממש עצוב , הוא יום שמחזיר אותי אחורה בזמן ליום הכי כואב השיה לי בחיים ליום בו נהרגת לי מתוקה. היום הזה עצוב לי כי חייל בן 19 נהרג במוות כל כך מיותר כמו ששלך היה מיותר ומאבטח בן 23 ונועה הוא הגן בכפר סבא נועה זה כל כך עצוב לי רק המחשבה שאני יועדת המ הם עומדים לעבור מה המשפחות מה החברים מה הדודים עומדים לעבור לכל החיים עכשיו . נועה את למעלה עכשיו אני מבקשת ממך תעשי את כל המאמצים שלך לשמור עלינו ועל כל מי שטוב בארצנו כי אנחנו צריכים את זה ולא סתם וויתרנו עלייך שתלכי למעלה וויתרנו עם הכאב הכי גדול שקיים והיום הזה כל כך עצוב לי כי אני מרגישה כאילו זה אותו יום בו נהרגת זה נורא נועה נועה יד בואי כבר אני לא מאמינה שאני יושבת מול אתר אינטרנט וכותבת לך מכתב ועוד מכתב ואת בכלל לא בטוח קוראת או יודעת ואני עדיין חייה בתקווה שאת למעלה כמו לווין יכולה לחדור קרוב קרוב להכל להסתכל להתבונן ולקרוא ובעיקר לשמור והכי חשוב תשמרי על עצמך איפה שלא תהיי מתוקה שלי ואני יודעת שאת קיימת איפה שהו ואני אדע איפה כשאני אמות גם עד אז תשמרי על עצמך טוב טוב בונבונית אוהבת אותך כל כך..................!!!!!!!1
  • חוסר שפיות

    נועה הסתכלתי כרגע בתמונות שלך שאת עומדת כוסית כמו תמיד עם בגדים מדהימים ובחנתי כל פרט ופרט התעמקתי בכל סנטימטר בתמונה ושפוט נכנסתי למציאות שבילבלה אותי האת את חייה פתאום כי נועה נראית כל כך חייה ואז נזכרתי בהלוויה וחזרתי למציאות אויי איך שחזרתי בשניות נכנסתי חזרה לענן השחור שהייתי בו .
    המוות שלך די נועה ממתיי בכלל אומרים עלייך המוות שלך נועה התמונה מהגדנ"ע שברה אותי נועה המוות שלך כל כך אבסורדי שאין לי מילים לתאר כמה חסר שפיות והיגיון הוא.

    כשהמציאות מתבלבלת לי עם האשלייה החלומית זה נחמד כי פתאום אני בטוחה שאת חייה ושאני אראה אותך ואז כשזה חוזר זה כל פעם מחדש לראות אותך בהלוויה בפעם האחרונה בחיים יורדת לך לאדמה ולשמוע את הצרחות ופשוט לעמוד שם נועה ולא להפסיק לבכות ולצעוק לא למה אתם מורידים אותה זה החזיר לי את המציאות הקשה ואני כל כך רוצה שתחזרי ויודעת שזה כל כך לא הגיוני אבל נועה אני אוהבת אותך וזה חוסר שפיות מה שעשו לנו נועל'ה רק תחזרי ותהיי איתי נועה אני חולה עלייך!
  • הפייה הקטנה

    אומרים שבלילה בין חצות לחצות עוברת פייה קטנה ויפה שכזאת, היא אוחזת לה עט ופנקס ובו היא רושמת ומספרת לו על כל מה שהיא חולמת, היא בוכה הפייה הקטנה בדמעות יהלום כי כל מה שהיא רואה נראה לה איום ונורא, היא רואה רוע ובצע רשע ועצבות היא רואה כאב כולם איבדו שפיות
    היא נושאת בתיקה מלאכים קטנים שרק התחילו לחיות
    היא מביאה אותם לאלוהים שבשמיים ועינייה מאשימות
    איך אפשר להרוג כזה טוהר יצור תמים ואוהב? איך אפשר לגרום לאנשים פה כזה סבל וכאב? אלויהם מסתכל בה ומחייך כשעינייו עצובות בוחן את כל שבריי האכזבות וחלקיקיי האהבות, אפילו הוא מושך בכתפיו כאילו לא יודע כבר מה לעשות ואומר העולם שיצר לעצמו שם למעלה נאה הרבה יותר טוב כי שם למעלה יש את צדיקיי העולם את יפיי הנפש האמיתיים את כל הילדים. ואלוהים יודע שאמא אוהבת את נועה אבל אלוהים היה חייב כי ככה הוא אמר לפייה הקטנה ומאז הפייה הקטנה ממשיכה בעבודתה ונועהל'ה למעלה שומרת שתיקה.
  • שיר

    פרח עף
    פרח שפרח
    פרח שנקטף
    פרח שהלך

    שמש שזרחה
    שמש שחיממה
    שמש שזעקה
    שמש בוכה
    שמש שקעה

    ירח עולה
    ירח מאיר
    ירח צונח

    מעל העיר 
    ילדה נקטפה
    ירח עלה והחוויר
    שמש שזורחת, מאירה
    אך אותה לא תעיר
    והעיר? לא אותה עיר...
    -or-
  • מתגעגעת אלייך, נועית

    אוהבת אותך בכל מאודי
  • לילדה שעשויה מסוכר

    ילדה סוכר
    את הלכת ואני נשאר
    בלעדייך אין לי שום דבר
    ילדה סוכר
    את הלכת ואני נשאר
    רק אתך הייתי מאושר
    מחכה שתחזרי אלי

    את לא כאן והכל נראה אחרת
    לא כאן והזמן לא עובר
    את לא כאן ולא חוזרת
    אבל אני פה ואני זוכר
    מבטיח לחכות לך עד סוף העולם
    לאן שלא תלכי גם הלב שלי שם
    כשמגיע הלילה אני ער לא נרדם
    בנשמה שלי קר גם כשבחוץ חם
    והם אומרים לי שזה לא כדאי
    ושואלים אותי עד מתי?
    ומסבירים לי שחבל עלי
    כי יש עוד את כל החיים לפני

    ילדה סוכר...

    תני לי סימן כי אני מת, מתגעגע
    החיים תפסו אותי לא מוכן
    וכבר מזמן הבנתי כמה זה קורע
    נשאר לא מכוון, אני נשאר לא מוגן
    רוצה לדעת ולא להאמין
    אני רוצה להרגיש ולא להבין
    כל הדרכים מובילות אותי אלייך
    אחרי שנים שחיפשתי אחרייך
    ועכשיו אני הולך לישון לבד
    בורח מהחושך, מתהפך מצד לצד
    הולך לאיבוד כשאנחנו כל אחד לחוד
    אנחנו כל אחד לחוד.

    אני לא חבר שלה אבל היא הייתה כמו אחות בשבילי
    ילדה סוכר ורודה ומדהימה תחזרי כבר בבקשה.......!!!
  • בואי הביתה כבר

    נועהל'ה אני מקווה שעשית שם עם המלאכים סדר פסח יפה כזה ושקראתם את האגדה ואני בטוחה שלך נתנו לקרוא את החכם בכל זאת כל אחד ומה שמתאים לו.
    נועה'לה אני על סף יאוש דיי עם זה לא נמאס מיצאנו כבר את הקטע תחזרי זהו זה אמור להגימר זה לא ייתכן שאת אף פעם לא תחזרי זה לא נורמלי זה לא שפוי.
    נועהל'ה למה יש כל כך הרבה אי אשפיות בעולם?
    למה היו צריכים להכניס גם אותך את ההכי שפוייה ומתוקה וחיננית ומצחיקה ושמחה למעגל האי שפיות הזה.
    למה הם הכניסו אותך לשם ולא החיזרו אותך?
    למה מישהו שהוא בכלל לא מישהו בעייני הוא אפילו לא חלאה הוא מפלצת ויותר נורא יכול לחשוב שהוא יכול לקחת את החוק בידיים ולקחת למישהו חיים ויחד עם החיים האלה לקחת חיים של עוד אלפים שאהבו אותך?
    למה? מה ההיגיון בזה שמישהו יכול לעשות את הז?
    איפה הצדק בזה למי איכפת כבר מצדק רק בואי כבר....
    בואי הבייתה שלך שאני אוכל ללכת איתך הבייתה שאני אוכל לשבת איתך בבית קפה שאנייוכל לעשן איתך סיגרייה נרגילה שנוכל לבחור שעות מה ללבוש למסיבה בואי כבר נועהל'ה שלי בואי זה לא נורמלי.
    למה, למה,למה נועה'לה למה??????

    אני כל כך אוהבת אותך כל שנייה עוברת כמו דקה וכל דקה עוברת כמו יממה וכל יממה כמו שנה וכל שנה כמו עשור כשאת לא פה כשאת לי איתי כאשת לא צוחקת יותר ......

    הצחוק שלך היה הצליל הכי יפה שהיה קיים עליי הדמות הצחוק התינוקי הזה המתוקי הקול הרך שלך נועהל'ה בואי.
    בואי תהיי מדריכת חי"ר כמו שחלמת בואי תלבשי מדים בואי רק בואי בואי נטוס לטיול גדול כמ שאמרנו אחריי הצבא רק בואי את העולם אני אתן לך את החיים שלי הייתי מחליפה עם שלך רק כדאי שאת תהיי זאתי שחייה רק בואי.

    בואי ילדה בואי תפסיקי לשחר במשחק הזה כי מחכים לך
    בואי ומהר .....................אנשים פה מיואשים בלעדייך בואי הבייתה נועל'ה!!!!1111
  • שנה

    העברתי שנה בלעדייך. סחבתי אותה יום יום. כל בוקר התעוררתי עם המחשבות עליך. כל לילה נרדמתי איתן. כל יום בוכה עליך. עלי. עלינו. כל יום מנסה להבין מה קרה לי לפני שנה. כל יום לא מאמינה שהצלחתי לשרוד עוד יום בלי טלפון ממך. כל יום משכנעת את עצמי שעוד קצת וזה נגמר. כל יום מאמינה פחות ופחות באלוהים. כל יום מדברת אליך. כל יום מצפה למענה. כל יום לא מקבלת אותו. כל יום אני תוהה איך אני יעביר את היום הבא ואף פעם אני לא באמת יודעת.
  • מתגעגעת נורא

    "התשמע קולי........."
    תחזרי הבייתה ילדה...................
  • :(

    תמיד עם תסרוקת יפה ואיזה צבע משוגע בשיער, הגבות תמיד מושלמות והבגדים חייבים להיות הכי יפים....
    הפנים הכי יפות והקול הכי רך הכי תינוקי ומתוקי שיש
    חתיכה כל כך עך חיוך של מלאך עם אופי של פייה שמכשפת את כולם וגורמת להם לאושר ואם דאגנות של מלאך תמיד לשמור עלינו שחלילה לא ניפגע..........
    אויי נועה זה רק קמצוץ מהדברים שיש בך שמעתי עכשיו את השיר נוהע של הים של יזהר אשדות ואין שנייה שאני לא חושבת עלייך .
    והנה שוב פעם הגיע פסח והוא לא איתך........אויי מושלמת אני כל כך מתגעגעת אין לך משוג בעצם יש לך גם את.......

    נועה יש לך אנדרטה ויש לך אתר ויש לך מצבה וזה לא נורמלי כי למה איפה את מתי את חוזרת למה צריכה להיות לך מצבה ואנדרטה נועהל'ה בואי כבר את מושלמת את המודל לחיקוי שלי ואת תישארי מושלמת צעירה לנצח יפה לנצח .....

    נוה אני אוהבת אותך...............את כל מה שאני חושבת עליו ויש לי עכשיו חבר שלא הכיר אותך ואמרתי לו עלייך וסיפרתי לו עלייך ואני לא מפסיקה כשאני מדברת עלייך אבל תמיד יש חיוך כי ככה את פייה שעושה אושר לאחרים...........
    וואי נועה את כל כך נערת החיים את לגמרה את היית הכי שמחה ומצחיקה שיש איפה לאן הכל נעם נועה בואי כבר הבייתה!
  • אנה

    למשפחתה של נועה
    כל כך שמחתי כשנודע לי שיש אתר הנצחה לנועה מכיוון שמאז מותה היא שוכנת בליבי ורציתי באופן כלשהו לכתוב לכם. אני מוצאת עצמי חושבת רבות עליה ועל רגעיה האחרונים. מכל מה שאני יודעת מצטיירת עלמת חמודות לכל הדעות וכל פיסת מידע שנוספת אודותיה מחזקת בי את ההרגשה שהיתה נערה מיוחדת במינה. אין ניחומים למשפחתה אולם אולי במשהו קטן אפשר לחזק אתכם. אני את נועה אזכור תמיד.
  • הדס ויספלנר

    אני כן הכרתי את נועה, היא היתה בת דודה שלי, חברה ואני כל ךכ אוהבת אותה!! אני לא מקבלת את העובדה שנועה שלי ככה סתם מתה אני עדיין חושבת שאני אבוא לדודים שלי, אעלה לחדר שלה והיא תהיה שם עם החיוך המקסים שלה והזרועות הפתוחות שמוכנות לחבק אותי חזק חזק אחרי כל כך הרבה זמן שלא חיבקו אותי, מאז שאני זוכרת את עצמי רציתי להיות כמו נועה בידיוק היא היתה המודל שלי, היא היתה מושלמת בשבילי, כל כך יפה ,נחמדה, עדינה, חמודה,מתוקה ואמיתי....אבל עכשיו שום דבר לא נראה אמיתי בשבילי, הכל זכרונות וחלום בלהות שבחיים לא יגמר וזה כל ךכ כואב שאף אחד לא יוכל לגלות.
    רק המחשבה שהיתי אצלך ביום שבת אחד בהיר הייתי אצלך בחדר וחיכיתי לך שאני יוכל להראות לך את העגיל שעשיתי בטבור רק בגללך, בגלל שגם לך היה אבל שהגעת לא היית לבד ולא רציתי להפריע לכם אז ירדתי למטה, אבל את אמרת לי להישאר ואני כמו סתומה אמרתי "לא" וחשבתי שאני אבוא אליך יום שבת הבא ואני יוכל לספר לך על האהבה החדשה שלי ועל העגיל שלי וביום ראשון הארור הזה זה קרה וששמעתי הרגשתי ריקנות, לא ידעתי איך להתמודד עם זה, הלכתי לחדר ובכיתי ולא יצאתי משם, אפילו להורים שלך לא הלכתי, אמא שלי הלכה לבד ואני נשארתי לבד עם הבכי שלי, חברים התקשרו אבל הם לא עזרו והם עדיין לא עוזרים, שום דבר לא עוזר ולא יעזור!
    אוהבת אותך לנצח הדס
  • בר מדמון

    מה אפשר להגיד על ילדה שכזו.
    אישית כל פעם שהיא הסתכלה עלי היא חייכה תמיד אהבה את כולם וכל הנחמות בעולם לא יחזירו את נועה לחיים .
    כנראה אלוהים רצה שהיא תאהב אותו מקרוב כמו שהיא אהבה אותנו אז הוא לקח אותה מבלי שום הסברים אבל מי שקורא את זה ידע שאלוהים אוהב מלאכים לכן הוא לקח את נועה .
    חבל שהוא לא השאיר אותה פה איתנו כי חסרה לי אישית מאוד החיוך שלה לא יראה לאף אחד עוד הרבה שנים כי חיוך כזה יש רק לנועה 
    ת.נ.צ.ב.ה נועה תישמרי עלינו מלמעלה מתגעגע מאוד.
    בר מדמון
  • ורד ירימי

    שלום. לא הכרתי אישית את נועה , אך הכרתי את אבא שלה איש כה נפלא ומקסים,הכרתי אותו כי גם אני נפגעת טרור כמעט אותו המקרה כמו המקרה של נועה . גם בי ירו מחבלים בדיוק שחזרתי מהביהס ,אני רושמת את זה וצמרמורות עוברות בי ודמעה זולגת על לחיי,
    שנפגשתי עם אבא שלה והוא סיפר לי את הסיפור ישר הזדהתי אולי כי זה קרה גם לי . רק שאני נצלתי אני חושבת שזהו ההבדל היחידי והכל כך משמועותי
    אני כל כך מצתערת אין שום דבר שיוכל להחזיר את הגלגל אחורה אני רק יכולה לקוות לדבר אחד ,שפרח נקטף מהעולם סתם כך בלי סיבה , צריך לפקוח את העיניים מרצח הדמים חייב להיפסק. באותה נימה אני רוצה להוסיף משהו אישי לאביה דק טל . באמת ובתמים שהנני מבינה את כאבך ולכן היה לי קשה לבוא לחוות סוסים שקרויה על שמה כי זה הזכיר לי את היום השחור שלי . אתה האב הכי טוב שהכרתי הנך מקדיש את כל חייך כעת להנציח את זכרה . הייה חזק אני איתך . אוהבת חושבת וכואבת .
  • איילת מורג

    נועה 
    אני באה לכתוב פה ואין לי מושג מה...
    גם שנה אחרי זה זה עדיין קשה. ועדיין לא הצלחתי להפסיק לבכות באזכרה. ועדיין קשה להאמין. ועדיין לא מוכנים לעכל את זה. אני לא חושבת שאף פעם נוכל.
    אני לא מאמינה שאני לא אראה עוד אותך את הילדה המשגעת שהמציאה לי את הכינוי הנחמד שתפס כל כך טוב. אני לא מאמינה לכלום. אני לא מאמינה שאת נרצחת ככה סתם ליד הבית שלי. אני לא מצליחה עדיין לקלוט שאני לא אראה אותך יותר.
    ילדה משגעת שכמוך לא יוצא הרבה פעמים להכיר ואפילו שלא היינו כאלה חברות קרובות אני אהבתי אותך כל כך. מכיתה א ועד הסוף... 
    אם היו נותנים לי הזדמנות לא להכיר אותך בשביל לא לסבול את הכאב הנוראי עכשיו בחיים לא הייתי מסכימה...
    כי כזה כאב שווה לכל אחד בעולם להרגיש כדי להכיר ילדה מדהימה כמוך.
    אני אתגעגע אלייך לעד.
    איילש
  • איפה את?

    די לא נמאס לך עם המשחק מחבואים המטופש הזה את לא רואה את האור הזה שמהבהב לך שמאוחר כבר וצריך לחזור נגמר החיים כבר לא משחק בואי כבר , נועה בואי כבר את לא מבינה בואיייייייייייייייי נועה דייייייייייייייייייי בואי תזחרי אני אעשה הכל רק תזחרי שמישהו יגיד לי שיש אפשרות שתחזרי .
    תני צעקה ותגידי לי מחר אני פה מחר אני רואה אותך פשוט דייי עם זה את לא קולטת בואי כברררררררררררר אוףףף בואייייייי אני משתגעת עוד שנייה
  • עכשיו אני יודעת

    עכשיו אני יודעת שאת עם אלוהים... תודה לו...
  • קרן

    השמיים נראו כל כך קודרים
    ביום אביב אחד הכל ניגמר
    אספתי זיכרונות יפים
    מהחיוך שלך
    מן המבט עם העיניים הבורקות

    רציתי רק עוד יום אחד לעוף עד השמיים
    רציתי עוד דקה אחת, קדה אחת או שתיים
    הו, מה היה, הו, מה יהיה
    אם את היית נשארת פה
    עוד יום.

    פעם מישהוה שר לו שיר
    אמר: "גן עדן הוא מקום קרוב"
    דבר לי זה אותך מזכיר 
    אומר לי שאת במקום בו טוב
    כי אור היה בך
    וגם אהבה
    ושימחה הייתה בך
    נועה

    הו, מה היה , הו, מה יהיה?
    אם את היית נשארת פה עוד יום...

    נועה, לא הספקנו לומר הרבה והזמן אזל... את בלבי לנצח...
    אוהבת. קרן. 
  • נועה

    אני ממש במקרה הגעתי לכאן... נורא שעמם לי אז סתם רשמתי "נועה" בחיפוש ומצאתי את האתר הזה
    אני חייבת לצין שזה אחד האתרים היותר מרגשים שגלשתי בהם.
    אני לא הכרתי את נועה אבל מהמכתבים של החברים הבנתי כמה היא מדהימה ואני יכולה להגיד שאני מתגעגעת אליה..
    אתר מדהים! באמת!
  • ברק וייס

    געגועים הרגים אותי ואני ממש זוכר את כול מה שהיה ביננו 
    והכי קשה זה היה לישמוע וליראות הכול בגלצ אני אחשב משרט שם ואני ממש לא יכולתי להמשיך עד היום אני סובל 
  • נטלי

    אני נורא מיצטערת ואני לא מפסיקה ליבכות ואני רואה אנשים גדלים וגדלים ויש בעולם רעים שחייבים להרוג זהו המצב ונורא קשה לי אם זה הלוואי שההיתי יכולה לשנות את העבר וליגרום לנעה לחזור . אני מאוד מיצטערת ומישתתפת בצערכם
  • מתגעגעת כל כך

    יפה שלי את כל כך לא מתקשרת לי למוות הזה שאני לא קולטת עדיין כאילו נועה דיי תספיקי נגמר המחבואים בואי כבר הבייתה.
  • יפה שלי

    נועה כרגע נזכרתי שמישהו פעם שאל אותי שאלה,
    הוא שאל אותי אם הייתה לי את האפשרות לדבר עם מישהו, כל מישהו שאני רוצה גם כאלו שאין בי את האפשרות לדבר איתם, במי הייתי בוחרת?
    בזמנו עניתי שאני אבחר לעשות שיחה קטנה עם אלויהם לשאול אותו כמה שאלות שלא ברורות לי כל כך התשובות, הריי הוא כל יכול הוא ,הוא יודע הכל, הוא החזק, יש לו את כל התשובות.
    עכשיו נזכרתי בשאלה הזאתי ולא הייתי בוחרת עכשיו את אלוהים הייתי בוחרת אותך כדאי להגיד לך כמה שאני אוהבת אותך, כדאי לומר לך שאת לא יכולה ללכת שאת חייבת להילחם כי כשאת הולכת איתך הולכים הרבה.
    נועה הייתי בוחרת אותך ולא את אלוהים כי כבר הפסקתי להאמין באלוהים, את האלוהים שלי לא הוא , כשאני מחפשת תשובה אני מתפללת שתיכנסי לי לחלום ותגידי לי אותה כי אני כבר לא מצפה מאלוהים לשום תשובה אני כבר לא חשובת שהוא קיים,ואם הוא קיים אני כל כך שונאת אותו שאני לא מסוגלת לתאר במילים כמה........
    כי אם הוא קיים איך הוא יכול להיסתכל להורים שלך ולאחים שלך בעיניים אם הוא קיים? הוא לא קיים והוא לא יכול!

    נועה אז תדעי שבשבילי את יותר מאלוהים כי אלוהים לא קיים לדעתי!
  • לנועה באהבה

    נועה מה כבר אפשר להגיד
    אני נכנסת לאתר הזה כי יש תמונה שלך שאני כל כך אוהבת.
    נועה אני כל הזמן הולכת עם תמונה שלך בארנק שלי וכל היום מסתכלת ,
    נועה אני בקושי מצליחה להמשיך וכשאני מסתכלת על החיוך נצח שלך וניזכרת בצחוק המתוק הזה, ובקול התינוקי החמוד הזה אני פשוט לא מצליחה להבין אם איי פעם הבית שלך יחזור להיות הבית שהיה? כי הוא לא וכל כך כואב שם האווירה בו עצובה ושקט וקר כזה בלעדייך.
    נועה אני עוברת ליד הבית שלך ורואה את קיר המלאכים היפה שלך וכזה מה זה החדר של נועה והנרגילה וכזה מתה להיכנס לשבת איתך ולדבר עלהכל ולספר לך על הכל ונועה את לא שם.
    נוהע אני לא היחידה שקשה לה כל כך נועה כולם לא חזרו לעצמם מאז............גם הידים לא רק אני לא רק בנות
    נוהע את נגעת וניכנסת לליבם של כולם.
    אף אחד אבל אף אחד לא חזר לעצמו מאז.
    אני ממש לא ואני לא בטוחה שאני גם אחוזר כי החיוך נצח שלך כל פעם מחדש שובר אותי.
    אויי נועל'ה שלי מה אני אמורה לעשות? איך אני אמורה להפסיק תכאב?
    נועה ממתי בכלל את גורמת כאב תמיד גרמת צחוק ואושר 
    ועכשיו זה כאב אבל אני לא מאשימה אותך אלא מישהו אחר מישהו שאני אפילו לא קוראת לו מישהו כי הוא לא בן אדם או כל דבר נשוי או לא אנושי הוא משהו שאני לא יכולה לתאר את שינאתי אליו.
    את לא יועדת כמה מכתבים שלחתי לך לשמים באמת , יש לי את השיטה משלי אני יושבת וכותבת לך דפים על דפים ומכניסים לי בחנות לבלון הליום ואני שולחת לך פעמיים בחודש אני שולחת לך בלון עם מכתב בתקווה שזה יגיע אלייך לאן שהו ושתקראי כי לא יכולתי לחשוב על דרך אחרת
    נועה בשבילי את קיימת בכל המובנים את קיימת יל בכל מקום בכל דבר בכל שנייה
    נועה אני אוהבת אותך , איך תסבירי לי שאני לא אראה אותך שוב?
    נועה תחזרי למה הלכת ? למה?
    נועה אני כל כך מתגעגעת אני לא יכולה שלא לבכות ובחיים לא הייתי בוכה כשהייתי מדברת עלייך כי זה נועה נועה עם הצחוק נועה עם החיוך עם החיים הכי כיפים
    אז מה קרה עכשיו אה אורבך?
    לאן נעלמת למה?
     
  • אוהבת אותך

    "אל נא תבכי
    דמעה שלך עולם שוברת
    גלי הים יידמו רק מצל בכייך
    לא ידלקו הכוכבים שאת שותקת
    גם השמיים לא יאירו בלכתך"

    אני מתגעגעת בטירוף נועל'ה.......
  • כעס מתוך געגוע

    מתוקונת.........
    את קולטת בכלל כמה זמן כבר עבר? את קולטת שעבר יותר מ 365 יום בלעדייך.
    את יודעת מה זה טבלת יאוש זה טבלה שאתה מוחק בה כל יום אז עשיתי כזאתי טבלה וחשבתי שכשהיא תיסתיים איכשהו את תחזרי כי זה כזה הנה אפילו הטבלת יאוש שלי כבר הסתיימה אבל נועה טעיתי ולא חזרת.
    ולא תחזרי , הדרך היחידה זה שאני אבוא אלייך את קולטת איזה אבסורדי המוות שלך, את קולטת שאת כל כך לא מתחברת לבלאגן הזה כאילו מה לעזעזל ? למה נועה שוכבת בקבר? מה כאילו מה פתאום נועה מתה לא מתחבר להיגיון ולכל דבר אנשוי , כאילו נועה הילדה שמסמלת את החיים מתה למה נראה לך אלוהים אה? למה אלוהים? מי לעזעזל אמר שאתה קיים בכלל? אלוהים אם אתה קיים אני חייב להגיד לך רק משהו אחד וזה שאני שונא אותך !
  • חולה עלייך ממי

    ועה אהובתי כשאני חושב עלייך עולה בי חיוך והעיניים שלי קורנות ואחריי שנייה יורדת לי דמעה ואז זה לא ניפסק.

    אלוהים כבר לא קיים לדעתי רק מלאכים ואת מלאך המלאך הכי יפה שיש אז תישמרי על עצמך איפה שלא תהיי
    אין סוף אהבה ממני!
  • מלאכים בוכים בשמיים

    לדה מה שלומך? 
    את יכולה לספר לי קצת על המקום החדש שלך?
    תספרי לי כבר פגשת חתיכים?
    נועה ילדה נועה בקשה תבואי לי בחלומות יותר ותיגעי בי בלילה ותעבירי לי מסרים שאת בסדר כי נועה ילדה אני כבר לא יכול .
    אני לא יכול ילדה , ילדה אני מתגעגע כל כך אני כל כך מעריך אז זה שהיה לי תכבוד להיות נאהב על ידך .
    אני כל כך לא קולט בכלל שאת שוכבת מתחת לאבן הענקית הזאתי שמכסה אותך . לפעמים אני הולך לקבר שלך רק כדאי שזה יזכיר לי וייזרוק אותי למציאות חזרה שאת לא כאן אחת אני מיתשגע ומתחיל להזות בלילה שאת פה .
    הקבר שלך הוא מצבה שלפעמים אני לא יודע מה אני מחפש שם ואזאני מבין אני בא אלייך לשקט ויושב ומספר.
    נועה פעם שעברה ישבתי לפחות שעתיים וחצי לבד ודיברתי איתך וצחקתי איתך אפילו שמעתי בלב שלי מה התשובות שלך ומה את אומרת ומה את חושבת, העיניים שלך גם זהרו מאושר כאילו שנהנת שלא שכחתי אבל תדעי שאני יישכח לעולם.
    נועה מתוקה ידידתי הטובה אני מתגעגע בטירוף אין סופי ומת כבר למות לבוא ולראות אותך.
    אז נועה פייה יפה שלי את מדהימה אני אתראה איתך כשאני אמות 
    אבל עד אז אני חולה עלייך בטירוף ומת לראות אותך.......

    "מלאכים בוכים בשמיים, והגשם שוב יורד
    בוא נעצום עיניים ולעולם לא ניפרד"

    אני לא מלאך בשמיים אבל את כן ואני בוכה ואני בטוח שגם את והחלום שלי זה לעצמום עיניים ולדעת שלעולם לא ניפרד!!
  • על סף שיגעון

    את יודעת מלאך שלי נכנסתי לאתר כבר הרבה פעמים והיום זה ה 19/3/03 שנה ויומיים בדיוק בלעדייך. היום משום סיבה לא מוגדרת זה היה היום היחיד שבאמת יכולתי לשבת ולחשוב מה אפשר לכתוב עלייך כי יש כל כך הרבה שכל הניירות שבעולם לא יספיקו לי ואני נישבעת לך נועה שאני לא ידעתי בגלל זה לא כתבתי אז אני מצטערת, אבל נועה עכשיו יש לי כמה דברים להגיד לך שאני כבר לא מסוגלת לשמור ואולי איכשהו את רואה את זה מלמעלה וקוראת כי אם כן תדעי שזה נכון ושאת חייבת לחזור כדאי שזה יישתנה.
    נועה רציתי להגיד לך שאני לא מסוגלת בכלל לדבר עלייך בלשון עבר והז"ל הזה שתמיד מגיע אחריי השם שלך הוא פשוט מטורף ולא הגיוני עד כידיי כך שאני צריכה להזכיר לעצמי שאת מתה כי זה כל כך אבסורדי שאת לא פה. ואני לא אומרת לא קיימת כי היקום הוא גדול ואת קיימת ברוח , באוויר, בנשמה שלי בלב שלי ושל עוד הרבה.
    נועה אני מתסכלת על הקבר שלך על האבן הזאתי ובטח כבד לך לסחוב אותה כל הזמן הזה אם הייתי יכולה הייתי עוזרת לך אבל אני לא יכולה. נועה אני מסתכלת ולא מאמינה שהאדמה באמת מכסה תפנים היפות שלך ואת הגוף הכי שווה שיש ואת השמחה והצחוק והחיים של נועה שלי נועה אני פשוט אוהבת אותך.
    המצבה שלך היא המקום שאני מתפרקת בו כי כשאני באה לשם אני באה לבד שאף אחד לא ייראה מה קורה לי שם כי שם אני משתגעת, ושותקת , ובוכה וצוחקת, ושרה לך ומתפרעת מכאב על המצבה ולפעמים אני הופכת לריאליסטית וזה כזה אם שוברים תמצבה רואים אותך וזה כל כך מוזר כי אני רוצה שהיא תישבר כבר ושתצאי משם יפה כמו היית , מצחיקה ומלאת חיים כמו שהיית וכמו שאת עדיין.
    נועה ההיגיון שלי ולהב שלי לא מבלים את העובדה שאת כבר לא קיימת אני לא יודעת איך מסבירים ללב לדבר כזה קטן ורגיש שאת באמת מלאך ושאת המלאך שיישמור עליי ושמלאכים אחרים יישמרו עלייך.
    נועה אני כל היום חושבת איך היה אם היית באה איתי לקנות בגדים , ומה היית עושה במסיבה, ואיך היה לעשן שוב סיגרייה אגב נועה הפסקתי לעשן כי אני לא יכולה לעשן בלעדייך אני יעשן איתך למעלה.
    נועה הדבר היחיד בערך שבזכותו אני מחזיקה את עצמי זה העובדה ואני לוקחת את זה כעובדה אפילו שמדעי זה לא , זה שאני ואת ניפגש למעלה ועוד נריץ בדיחות חבל"ז ונעשן סיגירות בסבבה כמו אז .....
    נועה את האוויר שלי, את הרוח שנושפת עליי ומכסה אותי , את המעטה הוורוד שאופף אותי בלילה ואומר לי שיהיה בסדר ואומר לי "חפיף מה את דואגת".
    נועה אני לא יודעת כבר מה כתבתי לך אבל תדעי שאני לא מסוגלת כבר בלעדייך. נועה המחשבה על המוות חלפה וחצתה וערבה במוחי אין ספור פעמים רק מהעובדה שאני ייראה אותך ויהיה לצידך וידבר איתך כי נועה אני יודעת שגם את בוכה ואולי יותר כי את לבד לא איתנו נועה נאי מתפללת שמצאת חברים ואני אפילו לא יודעת כבר למי להיתפלל כי מאז שאת לא פה אני לא יודעת אם להאמין באלוהים כי אם הוא קיים למה הוא לקח אותך? אני יודעת שלאלוהים יש מספר מדוייק של מלאכים שהוא לוקח וכנראה את היית אחת מהם ואם לא היית עולה אז היה חסר עכשיו מלאך בשמיים.
    הוקצור אהובתי חברתי נישמתי האור שבליבי היופי שבנישמתי האור שבקצה המנהרה שלי תדעי שאני אוהבת אותך מפה ועד אלייך ובחזרה כמו שגיל כתב לך כי אני חולה עלייך ואני אוהבת אותך יותר מכל דבר וניא חולמת עלייך ורוצה לשמוע אותך שוב צוחקת ושוב מדברת 
    טוב נועה אני חייבת לסיים כבר כתבתי לך מגילה וזה עוד כלום זה כאילו הוצאתי מילה וחצי ממה שאני מרגישה וזה בכלל הפעם הראשונה שלי וזה קשה לי נורא נועה בזמן עבר נועה עם ז"ל בסוף זה קטע מטורף ולא שפוי ולא הגיוני.

    נועה אני אוהבת אותך זה הכל פשוט אוהבת ומתגעגעת בצורה שלא ניתנת לתאר במילים בכלום אולי אם היית מסתכלת לי בעיניים היית רואה כמה ואלי את רואה ומסתכלת.
    אז נועה באהבה מפה ועד אלייך עד שניפגש למעלה ונעשה מסיבה אוהבת אותך!!!

    ואם תקראי את תדעי מי זאת אני לא צריכה לשים שם לא רוצה שכולם יידעו.
    שמעות שקטות עוטפות אותי ומוך כל המהומה יצא שקט של זוועה שקט של שלווה שקט בלי נועה היפה!
     
  • נועה

    נועלה מתוקה,
    היום ה-17.3.03 לפני שנה בדיוק איבדנו אותך! כל כך קשה להאמין ששנה עברה ואת עדיין איננה... שנה שלמה 12 חודשים 365 ימים בלי נועה... אני זוכרת את הבוקר של אותו היום שישבנו בחוץ על הספסל ואז את הגעת עם החיוך המקסים שלך ואמרת היי...וזה בעצם היה ההיי האחרון ששמעתי ממך.... ואפילו לא הספקתי להגיד לך ביי... 
    התמונה שלך מאותו יום לא יוצאת לי מהראש אני זוכרת את הגדים שלבשת באותו יום שהיו מTNT...
    אני כל כך כל כך מצטערת שלא יצא לי להכיר אותך יותר טוב... אני מרגישה שפספסתי והפסדתי משהו מאוד חשוב וטוב.. פספסתי והפסדתי חברה וילדה מדהימה..את היית בן אדם מיוחד.. כמו שתמיד היית אומרת..." אני מיוחדת"... 
    אין יום שעובר בו אני לא חושבת עלייך...אם רק היה משהו שיכולתי לעשות כדי להחזיר אותך אלינו... 
    אני עדיין לא מעקלת...היוםשהייתי בבית קברות פשוט לא הצלחתי לקלוט שאת באמת שוכבת שם מתחת לכל החול והאבן הגדולה הזאת...זה פשוט לא הגיוני.... נועה השמחה הקופצנית והרעשנית...שוכבת לה שם למטה בשקט... למה?
    נועלה אני אוהבת אותך הרבה הרבה ואני לא ישכח אותך בחיים... תשמרי על עצמך ועלינו מלמעלה....
  • זאת אני כותבת לאלו שלא זכו להכיר את נועה בחייה; זה נכון, כשאנשים עוזבים את העולם,מסיבות אלו ואחרות, נוטים מכריהם להתעלם מהרע ולהלל ולשבח את הטוב. חשוב שתדעו כי כל הדברים שנכתבו על נועה מתחילתם ועד סופם מתארים אותה בצורה כה מושלמת ומדויקת!! על יופיה המהם,על צחוקה המתגלגל על אופיה המיוחד ונכונתה תמיד לעזור! על הדרך בה הצליחה להעלות חיוך על פני כל עובר ושב,השקפת חייה הורודה, על כך שלא היה אדם שלא נמס מחיוכה,או הצליח לעמוד בפני הקסם האישי ואישיותה הכובשת! על הכישרון והיצירתיות ועל עקרונותיה החזקים עליהם הקפידה לשמור-וגם זאת עשתה בחינניות רבה כל כך, על כך.. שאני לפחות,לא פגשתי.. וספק אם אפגוש אי פעם אדם בעל שמחת חיים כשלה..ועוד בעודה היתה בחיים,יכולתי לספר עליה רק דברים אלו. איני יכולה,נועה, להיזכר בדמותך מבלי שיעלה חיוך על פני-כי זהו הזיכרון החד שנותר ממך- החיוך.. כל כך חבל שלחיוך הזה צרופה דמעה.. ועוד אחת המתאבלות יום,יום על מותך. קיים בי,כביכול, הצורך לוודא שכל אחד ואחת יבינו עד כמה הדברים האלו נכונים!!נועה יכולה הייתה להיות אחד הדברים המוצלחים ביותר שקרו לעולם הזה אם רק הייתה מספיקה לממש ולו שמינית מחלומותיה.. ובתקופה הקצרה בה הייתה פה הספיקה לעשות עולם ומלואו לכל אלו שזכו להכירה. לכל מי שלא הבין כל זאת מכך שקרא דבריהם של אלו הקרובים אליה ממני, הינה אני מחזקת דבריהם. ואלו שלא מכם יקראו, מספיק שיסתכלו בתמונתה.. אחרי העפת מבט בזאתי,אין עוד צורך במילים. אוהבת ומעריכה אותך נועה,תמיד.
  • רועי

    המציאות שבחיינו כישראלים גרמה לכך שכל קורבן של הטרור הוא עוד אחד במניין האנשים. אבל ברצח הזה, רצח של מישהי שהייתה כמוך, עירונית, בת גילך, מאושרת מהחיים עם המון חברים, הרצח הזה מזעזע יותר, ומפחיד יותר כי אתה מבין שגם אתה
    יכול 
    להיות במקומה.
    כמי שלא הכיר את נעה אני מאמין שהיא הייתה נערה חייכנית, עם שמחת חיים. אין מילים לנחם ולהרחיק את הכאב, אך אולי הכאב לאט לאט יתפוגג ויטמע בזכרון משמח ממנה. 
    חבריה ומשפחתה, קבלו חיזוקים אלו שיעזרו לכם להתמודד.
    רועי
  • גליה

    כבר כמעט שנה חלפה.
    ושמעתי על נועה ממזמן. על שמחת החיים שלה, על התום, על הצחוק המגלגל.
    אותה אישית אומנם לא הכרתי אבל כשאני נמצאת פה באתר, אני מרגישה חלק ממנה, חלק מהצער שלכם.
    גם אני בוכה וגם לי עצוב וגם בי יש געגוע אל נועה- למלאכית מהסיפורים.
    אני מסתכלת בתמונות ורואה ילדה כל כך יפה אם מבט ששמור רק לתמימות ורוך ואני פשוט לא מבינה איך דבר נוראי כזה קורה!!

    למשפחת אורבך- חזק ואמץ.
    למרות שאני לא מכירה את נועה אני בטוחה שהיא הייתה מעדיפה שתזכרו בה ותצחקו ותמשיכו מאיפה שהפסקתם למרות הכל..
    זה קשה- ואפילו לי לוקח כמה ימים "לצאת" מבמצב רוח הרע.
    אז בהצלחה.

    נועה, אני מקווה שהאושר שלך לא נפסק גם למעלה.
  • נועה

    נועלה מתוקה...
    כבר עוד מעט 10 חודשים...זה נראה כאילו רק אתמול נכנסת לכיתה ואמרת.."היי אריק..." אני לא מאמינה שעבר כל כך הרבה זמן ואני עדיין לא מצליחה לעקל...אני כל כך כל כך מתגעגעת...אני חושבת עלייך כל יום...נועה אני לא ישכח אותך לעולם... אני אבוא לבקר אותך ביום חמישי לפני הבגרות...
    i love u
  • נטע

    למרות שלא הכרתי את נועה לפי המכתבים אני מרגישה שאני מכירה אותה...ואני מבינה את כל העצב והכאב גם אני איבדתי איש יקר מהמשפחה שבאמת אף מילה לא יכולה לתאר את הגעגוע הכאב והחוסר שלו בעולם שלנו..אבל זה העולם האכזר שלנו ולמרות המצב הגרוע שלנו אנחנו צריכים להיות חזקים ולא לתת לאף אחד להפריד בינינו אפילו בין חיי ומת יש קשר וזה מה שחשוב!
    אז כולם אני מבקשת מכם תהיו חזקים ואל תתייאשו!
    אני משתתפת בצערה הכבד של משפחת אורבך על אובדן יקירתם נועה, ואני מאחלת לכם ולכל האנשים שאבדו להם קרוביהם שלא ידעו ותדעו עוד צער כמו הצער הזה!ובכלל...

    כולי הערכה על פתיחת האתר..כל הכבוד!
  • יעל

    שלום קוראים לי יעל, אני בת 17 ומיתגוררת במושב מכמורת שבעמר חפר. למרות שלא הכרתי את נועה, מאוד התרגשתי מהאתר המקסים. אני מבכה יחד איתכם על האובדן של הילדה היפה והמקסימה הזאת. ומקווה שלא תדעו עוד צער
  • ליאל ווסרמן

    משפחת אורבך היקרה אני כותב לכם שוב,אחין של עודד.אני מקווה שאתם מנסים להתחזק.אני יודע שכואב,כואב מאוד,אבל חייבים לנסות ולהמשיך במיוחד בשביל נועה שאני בטוח שזה מה שהיא הייתה רוצה.כל פעם שאני נכנס לאתר אני בוכה מחדש.נועה הייתה נשמה טהורה ומגיע לה אתר שינציח את זיכרה ויתן לנו לזכור את היופי והחיוך המתמיד שהיה לה ושלעולם לא נשכח אותו.
    אני מאמין שנועה הגיעה למקום טוב ושהיא שומרת עליכם ועל כולנו ורוצה שנמשיך בחיינו,למרות שזה מאוד 
    מאוד קשה.אני חושב עליכם כל הזמן מידי יום ויומו.אנא מכם,תיהיו חזקים,אןהב אותכם ותמיד תמיד זוכר ןמחבק.ליאל.
    נועה מותק,אני מקווה שטוב לך שם למעלה כי לטובים ביותר מגיע את הטוב ביותר.את חסרה לנו מאוד:אמא ואבא שלי לא מפסיקים לחשוב עליך גם ליטל וגדי.אני ניזכר בך כל יןם כאשר אני מסתכל על התמונה שיש לי בחדר.
    עודד כל פעם שהוא מגיע הביתה מסתכל על התמונה ואני בטוח שהוא מדבר אליך בתקווה שאת שומעת אותו.את מאוד חסרה לו אבל הוא מנסה להמשיך הלאה כמו שאת בטח רוצה שכך יהיה.נועה מותק אני יבוא לבקר בקרוב.אני משתדל לבוא פעם בחודש.לא אשכח אותך לעולם.
  • שני

    אני לא הכרתי נועה, אבל אני בטוחה שהייתה אדם מדהים. הסיפור מאוד נגע לי ללב וביליתי המון לילות בבכי עליה. אני שמעתי את הייריה וכל השבוע הייתי בהלם. כשראיתי את התמונה של נועה היא הייתה מוכרת לי אבל אני לא זוכרת אותה ממש. נועה, אני מקווה שאת ממשיכה את החיים שלך שם למעלה באושר.
    באהבה, שני
  • נועהלה,
    אני כל הזמן נכנסת לאתר ומנסה לכתוב לך אבל המילים לא יוצאות... אני עדיין לא מאמינה שאת לא פה ושאני לא יראה אותך יותר!!!!
    אני מתגעגעת נורא ואני רוצה להגיד לך כמה אהבתי אותך ואני עדיין אוהבת אפילו יותר....
    אני חושבת עלייך כל יום וכל דבר קטן ישר מזכיר לי אותך!!!
    אני רוצה לבוא לבקר אותך ואני מבטיחה שאני יבוא...
    אוהבת אותך ומתגעגעת מאוד מאוד מאוד מאוד
     
  • ישראל ליטמן

    קשור לאבא של נועה.
    ביום ששי, א' בטבת תשס"ג, 6 בדצמבר 2002 ראיתי ב"ידיעות אחרונות" שיר של רוני סומק "לנגוס את יופייה לזכר נועה אורבך"
    והתקשרתי בשורות ובדברים האלה:

    ואף על פי כן

    וכשבן החושך
    ניתק פתיל חייה כאן
    לא כבה האור שבה
    לעולם
    ועד כל שנוע ינוע
    בחלק אלוה ממעל
    לצלמו ולצילו
    על האדמה.

    ובבית ממתינים לנועה
    וכוללים אותה ביניהם
    למה שמישהו יקטול אותה
    בגלל שהיתה פרח שהלך
    במקום ובזמן שגלל רקב
    הסתובב על צירו
    ההיסטורי בחריקת
    מואזינים ומנהיגים
    עולמות אל צרור נקוב.

    ---

    ה.מ. האזרח

    ואידך זיל גמור ואסור מלחמה על הנראים כבני אדם נשמעים כבני אדם אבל הם לא בני אדם.
    הם מערכת. הם אמונה. 
    ועוד.
  • עופר תלמי

    אוקיי הסיפור שלי קצת מוזר...התבקשתי לעשות עבודה בספרות, כאשר העבודה הייתה ניתוח שיר כאשר בחירתו תיעשה בידיי.
    בחרתי שיר שנכתב על ידיי המשורר רוני סומק אשר פורסם במוספי השבת של שבוע קודם לכן.
    לאחר ניתוח עמוק של השיר המקסים חיפשתי חומר על נועה אורבך, אשר אוזכר כי השם מוקדש לזכרה.
    אני נערה שאיבדה חברה טובה לפני שנה וחצי בפיגוע בדולפינריום ואני יודעת מה אובדן כזה עושה לנפש ולנשמה.אני זוכררת את הלילות ואת הכאב ואת העצב, את הכעס את העצבים ואת הבכי, שלא נפסק אף פעם. זה נראה כאילו הכל שחור,וסליחה על הביטוי אבל לייף סאק, וזה נראה כאילו בחיים לא נוכל להתגבר ולחזור להיות מה שהיינו.אני בטוחה שנועה הייתה מדהימה ומלאך משמיים, בדיוק כמו שחברתי קרן דורפמן שקשה לי עדיין לכתוב את המילה ז"ל ליד השם שלה, הייתה.
    קשה לי לסיים את התגובה הזו והדמעות לא מפסיקות לזלוג והגרון לא מפסיק להחניק את כל הגוף.
    אני אוהבת אתכם מאוד, את המשפחה ואת החברים ורוצה לשלוח לכם את כל החוזק, את כל השמחה ואת כל ההזדהות שהיא אמיתית לגמרי שאתם יכולים לקלוט גם בימים קשים אלה.
  • אלמונית

    ועה..
    אני כמו רבים, לא הכרתי אותך ונכנסתי לאתר זה במקרה...
    למרות שלא הכרתי אותך דמעותיי לא מפסיקות לרדת...ואני כל כך כואבת את כאב משפחתך...
    אני בגיל שלך, וכל כך כואב לי שאת לא תזכי להגשים את חלומותיך...אני מקווה שתשמרי על כולם מלמעלה, כי את מלאך!
    ואני מקווה שבאת לא נדע עוד מוות!!!
  • נויה אלון

    אני חושבת שזה מקסים שהקימו את האתר הזה לזיכרה של נועה .
    הכרתי אותה אבל אף פעם לא דיברתי איתה ולכן זה אפילו עוד יותר כואב לדעת שפיספסתי את ההזדמנות להכיר בנאדם מאוד מיוחד ואני לא חושבת שהייתי צריכה להכיר אותה כדי לדעת את זה .
    אני משתתפת בצערם של המשפחה ואני מקווה שהיא נמצאת היום במקום יותר טוב, נויה !
  • הילה

    ועה רציתי לספר לך שהיה לי טקס השבעה ובטקס השבעה חשבתי עליך ושאני עושה את זה גם בשבילך,.
    נועה את הסיבה העיקרית שגרמה לי להתגייס ואני בטוחה שאת יודעת את זה ואני בטוחה שאת היית איתי שם וראית אותי.

    והיום עברתי ליד הבית שלך כמה פעמים וזה ממש הציק לי לדעת שבבית הזה חסר משהו והמשהו הזה זה את!
    ובא לי לקרוא לך אבל משהו בי אומר לי להמשיך, נועה לא שם.

    אני בטוחה שהסתדרת לך טוב שם למעלה.
    ויש לך הרבה חברים.
    כל הזמן אני חושבת שאם אני אמות אז אני אראה אותך ראשונה ותקבלי אותי בשמחה.
    נועלה נשמה אני אבוא לבקר...

    אוהבת אותך ותמיד חושבת עליך!!!
  • עדי רז

    אני לומדת בחטיבת ביניים בעכו בכיתה ח. באתר בית הספר שלנו הוספנו פינה שבה התלמידים מגיבים על המצב הביטחוני בארץ וגם כותבים מכתבים למשפחות השכולות, אם תרצו לשתף פעולה נוכל לשלוח לכם את המכתבים מהתלמידים שבהם הם מזדהים עם כאבכם ונבקש מהם לכתוב במיוחד לכם לזכר נועה. בתקווה לשיתוף פעולה: adyraz@walla.co.il
  • נועה,אין לך מושג כמה אני מתגעגעת אליך. הלוואי ויכולת להיות כאן איתי...
  • חני

    לחייקה ולכל משפחת אורבך!
    האתר מיוחד מאוד , בדיוק כמו שהייתה נועה מיוחדת.
    תהיו חזקים ותשמרו על עצמיכם ובמיוחד על הזכרונות מנועה.
    מחזקת ומחבקת 
    חני
  • מורן

    גם אני בטעות נכנסתי כי חיפשתי אתר של אחינועם ניני
    כשקראתי את המכתבים וראיתי את התמונות בכיתי ואז קישרתי שאני איכשהו מכירה זאת אומרת שמעתי עלייך מניר שהיה איתך בפיגוע הנוראי ניר ידיד שלי שמעתי על זה וכמה היית נהדרת
    אז נועה נוחי על משכבך בשלום
    ותשמרי עלינו למעלה
    מורן.
  • שרון

    למשפחת אורבך:
    נכנסתי לאתר ממש במקרה. חיפשתי noa בתקווה למצוא שיר של אחינועם ניני ולפתע נתקלתי באתר הזה. לא יכולתי להתעלם ממנו ונכנסתי. קראתי את המכתבים והתגובות וראיתי את התמונות. הטרור הזה טורף את כל הקלפים ומשנה בין רגע חיים שלמים של משפחה, חברים ואוהבים.
    לא היכרתי, כמובן, את נועה. אבל האתר שהוקם לזיכרה שופך אור על דמותה. טוב שמצאתם דרך להנציח את יקירתכם.
    תנחומי הכנים לכולם. מי ייתן ולא תדעו עוד צער ויגון בחייכם.
    היו חזקים.
    שרון
  • דמעות של שקט זולגות עכשיו רק שלא ירעישו. שלא ישברו את הדממה. שאף אחד לא ישמע עד כמה עד כמה אני עצובה. דמעות של געגוע אליך ילדה לראות אותך עוד פעם אחת לשניה. דמעות של שקט שאף אחד לא ישמע. אני לא אמורה לבכות. אני צריכה להיות חזקה, להפנים את הכאב להניח בפינה לכסות בחול להניח מצבה לא לחיות בפחד גם אים אין לך חברה. שקט דמעות שאף אחד לא ישמע זה גם לא מענין לראות אותך בוכה. גם ככה לאף אחד לא איכפת שאת לגמרי לבד. דמעות של קיץ דמעות של סתיו, אלה הדמעות שלי שזולגות עכשיו... I MISS YOU
  • גיל ירימי

    נוע'לה יפה שלי עוד מעט יעברו להם שבע חודשים, שבע חודשים שאת לא איתנו.
    אני כבר כמעט לא הולך לקבר שלך כי אני לא מבין מה אני מחפש כבר האמת היא שאת כאן איתי ואני מרגיש אותך חזק מתמיד.
    אני לא מצליח להתנתק ממך אין יום שאני לא חושב עליך ונזכר ביופי שלך במבט שאת היית נותנת לי לפני הנשיקה ובקול הרך שלך קול של מלאך ועכשיו את באמת אחת.
    לפני כמה ימים כשהיתי בבסיס ושכבתי במיטה קראתי לך בקול והדבר המוזר הוא שבפנים בפנים ידעתי שאני לא קורא לך סתם אלה ציפיתי לתשובה ולכן המשכתי לקרוא לך אבל לא ענית לי.
    אני מתגעגע אליך יותר מלכל דבר ביקום כולו אבל אני מתנחם בידיעה שאנחנו עוד ניפגש.
    אחרי שראיתי את הסרטים:"קיי פקס","החוש השישי","ורוח רפאים" הבנתי שאין ממה לפחד והעולם הבא יותר טוב לדעתי זה מוזר אבל זה גורם לי "לחכות למוות" ולפגוש אותך ולראות את החיוך שלך כשאני אגיע.
    אני לפעמים חולם עליך, לפעמים זה דברים מוזרים ואז אני רץ לאמא שלי ומספר לה את זה כדי שתגיד לי מה זה אומר למרות שאני לא מאמין כל כך, ולפעמים זה חלום טוב.
    רציתי לכתוב עכשיו שהפסדת כמה רגעים בחיים שלי אבל זה לא נכון כי את כן היית שם פשוט לא כמו כולם אבל אני יודע שאת ראית אותם.
    נוע'לה אני רוצה שתמשיכי לבקר אותי לפעמים וגם בחלומות שלי עד שניפגש במקום שלך, אז עד אז תדעי שאני עדיין ותמיד אוהב אותך שלך תמיד גיל ירימי.
  • גדי וסרמן

    משפחת אורבך היקרה.
    שוב אני כותב לכם גדי, גדי וסרמן אחיו הבכור של עודד.
    אומרים שהזמן מרפא הכול אבל מיסתבר שזה פיתגם מאוד יפה אבל קשה ליישם אותו נכון הזמן עובר אבל הכאב אויי הכאב נישאר ועדיין טרי. אין יום שאני לא ניזכר בך נועה בכול מיני דרכים ממש כואב ועצוב לי. אני מרגיש צורך לכתוב ולכתוב אבל המילים לא יוצאות לי המישפטים נעלמים לי אז אולי רק אגיד לכם אנשים יקרים היו חזקים אני מתאר לעצמי שזה קשה , קשה מאוד הימים השעות הלילות כמה עצוב.
    ריבונו של עולם , אבינו שבשמיים שמור לנו על נועה על נישמתה הלבנה הטהורה והשלווה.
    שמור על מישפחתה תן להורים ולאחים כוח להמשיך הלאה שמור אותם מגובשים ומאוחדים.
    מי יתן שהיושב במרומים ונועה יעניקו לכם חיים שקטים ועד כמה שאפשר מאושרים שלכם ותמיד תמיד זוכר.
    גדי וסרמן.
  • חצי שנה

    שישה חודשים. 30 ימים כפול 6 פעמים. 24 שעות כפול 30 פעמים כפול 6 פעמים.
    שישה חודשים של מחשבות טורדניות בנוסח - " מה היה קורה אם..." 
    6 חודשים שאני בלעדייך ואת בלעדיי. 
    6 חודשים שחלפו כל כך לאט.
  • נועה מתוקונת, אז הייתי אצלך לפני שבוע בערך כמו שהבטחתי ואני מקווה שיצא לי לבוא עוד ושלא תחשבי ששכחתי אותך אפילו לרגע אחד!!! היום זה כבר חצי שנה שאת איננה ועדיין לפעמים אני חושבת שאני יראה אותך ולא מבינה למה הוא לקח אותך מאתנו!!!
    אם רק היית יכולה לענות לי בחזרה אני שופכת את כל מה שיושב לי בלב.... אני כל כך כל כך כל כך מתגעגעת!!! ואני אוהבת אותך מאוד מאוד מאוד את היית הבנאדם הכי מושלם שהכרתי...אוהבת אותך ולא אשכח לעולם.....
     
  • ליאת לוי

    למשפחת אורבך היקרה!
    רק היום הגעתי לאתר שלכם על נועה הי"ד, ומצאתי אתר מרגש, המספר את סיפורה של נערה תמימה שנרצחה בידי מרצחים שפלים.
    מי ייתן ולא תדעו עוד צער!
    ממני, ליאת לוי.
  • אירנה

    wow פשוט wow.הגעתי לאתר אפשר לומר בטעות...(אולי לא)...ראיתי את התמונות,קראתי את המכתבים...ודמעות זולגות בעיניי.איזו בחורה מהממת,גם מבחוץ ואני בטוחה שגם מבפנים.אני מרגישה כאילו אני ממש מכירה אותה,מכל מה שרשמתם עליה.
    אני מביעה את צערי בפני הוריה,ובפניי חבריה של נועה.שלא תדעו עוד צער ומכאוב.אני יודעת עד כמה קשם לכם,
    אתם רק רוצים עוד רגע לדבר איתה,לגעת בה,לראות אותה,לשמוע אותה,לצחוק איתה,רק עוד שנייה...אבל היא לא שם...ואתם לא יכולים לשנות את זה.ואני מכירה את ההרגשה...והייתי רוצה לא להכיר...והייתי רוצה שאף אחד לא יכיר.
    חבל,חבל שילדה כזאת,אור כזה,נס כזה פרח לו מהעולם הזה...וזה עצוב...וזה לא היה צריך לקרות.למה היא צריכה למות?למה אנשים בכלל צריכים למות!?
    אני אתכם בכאבכם ובצערכם
  • בועז

    נכנסתי במקרה, והלב דומע...
    אתכם בצערכם
  • נועה

    נועלה מתוקה אני חושבת עלייך כל הזמן ובשבוע האחרון אני לא יכולה להפסיק לחשוב עליך לרגע....... את כל כך חסרה...
    כל דבר קטן מזכיר לי אותך אני כל כך מתגעגעת ורוצה לראות אותך... מקווה שטוב לך איפה שלא תיהי.........
    i love u forever
  • לוי

    כותב אני מרחוק. עצוב הלב כואב.נועה כשראיתי את תמונתך ביום שלאחר הירצחך הזלתי דמעות כיאלו איבדתי אחות קטנה. לא אשכח את חיוך המלאך שלך לנצח.הבטחה אחת קטנה לך ביום מן הימים כשהיה לי תינוקת שמה יהיה .נועה. levi u.s.a
  • נועה חמישה חודשים חמישה חודשים שלמים שאת איננה אני לא מצליחה לקלוט!!!!!!!!!!!!!!!!! חמישה חודשים שלמים ועדיין קמים בבוקר ופתאום מגלים שאת עוד איננה ופשוט אי אפשר להאמין............ אני לא חושבת שיבוא יום שאני יוכל להאמין אני כל כך כל כך מתגעגעת אלייך וכל הזמן חושבת עלייך כל דבר הכי קטן שקורה אני איכשהו מקשרת אליך.
    אני לא יודעת איך החברים היותר קרובים שלך ממשיכים כי אני לא הייתי קרובה אליך ואני משתגעת אני לא מוכנה לחיות עם העובדה שאת לא פה ושאני לא אראה אותך יותר!!!!!!!!!!!!!!! נועה אני כל כך רוצה לראות אותך מחייכת וצוחקת ושרה ושמחה אוף!!!!
    אני גם לא מסוגלת לחיות עם העובדה שאין שום דבר שיכול להחזיר אותך אלינו!!! אני לפעמים חושבת ומקווה שאם חס וחלילה אמות אראה אותך אבל גם את זה אני לא יודעת ואני לא בטוחה... אני עדיין לא מצליחה להבין למה דווקא אותך למה את הילדה הכי מלאת חיים ומאושרת שהכרתי למה? אני כל כך רוצה לבוא ולבקר אותך ואין לי אפשרות אני מקווה שיצא לי בקרוב מאוד!!! ואני מקווה שאת יכולה לראות את מה שאני כותבת או את מה שאני חושבת כי אני רוצה שתדעי כמה היית חשובה לי וכמה הערצתי אותך ושאני לא אשכח אותך לעולם ואני כל יום יותר ויותר מצטערת שלא אמרתי לך את זה אף פעם כמה שהערצתי אותך ורציתי להתקרב אליך!!! אני שונאת את עצמי על שלא עשיתי את זה ועל שאני לא באה לבקר אותך בקבר!!! 
    נועלה אני אוהבת אותך!!!
    אני מתגעגת אליך וחושבת עלייך כל הזמן!!!
  • טל צדיקוב

    "אם היה לי ת'כוח רק לקום ולברוח. האמת שדי נוח כשצוללים." היום חלפו חמישה חודשים בלעדיך, ואתמול ציינתי לך 18 וחצי..והכל מתוך חוסר אמונה מוחלט. הכל מתוך הכחשה טוטלית. "האמת שדי נוח שצוללים".
  • סיון

    נכנסתי לכאן בטעות ואין לי דרך לתאר את הצמרמורת שעברתי כשראיתי את החיוך של הילדה היפה הזאת..
    כל פעם שהסתכלתי בחיוך פרצתי בבכי.
    אין שיר שיותר מתאים לך ילדה יפה מאשר השיר הזה

    פרח\יהודה פוליקר:

    שם בין עפר ותכלת
    חלקת שלום ישנה
    נומי פרח נומי
    נומי ילדה קטנה

    את החיים לקחו לך
    מלחמות קדושות
    מלאכים בכו לך..
    בעיניים יבשות.

    את חיוכך תינוקת
    קברו באדמה
    איך צומח שקט,
    מתוך המהומה?

    מי שלחץ על הדק
    תם וליבו מחטיא
    מלחמות וצדק
    גם ילדים מתים.

    את החיים לקחו לך
    מלחמות קדושות 
    מלאכים בכו לך
    בעיניים יבשות.

    וחלומך ברוח
    חרוז במנגינה
    נומי פרח נומי
    נומי,
    ילדה קטנה..

    מי יתן ותנוחי על משכבך בשלום.
    משתתפת בצערכם,שלכם
    סיון
     
  • נועה

    נועלה,
    עברו כבר 4 חודשים ועדיין המוח שלי לא קולט שאת כבר לא תחזרי אלינו... את לא יודעת עד כמה את חסרה...אני ממש ממש מקווה שאת נמצאת במקום הרבה יותר טוב המעולם האכזרי בו אנו חיים ושיום יבוא ואני יפגוש אותך שם למעלה... אני לא יכולה לתאר לך אפילו איך היה הטיול השנתי ומסיבת הסיום שלנו בלעדייך...היית כל כך חסרה שם... לא עובר יום בו אני לא חושבת עלייך ונזכרת ברגעים המעטים בהם יצא לנו לדבר...ומאוד חבל לי על זה שלא יצא לנו להכיר יותר... אז נועלה אני יבוא לבקר אותך בקרוב ותדעי שאני מאוד אוהבת אותך ולא ישכח אותך לעולם!!!!
    באהבה עצומה,
    נועה
  • הילה

    נועלה את חסרה לי.

    ואתמול היית חסרה עוד יותר לא רק לי לכולם.
    למרות שידעתי שאת יושבת איתנו ומסתכלת על כולנו באולם וצוחקת.

    נועה תישמרי עלינו מלמעלה תמיד.
    מזמן לא ביקרתי אותך, אני מבטיחה שאבוא}{
  • ליאל וסרמן

    משפחת אורבך היקרה:שמי ליאל אחיו של עודד.
    כל פעם שאני נכנס לאתר אני רוצה ליכתוב אבל רק לאחרונה הצלחתי לאסוף כוחות לעשות זאת.
    נועה הייתה ילדה מדהימה.קשה לי מאוד לדבר עליה בלשון עבר.אני זוכר את היום שבו נועה נסעה איתי באוטו לצומת גולני לטקס ההשבעה של עודד,הוא היה כל כך שמח שהיא באה והיא הייתה כל כך גאה בו.בדרך חזרה עודד נרדם והניח את הראש עליה.היה ביניהם קשר מיוחד ממש אח ואחות.
    כל כך שמחתי שלעודד הייתה ידידה כמו נועה.נועה עשתה לעודד סרט וידאו כאשר סיים לעבוד בבורגר ראנץ וכל כך דאגה לו,ועכשיו היא כבר לא איתנו.
    נועה נגעה והכירה כל כך הרבה אנשים.הייתה לי זכות גדולה להכיר אדם כמוה.קשה לי ולכל המשפחה שלי,במיוחד לעודד,להשלים עם הידיעה שנועה לא איתנו.משפחת אורבך,תהיו חזקים בשמי ובשם מישפחתי,אנחנו איתכם ואוהבים אתכם.ועכשיו,ברשותכם כמה מילים לנועה.
    נועה,את חסרה לנו מאוד.אין יום שעובר שאנחנו לא חושבים עליך במיוחד עודד.אני חזרתי לעבוד בבורגר ראנץ וכולם שם מתגעגעים אלייך.יש תמונה שלך בלוח המודעות ובמשרד שההורים שלך הביאו יחד עם מיכתב לכל הצוות.
    נועה,עודד מגיע לבקר אותך בכל פעם שהוא חוזר הביתה,הוא גם הגדיל תמונה שלך ושם אותה בחדר.גם אני מגיע לבקר אותך לעתים קרובות.אני מקווה שאת יודעת ושומעת אותנו,שטוב לך שם למעלה בגן-העדן שמגיע לך ליהיות בו.הייתה לנו זכות אדירה להכיר בן אדם כמןך.
    נועה אוהבים אותך ולעולם לא נישכח אותך-מישפחת ווסרמן.
  • ניר

    למשפחת אורבך היקרה 
    אני עבדתי עם נועה ב"בורגר ראנץ" וכל מישמרת איתה היתה הרפתקאה בפני עצמה אני מאוד נהנתי להיות בחברתה לשבת איתה כול סוף מישמרת 
    אני יודעת מה זה לאבד מישהו יקר חודש אחרי שנועה נהרגה סבא שלי גם ניפטר והרגשתי מזה לאבד מישהו יקר 
    אז מה שנישאר לי "לאחל " לכם שלא תידעו עוד צער
    "יהיה זכרה ברוך"
  • מאיה

    למשפחת אורבך היקרה,
    במקרה נכנסתי לאתר, הצצתי- ונפגעתי.
    נראה שנועה שלכם הייתה ילדה מדהימה, יפיפיה, כשרונית, שהביאה רק אושר וטוב לכל מי שהכיר אותו.
    אני בטוחה שהיא הייתה גדלה להיות אישה יוצאת דופן, והייתה משאירה חותמה בעולם.
    חבל שלא הספיקה.
    שולחת לכם תנחומים, למרות שאני יודעת שזה לא יעזור.
    מאיה.
  • יושבת וחושבת עליך יומם וליל. מנסה לחשוב - על מה את חושבת? האם גם את בוכה כמוני? האם גם את חושבת עליי כמו שאני עלייך? האם את מטיילת בשדות גן עדן עם חברים חדשים שעוזרים לך להתחבר למקום החדש אליו הגעת? עמוק בפנים אני יודעת שכן. אני יודעת שאת איתי בכל מקום שאליו את פונה. אני יודעת שגם את בוכה. 
    אבל בכל זאת לפעמים אני תופסת את עצמי ומזכירה לעצמי שאת לא חיה. לפעמים אני כאילו "שוכחת" שלקחו אותך ממני. זה כל כך אבסורד שאת מתה - עד כדי כך שאני צריכה להזכיר לעצמי את זה כי זה לא מתחבר להגיון. 
    מה שהכי כואב זה שלפעמים אני מנסה לחשוב איך היית מגיבה למשהו שאמרתי או שקרה לי, ואני לא ממש יודעת. לפעמים אני שוכחת איך הקול שלך נשמע, או הצחוק שלך. אני לא שוחכת איך הצעקות שלך נשמעו. היו לך צעקות מטורפות. זוכרת איך היינו צועקות סתם לשמיים - וכולם השתיקו אותנו?! אני עדיין צועקת לך נועה, מעמקי נשמתי, בתקווה שאת שומעת. ואולי יום אחד תצעקי לי בחזרה כל כך חזק שאני ישמע את זה עד פה.
    זה לא נתפס שעוד שבועיים אני מסיימת בגרויות והולכת לנשף סיום, אבל את...מה איתך? אני מקווה שיש לך איזשהו נשף שם למעלה. 
    אני מתגעגעת אליך בלי סוף
  • נועלה מתוקה את לא יוכלה אפילו לתאר לעצמך כמה שאני מתגעגעת אלייך אני חושבת שאני משתגעת.
    כל יום אני חושבת עלייך ועדיין לא מאמינה שזה באמת קרה שאת לא פה אני כל כך רוצה לחבק אותך!!!
    כל פעם שאני שומעת על עוד פיגוע זה מזכיר לי יותר ויותר את אותו היום בו איבדנו אותך ואני פשוט לא מצליחה לעקל... 
    אני מרגישה עכשיו כל כך הרבה כאב ושנאה וכעס בתוכי ואני מרגישה שהם לא יעברו לעולם כי אני לא אראה אותך יותר לעולם!!!
    עברו כבר 3 חודשיים וזה עדיין נראה כאילו שמחר אני פתאום יראה אותך... אני כל כך כל כך מתגעגעת שאי אפשר לתאר במילים עד כמה..נועלה אני כל כך אוהבת אותך ומעריצה אותך את פשוט ילדה מדהימה ואני עדיין לא מצליחה לדבר עלייך בלשון עבר... נועלה אני אוהבת אותך ואני יאהב אותך לעד... 
    מצטערת שלא יצא לי לבקר אותך הרבה אני מבטיחה לבוא בקרוב... אני מקווה שאת יכולה לראות ולשמוע אותנו ולהבין כמה את חסרה לנו כאן למטה.
    אנחנו כולנו עוברים עכשיו תקופה של בגרויות ועוד מעט צבא ואני כל הזמן חושבת מה איתך איך את היית עוברת את זה ולאן היית מתקבלת בצבא... אבל את זה לא נדע לעולם... 
    אז אני מקווה שיום יבוא וניפגש לנו שם למעלה ונוכל לצחוק על כל מה שאני עוברת עכשיו כשאת לא פה איתנו... 
    נועלה רציתי להגיד לך שאני חושבת שאת ילדה מאוד חכמה עם הרבה חוכמת חיים ילדה מקסימה ומדהימה... מכל בן אדם שאני מכירה אני לוקחת משהו לעצמי משהו שאני אוהבת באופי ובהתנהגות שלו וממך נועלה אני למדתי הרבה. למרות שאת לא יודעת את זה ולמרות שלא היינו כאלו קרובות , ממך אני לקחתי המון... 
     
  • דונה

    שלושה חודשים היום מאז הרצח והחיים שלי ממש ריקים. אין לי מה לומר, פשוט אין מה לומר. אני אוהבת אותך ונקרעת בלעדייך. אחותי הקטנה! הכי בעולם, אני כ"כ אוהבת אותך, יותר מכל דבר אחר ב'חיים' שלי. לעולם ועד.
  • אלה

    אווצ'
    מה כבר יש להגיד?
    את כל הפרחים קוטפים מהעולם.. ועל מה? על שטויות!
    חבל...
    אני מביעה את הצער שלי בשביל החברים והמשפחה..
    קיבלתי ת'צמרמורת של החיים שלי
  • 18 זה גיל מיוחד

    18 זה גיל מיוחד. כל כך מיוחד שלא הצלחת לשרוד אותו חודש. 
    18 זה הגיל שמתחילים להחשיב אותך בתור בנאדם שקול והגיוני - מבוגר לכל דבר. הגיל הזה כל כך מבוגר שאת נשארת איתו לנצח.
    18 זה גיל של שיא הפוריות של ההתבגרות. זה ככה בסביבות ה - 20, קצת לפני שמתחילים לארגן כיוון בחיים. 
    18 זה הגיל שבו מקבלים נשק לידיים. פתאום זה מותר - עד היום אסרו עלינו לשחק באש. "מי שמשחק באש עושה פיפי במיטה בלילה." פתאום זה לא כזה ביג דיל לשחק באש. פתאום מותר להרוג ולהיהרג. 
    18 זה גיל מיוחד. כל כך מיוחד שהלכת איתו עד סופו המר ואת לעולם לא תחזרי ממנו לעולם. 
    ל - ע - ו - ל - ם.
    18 זה גיל מיוחד. כל כך מיוחד שלא זכיתי לחגוג איתך את יומולדת 18 שלי.
     
  • יוגב

    זאת כבר הפעם השנייה שאני נכנס לאתר הזה והגרון שלי נחנק מחדש מדמעות. נועה! אני אמנם לא הכרתי אותך כל כך וגם את לא הכרת אותי אני חבר של אחיך עידו אבל ברגע ששמעתי על מה שקרה לך לא יכולתי להפסיק לחשוב עלייך פשוט לא יצאת לי מהראש הייתי בהלוויה שלך וגם בשבעה אצלך בבית וראיתי הרבה חברים שלך שאוהבים אותך ובוכים את מותך וגם ראיתי תמונות שלך כזאת יפה ותמימה! יש לי תחושה של פיספוס על זה שלא יצא לי להכיר אותך כי את נראית לי בן אדם מאוד מאוד מיוחד וכל כך חבל לי שלא הכרנו התמונה שלך מהעיתון יושבת לי עדיין בראש כאילו זה קרה אתמול ואת פשוט לא נראית קשורה לכל הבלגאן הזה יש לך פנים של מלאך ואני בטוח שאת שומרת על כולנו טוב טוב מלמעלה אז תנוחי על מישכבך בשלום ילדה יפה ולמשפחה אני מאחל שתיהיו חזקים כמה שזה קשה ועידו אם אתה צריך משהו אפילו הכי קטן אתה יודע שאני פה בשבילך מיוגב
  • שבי

    למשפחת אורבך היקרים!!!
    בתאריך:(17/05) שלחתי לכם מכתב, ועדיין לא קיבלתי תשובה.
    אני לא יודע אם המכתב הגיע אליכם, אבל פשוט עברו כבר שבועיים, והחלטתי לכתוב פה את מה שרציתי במכתב. במכתב ששלחתי אליכם צירפתי שיר שכתבתי על נועה (בעקבות השיר של אביב גפן). הגעתי לאתר הזה דרך הפורום: "זיהוי שירים", וכשראיתי את התמונות ואת מכתבי הפרידה והכאב של החברים, התחלתי לבכות, והחלטתי להצטרף לשאר האנשים, ולכתוב שיר, וגם לחזק אותכם. אז אני מצרף לפה את השיר שכתבתי במיוחד על נועה למרות שלא הכרתי אותה, אבל זה היה לי חשוב...
    אז השיר נקרא-
    "האקדח הקטן":
    א). האקדח הקטן עשה רעש גדול,
    הוא לקח מלאכית קטנה.
    לעצור אותו אף-אחד לא היה יכול,
    הוא קטף מהמשפחה מתנה.

    ב). השאיר רק זיכרון עמוק וכואב,
    השאיר גם איזה פצע גדול בלב.
    געגוע למלאכית שנמצאת שם במרומים,
    שנלקחה פתאום מהמשפחה ומהחברים.

    פ"ז : האקדח ירה 3 יריות,
    זה פגע דווקא בגב.
    שניים נפצעו ואחת נהרגה,
    אחת שכל הזמן אותה נאהב. X2

    ג). האקדח הקטן הרס את כולם,
    בתוך שניות ספורות היא כבר לא היתה איתם.
    ונשארו השאלות: למה דווקא לה זה קרה?
    ילדה כה יפה וצעירה לא עשתה שום רע.

    ד). למה אלוהים לקח את המלאכית?
    מה הוא צריך אותה איתו כ"כ מוקדם?!
    השאיר לכולם את הכאב הזה לעולמים,
    והשאיר כאב בלב שכבר נדם.

    פ"ז חוזר!!! X2

    האקדח הקטן עשה רעש גדול ואיום,
    והוא השאיר לכולם רק עצב וחלום.

    -סוף-
  • אבישי - בן דוד רחוק

    אםם...אני חייב לומר שכמה שאומרים שחייבים להתגבר והכל, קשה לי מאוד. קשה לי כי כמה שאף אחד לא יודע, נועה הייתה החברה הכי טובה שלי. הקשר בינינו היה פתאומי, ככה שגילינו שאנחנו בני דודים שכאלה.
    אז אם את רואה או שומעת או משהו, דעי שאני מתגעגע. מאוד.
  • גיל ירימי

    נועה שלי אני לא יודע אפילו איפה להתחיל. פעם ראשונה שראיתי אותך היה יום שבת בבוקר כשיצאתי מהחדר והמבט שלי נתקע את הדבר הכי יפה שראיתי בחיים שלי. אני לא חי בלעדיך,הגוף חי אבל הנשמה שלי מתה ביום ראשון 17.3 באותו בוקר. אני לא מפסיק לדבר אליך ולספר לך מה אני עובר במהלך השבוע למרות שאני מרגיש אותך ממש חזק שאת ליידי אני שומע מוזיקה בחדר ושר לך עם תמונה ביד. כשאני בצבא וחרא לי אני רוצה להתקשר אליך שתגידי לי שהכל "חביף", אני חוזר מהצבא וצריך להזכיר לעצמי לא לרדת בתחנה ליד הבית שלך כי את לא שם. כל כך קשה ואין לאן ליפנות הדמעות לא יוצאות רק מישקולת 40 ק"ג יושבת בחזה ולא יורדת ממני אין דקה שעוברת ואת לא בראש שלי כי את היית כל החיים אני לא מסוגל להפרד ממך אחרי ששירתתי שנה וחצי כלוחם בגבעתי וסיכנתי את החיים שלי עם החברים מהגדוד אני לא מסוגל לחשוב על שם אחד של מישהו שהייתי מוכן למות בישבילו אבל אם הייתי יכול להחזיר את הגלגל אחורה הייתי נותן לך את החיים שלי בלי לחשוב בכלל כי אני יודע שאת תנצלי אותם יותר טוב ממני. אז נועה'לה עד שניפגש למעלה אני אוהב אותך לנצח שלך באהבה גיל ירימי
  • סיוון

    הגעתי למסקנה שבסופו של דבר הכאב הזה, האובדן הזה, מגיע אל כולנו... שלושה ימים לפני שנועה נהרגה נהרג רותם שני מהשכבה שלי, וזה כאב...מאוד!
    שהודיעו על הפיגוע בחדשות, הייתי בדרך הביתה, בסביביות אחה"צ באתי לצאת מהבית שאימי אמרה לי שנועה נהרגה, נועה היתה חברה של ידיד ותיק וטוב שלי - גיל.
    אין ספק שאני מרגישה החמצה... 
    פגשתי את נועה פעם אחת, ובמשך החודשים האחרונים למדתי עליה הרבה. אני לא יכולה להתגבר על כמה שהיא יפה... , כל מי שמדבר עליה מגדיר אותה כנסיכה אבל באגדה הזאת הרשע מנצח....
    אני לא אבלבל את המח עם פוליטיקה כי זה כבר לא משנה, היא איננה. אישה אחת אמרה לי שכל אחד בוחר אך "ללכת" אבל נראה שלנועה לא היתה בחירה...
    אני גם לא יכולה להגיד למשפחה והחברים שהזמן ירפא או שאתם תתגברו - אני ריאליסטית: זה לא יקרה!!! אני פשוט מקוה שתבינו שנועה השאירה יותר רושם וזכרונות נעימים מאשר אנשים בני 90. אל תבכו את מותה תחגגו את חייה! אנחנו לא שוכחים!!!!
  • נועה

    "לפעמים צוחקת ככה סתם
    היא פשוט כזאת נועה של הים
    גם כשהיא ביחד היא תמיד לבד
    נועה של עצמה ושל אף אחד 
    בואי הנה נועה נשב על החול
    הצדפים יורדים והים גדול
    מסביב שמים ועולם
    ובאמצע נועה של הים.
    נעלמה יומיים מי ראה
    איפה היא צודקת ומתי טועה
    היא בקצה המזח אין מה לעשות
    כשעד כלות האופק לא רואים ספינות
    השיער שלה מתנופף ברוח
    יש לה בשקית ספר ותפוח
    יש לה נטיה וסיבה לסבול
    נועה של שמים, נועה בכחול
    ועננים כתומים סגולים
    והשקיעה כל כך גדולה אפשר לטבוע
    ולא לשמוע
    שיר על נועה
    לפעמים צוחקת ככה סתם
    היא פשוט כזאת-נועה של הים."

    נועלה מתוקה...כל פעם אני נזכרת שבאתי אליך בהפסקה לפני שנתיים ושאלתי אם את מכירה את השיר נועה של הים והתפלאת שאני לא מכירה אותו ואז אחרי השעור הבאת לי מכתב עם השיר הזה ששמרתי עד היום... וכתבת לי בו שזו בורות לא להכיר את השיר ושאנחנו לא רוצים שאני יקלקל את המוניטין של שמי היפה. אז עכשיו אני ממש אוהבת את השיר הזה וכל פעם שאני שומעת אותו אני נזכרת בך. השיר הזה כל כך את! אני זוכרת את היום הראשון שנכנסת לכיתה והיה לך תיק ורוד ונראית כזאת צפונבונית שקטה ועדינה... וכשלמדנו להכיר אותך עדיין היית צפונבונית אבל שקטה? כל כך לא!!! היית הכי קופצנית רעשנית וחייכנית בכיתה. הביה"ס נראה כל כך שונה עכשיו... כל השיחות שלנו רצות לי עכשיו מול העיינים.. אני מסתכלת פה על התמונות שלך ונראה כאילו שמחר אני יראה אותך בביה"ס...כל יום שעובר אני יותר ויותר מצטערת שלא הספקתי להכיר אותך יותר מקרוב. יש לי עוד כל כך הרבה להגיד אבל אני חושבת שאני יסיים פה... אוהבת אותך נועלה ואוהב תמיד... -love- נועה
  • ערן רז

    הגעתי לאתר מתוך פירסום האתר בעיתון. לא הכרתי את נועה אך בכל אופן מאד התרגשתי התעצבתי ואף בכיתי. נערה כל כך יפה ומלאת שימחת חיים נגדעת סתם כך בגלל שהיא יהודיה ותו לא.
    כואב ואני שולח את תנחומי הכנים למשפחה ולחברים
  • אור

    "חלמתי שאת בחיים, עדיין..
    רציתי להגיד לך שבכל מקום את איתי בליבי, לא הספקתי לומר לך שלום, שירי לי שיר עצוב.."
    תנוחי על משכבך בשלום נועל'ה
  • נשמה אבודה

    עוד יום ועוד יום ועוד אחד... מערבולת של זמן הפכה לחודשיים בלי נועה. חודשיים שלמים בלי טלפון, בלי הודעת טקסט, בלי "נועה, לאן יוצאים היום?", בלי חיוך, בלי אויר לנשימה, בלי חשק לחיות. חודשיים של ביקורים בבית קברות בהם אני חולפת על פני כל השכנים החדשים שלך, ועל פני סבא וסבתא רוביסה. כל פעם שאני רואה את המצבה הזאת אני שוקעת יותר עמוק בבלבול הזה, שעוטף אותי ואני מנסה להבין - האם אלו הם החיים שלי במן האחרון?! האם זאת באמת נועה החברה המקסימה שלי? נועה! תמיד חיזקת אותי ברגעים הקשים ביותר, ועכשיו אני לא מוצאת את התמיכה שלך בשום מקום. התמיכה האדירה שלך הפכה לאבן של מצבה. כל מה שנשאר לי זה להתרפק עליה.
  • יואב כהן

    עצוב מאד לראות כיצד נערה מלאת חן ושמחת חיים נלקחה מעולמנו על ידי חלאת אדם.
    בתור אדם שאיבד 3 חברים מהאזרחות ומהצבא(שניים מכפר סבא)אני מתאר לעצמי את כאב המשפחה ומקווה שתהיו חזקים בשביל עצמכם ועם ישראל.
    לבן דוד שבנה את האתר לפי דעתי חובה שתכין דף באנגלית כדי שכל האדישים בעולם שרואים את פעולות הטרור הללו כפעולת הגנה מצד הפלסטינאים אולי יתעוררו וגם עוד תמונות של נועה ולפרסם אתר זה באתרים באנגלית.
    חיזקו ואימצו
  • יעל

    הלב נצבט, והדמעות זולגות, משתתפת בצערכם,ומקווה שלא תדעו יותר צער.
     
  • גדי וסרמן

    משפחת אורבך היקרה.
    שמי גדי וסרמן אחיו הבכור של עודד שאהב אותה בכול ליבו.
    ברגע שנודע לי על האתר מיד ניכנסתי ואיך שראיתי את תמונתה של נועה המקסימה והמתוקה ליבי החסיר פעימה.
    חזרתי לאותו יום ארור שנועה עזבה אותנו.
    זכיתי להכיר את ביתכם/אחותכם ודבר ראשון שאני ניזכר שאני חושב עליה הוא החיוך הכובש שהיה לה.
    כואב, כואב לי מאוד שפרח שכאזה עזב אותנו בטרם עת. אני זוכר את היום שהיינו ביחד בצומת גולני מיתבוננים באחי עודד עובר את טקס ההשבעה שלו והיסתכלתי על נועה, היה בה חום,אהבה וגאווה כלפי אחי הייתי ממש גאה בה. החיבוק הארוך שנתנה לעודד בסיום הטקס איזה חיבוק מתוק שקשה לי לחשוב שיותר לא תחבק אותו. ליבי בוכה בזמן כתיבת מילים אלו קשה לי לדבר על נועה בזמן עבר, אבל המציאות חזקה יותר ומיתפלל לבורא עולם שישמור על המלאך שהגיע אליו ושהיא תישמור עליכם. אני מנסה להבין את התקופה שאתם עוברים אבל קשה, קשה המחשבה אני מאחל לכם בשמי ובשם אישתי וביתי תיהיו חזקים מי יתן ולא תדעו עוד צער.
    גדי וסרמן
  • איאד שלאבנה

    למשפחת אורבך
    שמי איאד שלאבנה
    אני ערבי אזרח ישראל מרחובות
    אני חייב להודות שהמוות של נועה השפיע עליי מאוד
    אני זוכר שעבדתי לילה למחרת ובכל פעם שעברתי ליד מכונת העיתונים עצרתי להסתכל בתמונתה
    היה קשה לי לעכל איך אפשר לקטוף פרח כל כך יפה
    עמדתי מאז הרצח של נועה השתנתה
    אני מבין את מאבק הפלסטינאים לשחרור ועצמאות אך לעולם לא אבין איך אפשר לעמוד מול אדם תמים ולירות בו למוות
    הארץ הזו האדמה הזו לקחה מאיתנו את היקרים לנו על כך שאנו בני שני העמים פשענו ולא ידענו למצוא את הדרך לשלום ולחיים ביחד
    לא הכרתי את נועה
    אך אני חש כאב עמוק בכל פעם שאני מסתכל בתמונה שלה כשאני כותב את המכתב הזה
    לא זה מה שרציתי שיגבה המאבק לחירות ועצמאות
    אלא להפך
    שנערים כמו נועה וכמוני יוכולו להנות מפירות השלום 
    אני רוצה שתדעו שגם אנחנו ערביי ישראל ואני בטוח שגם ערביי הרשות הפלסטינאית חשים צער עמוק על מותם של אלפים ובהם גם נועה
    אני זוכר שלילה לאחר מותה התפללתי שהיא תהיה הקורבן האחרון
    כידוע תפילתי לא נענתה
    אך אני רק יכול לבקש ממכם בני משפחת אורבך שתדעו לסלוח 
    לא להבין אלא לסלוח
    כי מוות כזה לעולם לא יהיה מובן
    משתתף בצערכם הכבד
    איאד שלאבנה
  • מורן

    משפחת אורבך היקרים
    נכנסתי בטעות לאתר אך לא יכולתי לצאת הדמעות חנקו אותי הצער והכעב כו רבים אני יודעת כי לא מזמן נהרג אדם יקר לי בגנין ולאחר מכן ילד מהביה"ס שלי בפיגוע ואבא של חבר שלי וזה קשה אני לא מצליחה להעביר יום בלי לבכות ואני יודעת שאומרים תיהיו חזקים כמה זה לא עוזר כי איך אפשר להיות חזק שמישהו כו אהוב ויקר נהרג .

    שלא תדעו עוד צער
    "
    יהיה זיכרה ברוך"
  • גלי ב

    לא הכרתי את נועה..אבל הכאב עמוק... בלתי מובן...
    כואבת איתכם את אובדנה הגדול, חווה איתכם את הצער המר...
    מאחלת שלא תדעו עוד צער...
    ובוכה איתכם ביחד...
  • איילת מגר

    את נועה לא היכרתי כ"כ. פעם נפגשנו... אצל דונה... ומאז בכל פעם כשעשיתי גיחה ל"ערים" הייתי קופצת לראות אם את שם... ופעם גם עשית לי הנחה על גלידה ב-1.90... ואז יום אחד קיבלתי טלפון מחברה שאומרת לי שנועה אורבך מכפ"ס נרצחה בפיגוע... עברה בי צמרמורת.צמרמורת כזאת חזקה. ולא היו לי מילים בפה.
    ואז צצה לי תמונה שלך בראש, עם החיוך המהמם, שגם בלי להכיר אותך יותר מדי, ומהטלפונים שהחלפנו- אבל אף פעם לא השתמשנו, פשוט הזיל לי דמעות. והלכתי למטבח, המומה, מספרת לאמא על החדשות... והדבר היחיד שהיה לי להגיד היה "היא ילדה כזאת מהממת". ונועה, את באמת כזאת. וזה באמת בא מאדם אובייקטיבי שלצערו לא יצא לו להכיר אותך כ"כ. בד"כ לעיתונים יש נטייה להעצים ולהגזים עם המשפטים והתיאורים שלהם, אך הפעם נועה, הם לא חסכו בשום הגדרה. את היית פשוטו כמשמעו- יפה, מקסימה, חייכנית, ועושה טוב על הלב לכל סובביך. 
    אפילו החדר שלך נותן הרגשה כזאת- גם בשבעה.
    חזק ואמץ לכל המפחה והחברים.
    אילת. 
  • ירדן

    לא הכרתי את נועה אבל שוטטתי באינטרנט ובתור תושבת כפר סבא הרגשתי חובה להיכנס לאתר ונכנסתי ומבלי שהרגשתי הדמעות זלגו ללא הפסקה. פתאום הרגשתי כאילו נועה הייתה חברתי הטובה ביותר ועכשיו איננה...חשתי את האובדן והכאב. בתור מי שעברה מוות במשפחה אני יודעת ששום דבר לא מנחם... אל בכל זאת ברצוני למסור למשפחה את תנחומיי הכנים מי יתן ולא תדעו עוד צער...
  • נועה

    נועלה
    עברו כבר כמעט חודשיים מאז האסון הנורא בו איבדנו אותך.
    אני עדיין לא מעקלת ולא מצליחה להבין שאין יותר נועה, אני כל הזמן מקווה שתופיעי מאיפשהו ותגידי לי " אני לא סנובית..." או" נועהלה" עם הקול המצחיק הזה... פשוט אי אפשר לעקל...
    אני ממש ממש מתגעגעת אלייך למרות שלא היינו כל כך קרובות את לא יודעת כמה אהבתי אותך והערצתי אותך ואני עדיין... הבית ספר נראה כל כך שונה בלי נועה היפה מלאת החיים תמיד היית עם חיוך על הפנים וגרמת אושר לכולם. נועה מתוקה פשוט אין לי מילים לתאר את הכאב... 
    אני אוהבת אותך ולא אשכח אותך לעולם
  • טל צדיקוב

    ככל שהזמן עובר אני מרגישה יותר ויותר בתוך סיוט ארוך. אמרו לי שעם הזמן אני יבין את זה יותר, אבל בשבילי זה נעשה יותר ויותר לא הגיוני. נועה, ימים ולילות אני מחכה שתבואי להעיר אותי מהסיוט הזה ואת לא באה...
    הבית שלך תמיד היה מלא אור ושמחה. עכשיו יש בו הרבה שקט. את חסרה לי.
    בכל מקום שאני נמצאת אני חושבת עליך. כל מה שהיה בעל ערך איבד את משמעותו בעיני. אני רק מנסה להבין איך חלאה כזאת לוקחת את החוק לידיים?! אני רק מנסה להבין איך לחלאה כזאת, שהוא אפילו לאנחשב לבנאדם בעיני, יש את הכח להרוס כל כך הרבה בני אדם?! ולמה?!
  • הילה

    נוע'לה יפה שלי 
    אני עדיין לי מדמיינת שאף פעם לא אראה אותך, שלא אראה אותך ניכנסת לכיתה עם החיוך והעינים שלך מנצנצות.
    תמיד היה לך מה להגיד ותמיד זה גרם לי לחייך! 
    קשה לדבר עלייך בלשון עבר. 
    אני כל יום מסתכלת על התמונות מהגדנ"ע ונזכרת כמה זה היה חשוב לך! וכמה אני התלוננתי על הקור ושאין לי כוח ואת לקחת את זה בכיף וספונטניות כמו תמיד...
    אני מסתכלת ביומנים של כולם ושלי כדאי ליראות את הכתב המיוחד והיצירתי שלך עם אנשים שלא מכירים אותך יראו את הכתב הם עוד יותר יבינו כמה מיוחדת את ... נועלה מתוקה אני יודעת שלא אשכח אותך לעולמים
    ותמיד תהיה בליבי!!!
    אני מקווה שתשמרי על משפחתך ושתגרמי להם להמשיך להיות מאושרים כמו שאת עשית אותם...

    אוהבת אותך לעד
    היללוש
     
  • נאוה חלה

    במקרה פתחתי היום ונתקלתי באתר, אני אמא של דנה ירימי חברה הכי טובה של נועה, ושל גיל ירימי, החבר של נועה.
    נועה הייתה בת בית אצלנו, כשנכנסה הבייתה נכנס אור ביחד איתה נועם,רכות, הרבה חלומות נרקמו ליד האח של ביתינו בחורפים הקרים.
    חלומות שקפאו באותו יום נורא.
    איך בכלל אפשר לחשוב עליך בעבר? ילדיי ממשיכים לחיות אותך בכל יום ובליבי תהיי תמיד הילדה שמסמלת את החיים.
    מדליקים כל יום נרות לזכרך. 
  • מוטי

    אתר יפה ועצוב.
    משתתף בצערכם כאילו הכרתי את ביתכם מכל הלב.
  • טל

    ישר עברה צמרמורת בגופי כשנכנסתי לאתר כי לצערי גם אני עברתי מוות במשפחה . 
    תהיו חזקים !!!
  • דבי

    נכנסתי באופן מקרי לאתר הזה, ומיד הרגשתי כאב על אובדן הגדול של ילדה כל כך מתוקה, שמעולם לא היכרתי.
    תהיו חזקים!!
     
  • טלי מחיפה

    ארץ כל כך קטנה, וכל כך מאוחדת ברגעים כל כך קשים, אפילו שלא מכירים מרגישים שייכים לאובדן הגדול!! 
    נעה שלא הכרתי אלא רק ממהסיפורים והתמונות שאומרות הכל על האושר הגדול של הילדה הזו. מאוד מצער וקשר אבל תיהיו חזקים כי כולם מחבקים אותכם בהמון אהבה!!!
  • איילת

    האתר מהמם וכה עצוב...
    אני איבדתי את אחותי הגדולה אז אני מבינה את סבל המשפחה
    כל הכבוד לבן דוד על הקמת האתר אני בטוחה שנועה שמחה שם למעלה
    הכל כל כך עצוב כל המכתבים התמונות...
    תנחומיי 
    איילת

    ד"א
    בנענע האתר הזה פורסם באתרים שחייבים לראות ככה הגעתי לכאן ואני לא מתחרטת על הרגע שלחצתי על העכבר...מרגש ממש יפה
    איילת
  • דרור

    אין מה לומר. מחיתי דמעה כשראתי את תמונותיה.
  • אלון

    משתתף בצערכם ,נועה נראית ילדה מיוחדת מאוד מקווה שהאתר יחזק אותכם תיהיו חזקים
  • רואי

    לילות שלמים עברו מקודם לילות שלמים בלי להבין ועתה את חסרה כאן לידי 
    האם את מאושרת האם מלאכים עליך שומרים כי כאן עצוב בחושך לא אוכל להבין

    אני לא מכיר את נועה אבל אני יודע להבין שזה כואב והחיים נראים רקים
  • אדיר נשר

    מה עוד אגיד מה עוד אומר כשאחד פשוט כמוני מאבד אדם יקר
    מנסה להתחשל מנסה להתגבר ודבר אחד בראש תמיד אותי שובר
    ים של סבל וים של דמעות ומה שנשאר לי אלו רק זכרונות
    מהצעד הראשון עד הגיוס לצבא כשתגדלי אמרתי לא תדעי מהי- מלחמה
    ועכשיו בזכרוני נמצא לו חיוכך נשרף רק מבפנים רוצה להיות כבר-לצדך
  • מאיר

    אתר מרגש לילדה מרגשת...
    עד כדי דמעות
  • רועי

    למשפחת אורבך היקרה!
    תהיו חזקים אני בטוח שזה מה שנועה היתה רוצה
  • איה

    כתבו על האתר של נועה ב-ynet
    הנה הקישור:
    http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-1831049,00.html
    זה נמצא באמצע הכתבה.
    יהיי זיכרה ברוך.
  • זמיר עשור

    "אלף שירים נשיר לך נועה" השיר כפי שהושר על ידי אריק לביא, כאילו נכתב בשבילך יפה.
    אין מלים שיבטאו את הכאב הרב, הזעם העצור.
    מי יתן ותנוחי על משכבך בשלום.

    בשמי ובשם בתי נועה.
  • טל אורבך - אבא של נועה

    רק היום נכנסתי לאתר וראיתי את התייחסות והתגובות של כולכם, מבקש להודות לכם ואחזור לכולכם באופן אישי בזמן הקרוב ותמשיכו לכתוב.
    טל אורבך
    גולומב 57
    כפר סבא
  • הילה

    מה אפשר לומר... הלב מלא, אבל המילים ריקות. ליבי איתכם בצערכם. כמה נורא, כמה עצוב, כמה צר, נועה.
  • שלומי

    מעולם לא הכרתי את נועה. אך כשראיתי את תמונתה ביום שנרצחה, פרצתי בבכי.
    רק רציתי להביע את צערי הגדול מנשוא למשפחה.

    שלכם,
    שלומי
  • אורנית

    לא קל לאבד אדם כה אהוב... אני יודעת...
    אני גם יודעת שאין מילים ולו היפות ביותר כדי להשכיח ולרכך את העצב הגדול. 
    נערה צעירה, מלאת חיים, אהובה וכה יפהפיה.. אזכור אותה בליבי 
    תמיד..
    תנחומי הכנים 
    אורנית חזה
  • שרון

    הלוואי שכתובי היו מנחמים במשהו 
    ולו הקטן ביותר .
    מעטים הפעמים בהם נעצרות 
    מחשבותי מלכתוב .
    קשה לראות יצירת מופת נגדעת כך 
    פתאום .
    אין לי מילים לתאר את .........
    האתר פשוט נוגע ללב .
    לא הכרתי אישת את נעה אך התמונות
    באתר ממש נגעו ללבי.
    פשוט קשה !
  • רועי פלפל

    למשפחת אורבך היקרה,
    מבין מאות הנרצחים בפיגועי הטרור דווקא הפנים של נעה נשארו ועומדים אל מול עיני. שמי רועי פלפל ואני שליח של הסוכנות היהודית בסידני אוסטרליה. מי ייתן ולא תדעו עוד צער.
    שלכם רועי
  • יורם ותיקי גולן

    למשפחתה של נועה היקרה,
    תאריך רציחתה של בתכם נועה הינו תאריך יום הולדתו ה-26 של בננו גיא גולן שנהרג באסון השייטת, ביום בו התאספו כ-130 חברים של בננו לציין את יום הולדתו של בננו נתוודענו על הפיגוע הקטלני - תמונתה של נועה בעתון שבה את ליבנו, החיוך, החן והיופי הזכיר לנו את בננו גיא - ואכן בקריאת מכתבי החברים אנחנו מוצאים מן המשותף בין שניהם.
    אנחנו מחזקים אותכם ומבינים את הקושי להתמודד עם אסון אשר לא נותן מנוח לנשמה.
    מי יתן ולא נדע יותר צער, ושילדנו יגדלו לימים טובים ושלווים יותר.

    מחבקים אותכם
    תיקי ויורם גולן
    קיבוץ חצור
  • אורלי

    למשפחת אורבך היקרה והחברים,
    גם אני לא הכרתי את נועה אך משום מה תמונתה שבתה אותי. היא מקרינה אור, מתיקות וטוב לב.
    האתר הזה מילא אותי בדמעות.

    אין מילים לנחם על האובדן העצום בגיל כל כך צעיר.
    מי ייתן ותמצאו את הכח להמשיך בחייכם. זכרה של נועה ילווה אתכם תמיד בהרבה כאב, אך נקווה שתמצאו מעט שלווה באמצעות הנצחתה של נועה וזכרון הרגעים היפים איתה להם זכיתם.

    שלא תדעו עוד צער,
    אורלי
  • רוני ספיר

    חייקה, משפחתה של נועה ואוהביה,
    גם אני איתכם, ככל שיכולה אשה זרה לכם להיות. בזוועה הזו, אולי הידיעה שכאבכם איננו נשכח, שהוא משמעותי גם למי שאיננו סובב אתכם, יש בה ולו משהו.

    בהעדר המילים, עדיין הייתי רוצה להושיט יד - ותודה על האתר, שמאפשר לעשות בדיוק את זה.
     
  • גלי

    אני לא מכירה את נועה אך הרצח שלה קרע לי את הלב ואני מוצאת עצמי חייבת להגיב.
    נועה, עלמת חמודות וחיוך מתוק, יפה כל כך, פשוט לא להאמין שיצור יפה, שמח וטהור כל כך נגדע באלימות איומה ובלתי נתפשת. יופיך נגד את השחור בעיני המרצח וחיוכך עורץ לאופל שבליבו, רצח אופטימיות לכתך, כך לתומך ברחוב ולא עלה על דעתך כי הוא אורב לך, לשם ההרג בלבד. 
    אני תקווה שכשאלוקים יפגוש בילדה יפה ומתוקה שעדיין משותתת על המדרכה ומבקשת לחזור הביתה, אזי יפסק ההרג הזה, ואלוקים יבקש לנקום את דמך.
  • לימור

    אור שבך

    האור שבך כך נעלם,
    לא נראך שוב לעולם,
    חיוכך ניבט מבין תמונות,
    נשארו רק זכרונות...
    בדמי ימיך כך נגדעת,
    לא הספקת לשים טבעת,
    אנו אלייך מתגעגעים,
    שישמור עלייך אלוהים...

    לא נשכחך לעולם,
    ונזכיר גם לכולם,
    נערה מקסימה ששמה הוא נעה,
    ואין בעולם הרבה כמוה...

    אני לא הכרתי את נעה, אבל אני משתתפת בצערכם ומקווה שתתחזקו ושתמשיכו הלאה, כי אני יודעת שזה מה שנעה הייתה רוצה.

    יהי זכרה ברוך.
  • לירון

    לא הכרתי כל כך את נועה. למרות שהיו לי הדמנויות.
    היא הייתה איתי גם ביסודי וגם בחטיבה.
    את אימה, הכרתי היטב.
    אבל כששמעתי לראשונה, לא ידעתי מי היא. רק אחרי שאימא שלי סיפרה לי.
    האתר ממש יפה ונוגע ללב. ועכשיו אני ממש מצטערת שבהיזדמנויות שהיה לי להכיר את נועה, לא ניסיתי.
    אני משתתפת בצערם של החברים ובני המשפחה.
  • שני

    האתר מקסים..
    מאוד נוגע ללב..
    אני לא הכרתי את נועה
    אבל כששמעתי על המקרה היה לי עצוב מאוד, זה עצוב שחיים ככה נקטעים, בלי שום התרעה מוקדמת, בגלל חוסר ערך לחיי אדם, ככה פתאום מאבדים אדם אהוב, זה כואב, כאב בלתי נסבל, היא נראית בחורה מקסימה, ואני בטוחה שהיא כזאת, כי כן! היא עדיין כזאת, בליבם של אילו האוהבים אותה, והיא תהיה ותמיד תישאר, נועה האהובה, המקסימה הטובה והנפלאה. והיפה יש לציין.
    כואב, ממש כואב לי בלב...

    כל הכבוד על האתר
  • יניב האח הגדול

    קודם כל, תודה רבה לאופיר גפקוביץ שבנה את האתר המדהים הזה.

    אני קורא לכולם להכנס לאתר, לקרוא ולכתוב, זה עוד ערוץ תקשורת שיש לנו אל נועה, שתמשיך תמיד להיות איתנו בלב, ברגש, בחיוך, בשטותניקיות, בחברותיות שלה, תכתבו הרבה,
    כל מי שהיה איתה בקשר, שיספר על הכל.
     
  • שני ועדי

    בוודאי יתקבלו תגובות רבות אך ישנם אנשים שפשוט אין להם כ"כ מה לומר בעקבות אסון כו מצער שבחורה צעירה מאוד שעדיין לא הספיקה לטעום את טעם החיים שלא הספיקה להגשים את משאלות ליבה.... תשוקותיה...כישוריה,,,,וכל מה שחשקה, מעולם לא תוכל עוד להגשים! אך החיים ממשיכים ,אבל בלעדייה אך במקום אחד נעה תמיד תישאר ב ל ב של כל מי שהכיר אותה, אהב אותה, העריץ אותה.
  • איה

    לא הכרתי אישית את נועה.
    אבל היא נכנסה לי ללב ולנשמה באותו יום נורא
    כשראיתי את החיוך שלה, וברקע חברים ובני משפחה מספרים עליה,
    הרגשתי כאילו הכרתי אותה מאז ומעולם.
    עצוב שהיא איננה...........
+